מעשה ברבי אמנון וליקחו | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
תשובה

קטגוריה משנית

ספריה
תשובה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

5778

2 דק' קריאה

מי לא מכיר את המעשה שאירע לרבי אמנון ממגנצא, שהיה גדול הדור ועשיר ומיוחס, וההגמון והשרים דיברו על ליבו, שיצטרף לדתם ויעזוב את דת ישראל; ומיום ליום הלחץ גבר, עד שיום אחד לא הותירו לו ברירה אלא לעשות כפי שהם מורים לו, שאם לא כן, יצא דינו למיתה. רבי אמנון זה, כדי להשתמט ולחפש עצה כיצד להינצל מהם, אמר: תנו לי שלושה ימים לחשוב בדבר. אולם, כאשר אך יצא מבית ההגמון, שם אל ליבו על אשר יצא מפיו לשון ספק, שכאילו, חס ושלום, צריך עצה ומחשבה לכפור באלקים חיים. וַיבוא אל ביתו ולא רצה לאכול ולשתות ויתעצב אל ליבו ונֶחלה.

ביום השלישי שלח ההגמון אחריו, ויאמר: לא אלך, עד שציוה ההגמון להביאו בעל-כורחו. ויאמר ההגמון: למה לא באת, כאשר אמרת, לעשות את בקשתי? אמר לו רבי אמנון: אני את משפטי אחרוץ: הלשון אשר דיברה כזב דינה להיחתך, כי חפץ רבי אמנון לקדש את ד' על אשר דיבר ככה. ויען ההגמון ויאמר: לא, את הלשון לא אחתוך, כי היטב דיברה, אלא רגליים אקצץ, על אשר לא באו למועד אשר דיברת אלי. ויצו הצורר ויקצצו את פרקי אצבעותיו, פרקי ידיו ורגליו, ועל כל פרק ופרק היו שואלים אותו: התחפוץ עוד, אמנון, ליהפך לאמונתנו? ויאמר: לא, כי האמין באל חי, וסבל על אמונתו ייסורים קשים מאהבה על הדבר אשר יצא מפיו. והוא, רבי אמנון, חיבר את הפיוט "ונתנה תוקף", אשר אומרים בימים הנוראים.

חזרתי וסיפרתי את הסיפור הזה, על אף שהוא ידוע ומפורסם, מפני שהוא מלמד, שצריך לא רק להיזהר מלחטוא ממש, אלא צריך גם להיזהר מלדבר דיבורים, שאפשר להבין מהם כאילו יש נכונות לעשות חטאים. הדברים אמורים כלפי הפוליטיקאים, שמרשים לעצמם לדבר, להבטיח, לדבר בלשון דו-משמעית, לשחק את המשחק הפוליטי, ליצור רושם כאילו יש על מה לדבר, אף-על-פי שבעצם, בליבם אינם מעוניינים, אלא כוונתם להטעות. אכן, כאשר הנושא הוא עקרוני, ערכי, כאשר עוסקים בשורשים, ביסודות האמונה, כאן דיבורים שכאלה, - שמשמעותם כפולה, שאפשר להבין מתוכם דברים של נכונות לוותר על ערכי-יסוד על עצם השאיפות של עם ישראל לגאולה שלמה, גאולה שבכללה בנין בית-המקדש ושלטון מלא על ארץ-ישראל, - הם, הדיבורים בעצמם, הם חילול ד' נורא, גם אם אין מעשים בעקבותם. עצם הדיבורים, יש בהם חילול שם שמים.

עלינו להבהיר ולדבר בשפה ברורה וגלויה בכנות וביושר, כי השאיפה של עם ישראל בכל הדורות, היא לשוב לארץ-ישראל כולה, לשוב לירושלים, לשוב להר-הבית ולבית-המקדש. השאיפה הזו קיימת ועומדת בכל תוקפה גם בזמן הזה, ואנו מצווים להשתדל להגשימה בכל לבבנו ובכל מאודנו, במהרה ובשלמות, ואנו מאמינים באמונה שלמה שהיא תתגשם וכי אין דבר בעולם, שיוכל לעצור את הגשמתה של שאיפת עם ישראל לגאולה שלמה, כי פי ד' דיבר ודבר ד' יקום לעולם. רק הסכמים שמתאימים עם אמונת ישראל, עם תורת ישראל, עם שאיפת גאולתם של ישראל, רק הסכמים כאלה יש להם תוקף וקיום. וכל מה שמנוגד לתורה, הוא בטל ומבוטל ואין לו ערך קיומי. "עֻצו עצה ותֻפר, דברו דבר ולא יקום, כי עִמנו אל".

תשובה