ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

על רייטינג ויחסי ציבור ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות בא Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת תשס"ז

על רייטינג ויחסי ציבור


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
רפאל בן חנה

מעמד ציבורי הוא אחד המדדים לגודל האישיות הזוכה לו. אין ספק כי מי שמצליח לצבור לעצמו קהל חסידים ומעריצים לאורך תקופה, יש לו כנראה "מה למכור".

אכן מצאנו, גם מבחינה הלכתית, צורך בהכרה ציבורית. כנראה שאי אפשר למנות מלך על הציבור ללא קבלת רשות הציבור. לשיטת הרמב"ם והרשב"ם "דינא דמלכותא דינא" מבוסס על הסכמת העם. כנראה שאי אפשר גם למנות דיין-שופט ללא הסכמת העם וללא הכרזה מצד הציבור כי איש זה הוא "ידוע לשבטו".

מאידך גיסא, מדד הפופולריות הוא גם חרב פיפיות. חיפוש המכנה המשותף הנמוך מדרדר את הציבור לשפל מדרגה מבחינה רוחנית. מנהיג שפועל אך ורק לאחר שאנשיו סקרו את דעת הקהל, איננו מנהיג כי אם מונהג. אישיות שכזו איננה מסוגלת לרומם את העם. משבר מנהיגות הוא תוצאה כמעט ודאית של מצב שכזה.

התורה מתארת ערב יציאת מצרים את מצבו של משה רבנו מבחינה ציבורית:
" וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם" (שמות י"א ג)

נחלקו הראשונים בהסבר הפסוק. ל"אבן עזרא" ברור שהכתוב עוסק במעמדו של עם ישראל בכלל ושל משה בפרט בעיני המצרים ורק בעיניהם. ההערכה כלפי הישראלים ומנהיגם באה לידי ביטוי בנכונות לתת בידם כלי כסף וכלי זהב. לפירושו, הסמיכות בין הפסוק הקודם העוסק בציווי על ההשאלה לפסוקנו ברורה וגם הקשר בין הרישא של הפסוק וההמשך ברור מאוד. וז"ל:
"ויתן ספר הכתוב, כי השם קיים מה שהבטיח למשה, ונתתי את חן העם הזה (שמות ג, כא). וטעם גם האיש משה כי היו רבים משאילים אותם מפני כבוד משה. ובעיני העם עם מצרים" (הפירוש הארוך).

הרמב"ן חולק על "אבן עזרא" וטוען שמבחינה לשונית אי אפשר לקשר בין הציווי "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" המופיע בפסוק הקודם לבין פסוקינו. ואלו דבריו:
"ולא יתכן לפרש כי ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים הוא חן ההשאלה, כי עתה בזמן ההבטחה לא יאמר "ויתן ה'", אבל היה אומר "ואני אתן את חן העם", ולמטה בשעת מעשה נאמר וה' נתן (להלן י"ב לו)".

לכן מסביר הרמב"ן את הפסוק בדרך זו:
"וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים - שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם, לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים. גם האיש משה, המביא עליהם המכות, גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו".

אומנם, הביטוי החותם את הפסוק "וּבְעֵינֵי הָעָם" הוא עוסק במעמדו הציבורי של משה בתוך עם ישראל. החידוש לשיטת הרמב"ן הוא, שמשה היה עקבי בדרכו גם כשזו לא הייתה פופולרית והוא "זכה" לביקורת קשה. לכן מדגיש הכתוב כי הדבקות באמת משתלמת לבסוף, "אחרי שאמרו לו 'ירא ה' עליכם וישפוט' (לעיל ה כא), ואחרי 'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח' (שם ו ט), נתגדל מאד בעיניהם בראותם כי נאמן הוא לנביא לד' ".

נסיים בהסבר על פי חידושו של בעל ה"משך חכמה", בפסוקנו. הוא פוסע במסלול שסלל "אבן עזרא". כל הפסוק עוסק במעמדו הציבורי של משה בעיני המצרים.

יש שתי דרכים להשיג מעמד: האחת להרשים את החלק האיכותי של ההנהגה באמצעות מידות תרומיות ועקביות בדבקות בסולם ערכים נעלה. רק בשלב שני יחלחל המסר לכל שכבות העם, גם אל החלקים היותר שטחיים. זו דרך ארוכה יותר ואמיתית יותר.

הדרך השניה היא להשיג פופולריות רחבה על ידי תרגילים תקשורתיים, "ספינים" וכדו' ומתוך כך להגיע לעמדת השפעה גם כלפי אנשי המעלה. השפעה זו מקורה בכוח שהפופולריות מקנה ולא מכוח ערכי אמת שהאדם מייצג בהליכותיו.

לכן הכתוב מדגיש: "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". באיזו דרך הגיע משה למעמדו? קודם "בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה" שהכירו במעלותיו תוך כדי המשא והמתן הארוך שניהל בארמון. רק אחר כך "וּבְעֵינֵי הָעָם". הבה נתפלל שנזכה ונהיה ראויים למנהיגים מ"זן" שכזה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il