ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גט בזכות הרבי ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים סיפורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת תשס"ז

גט בזכות הרבי


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רפאל בן חנה

פעם הגיעה אישה עגונה, שבעלה נעלם לפני כמה שנים, אל בית ה'צמח צדק' בעיירה ליובאוויטש. כיוון שנאסר על נשים להיכנס אל הרבי, היא לא ידעה כיצד תוכל לפנות אליו. לבסוף ריחמו עליה, ולקחו אותה כעוזרת למשרתת במטבח. האישה ישבה שם במשך תקופה, אך לא נראתה באופק שום תרופה למכתה.

משרתי הבית ניסו להתחכם. הם לקחו אחד מנכדיו הקטנים של הרבי, ולימדו אותו מה לומר לסבו. נכנס הילד אצל הרבי ואמר: "סבא, מה יהיה? האישה במטבח ממתינה כל כך הרבה זמן... הרי רחמנות עליה!". השיב הרבי: "שתשב!".

הודיעו אנשי הבית לעגונה, שיש עבורה תשובה ברורה: עליה להוסיף להמתין, וכך תבוא ישועתה. היא המשיכה להיות עוזרת בבית התבשיל, וכך חלפה תקופה נוספת.

יום אחד הגיע אל בית הרבי אדם שאיש מבני המקום לא הכיר. כשהגיע זמן קבלת האורחים ליחידות, ביקש גם הוא להיכנס אל חדרו של הרבי. כאשר נפתחה הדלת עבורו, ראה האיש את ה'צמח צדק' יושב על כיסאו, נפל ארצה והתעלף. הרבי אמר שלא יעוררו מהומה, וציווה לקרוא מיד לאישה העגונה. כשהגיעה, הכירה שזה בעלה, וגם הוא הודה, לאחר שהתאושש מעלפונו, כי היא אשתו.

הרבי ביקש שוב שלא לעורר שום רעש, ושלח לקרוא מיד לרב המקומי. הרב הגיע, ואז הכניסו אותו לחדר מיוחד עם בני הזוג, ושם סידרו מיד גט עבור האישה.

לאחר מכן סיפר האיש את סיפורו:

"לפני כמה שנים עזבתי את אשתי ואת בניי, והלכתי לרוסיה, הרחק מכל מושב של יהודים, ושם המרתי את דתי. התחתנתי עם נוכריה, והתעשרתי מאוד. בדרך כלל, מי שהולך למקומות הללו ועוסק במסחר מצליח מאוד. כי האנשים המקומיים הם פשוטים ומגושמים, ולא מתמצאים בענייני משא ומתן.

"באחד הימים, כשחזרתי מן השוק לביתי, פגשתי יהודי אחד עם מקל עבה בידו. הוא אמר לי בזו הלשון: 'בעריל, יודע אתה כי השארת מאחוריך אישה וילדים. כעת הגיע הזמן שתחזור ותפטור אותה בגט!'. לאחר שסיים את דבריו, נעלם כלא היה. התפעלתי מאוד מהאירוע, אבל לאחר מכן לא שמתי ליבי לכך.

"עברו כמה ימים נוספים, ושוב חזר המחזה על עצמו. כשחזרתי מהשוק אל ביתי, הגיע מולי אותו יהודי עם המקל בידו. הוא אמר לי אותם דברים, הפעם ברוגזה, ומיד נעלם ואיננו. אז הבנתי שאין זה צחוק כלל. התחלתי לחשוב לאן עליי ללכת, כי אין לי שום מושג היכן נמצאת אשתי. גמרתי בלבי שאם יבוא אליי אותו יהודי פעם נוספת, אשאל ממנו להיכן עליי לשים את פעמיי כדי לפגוש את אשתי ולתת לה גט.

"כעבור כמה ימים, חזר המחזה בפעם השלישית. בעת שיצאתי מהשוק בדרכי הביתה, הגיע מולי אותו יהודי, ואמר לי אותם דברים שאמר לי בפעמים הקודמות. לאחר מכן הגביה עליי את המטה אשר בידו, וצעק עליי: 'בעריל, סע מיד לתת גט לאישה, ואם לא, אפוצץ את גולגולתך במקל זה!'. שאלתי אותו בפחד: 'לאיפה אסע?'. השיב לי: 'סע לליובאוויטש!'.

"מעולם לא שמעתי שם של עיירה כזו, אבל הבנתי כי כאשר אתקרב למקום יישוב של יהודים, ודאי יאמרו לי היכן היא נמצאת.

"בלילה לקחתי עמי כסף מזומן, התחמקתי מביתי מבלי להודיע דבר לאשתי הנוכרית, ויצאתי לדרכי הבלתי נודעת. כך הלכתי ונסעתי ממקום למקום ומעיר לעיר, עד שהגעתי למושב יהודי והתחלתי להתעניין היכן נמצאת העיירה ליובאוויטש. המקום היה כבר די ידוע ומפורסם, וכך ידעו לכוון אותי להיכן ללכת.

"המשכתי ללכת ולנסוע במשך ימים ושבועות, עד שהגעתי סוף סוף לכאן. וכאשר נפתחה דלתו של הרבי וראיתי את פניו, מיד הכרתי בו שהוא היהודי עם המקל ביד, שאותו ראיתי בעיר מגוריי... נבהלתי מאוד מפניו, ולכן התעלפתי".

עוד סיפר האיש: "לאחר גמר מתן הגט, נכנסתי שוב אל הרבי, ושאלתי אותו: 'רבי, מה עליי לעשות?'. השיב לי הרבי: 'תחזר על הפתחים!'".

וכך היה, שהאיש הלך ונדד ממקום למקום, וחיזר על פתחי הבתים. הוא סיפר לחסידים שקירבוהו כל מה שאירע לו, ובסופו של דבר זכה לתקן את אורחותיו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il