ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן חנה
התובע והנתבעים יסדו אגודת שוחטים. בין השותפים הוסכם, שכולם יעבדו ביחד בשחיטת עופות, ואת הרווחים יחלקו בשווה. בסעיף ו של ההסכם נכתב: "במקרה של מחלה של חבר באגודה, הוא מקבל שכרו כרגיל". התובע נפל למשכב לפני מספר שנים. בשנה הראשונה קיבל משכורת מלאה, אולם בשנים שאחר מכן הוא קיבל רק חלק ממשכורתו.
התביעה :
התובע תובע להמשיך ולשלם לו משכורת מלאה, כפי המתחייב מההסכם של חברי האגודה. לטענתו, סעיף הפיצויים עבור מחלה אינו מוגבל בזמן, ולכן יש לשלם פיצויים גם לשותף שהפסיק לעבוד באופן סופי.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
44 - פסק דין: פיצוי על נזק ומניעת רווח עקב הפרת הסכם
45 - פסק דין: התחייבות לתשלום שכר בעת מחלה
46 - פסק דין: הסכם שותפות בהקצבות
טען עוד
הנתבעים טוענים, שסעיף הפיצויים בעת מחלה נועד רק למחלה זמנית, ואילו מחלתו של התובע היא מחלה קבועה, ולא ישוב לעבודה בעתיד. על כן, אין בסעיף האמור כדי לחייב לפצות אותו.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים:
הרמב"ם (הל ' שלוחים ושותפים פרק ד הלכה ב) כותב: "האומנין שנשתתפו באומנות, אף על פי שקנו מידם אינן שותפין, כיצד שני חייטים או שני אורגים שהתנו ביניהם שכל שיקח זה וזה במלאכתו יהיה ביניהן בשוה - אין כאן שותפות כלל, שאין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם".
לדעת הרמב"ם, אין אומנים כדוגמת חייטים או אורגים יכולים להיעשות לשותפים ברווחי עבודתם. הטעם הוא, שרווחים אלו הם דבר שלא בא לעולם, שאין קניין חל עליו. ומשיג עליו הראב"ד: "ורבותי הורו שאדם יכול להקנות את עצמו לחבירו בקניין כדין עבדים וכשם שמצינו באומרת יקדשו ידי לעושיהן".
הראב"ד סובר, שאמנם אי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, אבל כל אחד מהשותפים קונה את שותפו בדומה לקניין של עבד עברי, וקניין זה מועיל לעניין שמה שיעשה אותו שותף, יהיה קנוי לחברו. והרי זה דומה לאשה המקדישה את מעשה ידיה, שההקדש חל, ואף על פי שמעשה ידיה הוא דבר שלא בא לעולם, יכולה לומר 'יקדשו ידי לעושיהן', והידיים נמצאות בעולם (כתובות נט.). וסובר הראב"ד, שאף על פי שהשותפים לא אמרו בלשון שקונים זה את גופו של חברו, מפרשים כך את כוונתם.
להלכה, דעת המחבר (חושן משפט סימן קעו סעיף ג) כדעת הרמב"ם, ואילו דעת הרמ"א כדעת הראב"ד, ובנתיבות המשפט (שם ס"ק ה) כתב, שדעת רוב הפוסקים כדעת הראב"ד.
המהרי"ק (שורש קפב) הסיק מדברי הראב"ד, שכיוון שהשותפים עושים קניין להשתתף, הם אינם יכולים לחזור בהם מהשתתפותם, אלא על ידי שיפרקו את השותפות בקניין. ואין דינם כדין פועל, שאף על פי שהתחייב לעבוד יכול לחזור בו בתוך הזמן משום 'עבדי הם ולא עבדים לעבדים'.
וכתב בקצות החושן (סי' שלג ס"ק ו), שהמהרי"ק סובר, ששותפים שהקנו זה לזה אינם יכולים לחזור בהם בלי קניין חדש, משום שגם פועל שעשה קניין על התחייבותו לעבוד, אינו יכול לחזור בו. והיות שהש"ך (סי' שלג ס"ק יד) כותב שראשונים רבים חולקים, וסוברים שפועל יכול לחזור בו גם כשקיבל קניין, עולה שגם לדעת הראב"ד שהשתתפו בקניין, יכולים השותפים לחזור בהם, שהרי הקניין שקונים זה את זה דומה לקניין של בעל הבית בפועל.
בנדון דידן, יש לראות את חתימת השותפים על מסמך כקניין סיטומתא, ונמצא שהשתתפו בקניין. אמנם, יש לומר כי היות שהנתבעים רוצים לחזור מההשתתפות עם התובע, הם רשאים לעשות כן.
הרמ"א (חושן משפט סימן ס סעיף ג) מביא מחלוקת לגבי מי שהתחייב לזון את חברו: "י"א דהמקבל עליו לזון חבירו סתם, כל ימי חייו או כל זמן שצריך משמע. וי"א דאם קבל עליו לזונו סתם, או יתן לו ק' זהובים לשנה, נפטר בשנה אחת מנדרו".
לדעה הראשונה ברמ"א, מי שהתחייב לזון את חברו בסתם, ולא קצב את ההתחייבות בזמן, הכוונה היא לעולם. לעומת זאת, לדעה השנייה, ההתחייבות היא למינימום זמן. ולכאורה, מחלוקת זו מתאימה גם לנדון דידן.
אלא שיש מקום לחלק, שהרי במקרה שבו דיבר הרמ"א, אין למתחייב תועלת מכך שהתחייב לזון את חברו. לעומת זאת, בנדון דידן הרי כל אחד מהשותפים יכול לחלות, ולכן יש מקום לומר שלכולי עלמא נאמר שההתחייבות היא לעולם. מאידך, יש מקום לומר שכוונתו של סעיף פיצויי המחלה הוא רק למחלה זמנית, והשותפים האחרים ישתדלו למלא את תפקידו של השותף שנעדר מהעבודה עקב מחלה, אבל לא מתקבל על הדעת שיקבלו עליהם לעבוד עבורו כשיהיה חולה שנים רבות.
בנוסף על האמור לעיל, יש לציין, כי היות שלעיל הסקנו, שהשותפים יכולים לחזור בהם בכל זמן שירצו מהתחייבותם ההדדית, ברור לחלוטין, שתוקפו של סעיף מסוים בהסכם שביניהם אינו רב מתוקפו של ההסכם כולו, ולכן ברור שמטרת הסעיף הייתה לשלם לשותף החולה רק כל זמן שהוא עדיין חלק מהשותפות, אבל אם הוא למעשה פרש מהשותפות עקב מחלה, ברור שהשותפים האחרים יכולים לבטל את חלקו בשותפות, וממילא גם למנוע את סעיף פיצויי המחלה.
ואף שהנתבעים שילמו משכורת לתובע במשך זמן ממושך, אין לראות בכך משום הודאה שסעיף הפיצויים תקף לעולם.
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה זה בכלל אמונה?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תיקון ימי השובבי"ם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
