- הלכה מחשבה ומוסר
- עין אי"ה - הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
המעשה והמחשבה העיונית כשהם נערכים זה לעומת זה, יחשב המעשה בערך קרוב ונמוך והעיון הבא על ידו בערך רחוק נשגב ומתעלה. מתוך התשובה ניכר ששאלה זו נשאלה לא רק מצד המעשה שבה, כ"א מצד ההערכה העיונית שראוי להתעורר מצדה על כלל ערך החיים האנושיים, שהוא יותר מרומם ורחוק מגוף המעשה הפשוט הקרוב לו לאדם. ע"כ מתוארת שאלה זו שנשאלה לעילא, בערך עליוני משאלות השכיחות הנדרשות רק לענין המעשה שלהן הקרוב, כדי שיהיה מקום לרגש לשוטט בדברים הגיוניים כלליים לא שאלו על כלל מציאות חילול שבת במקום סכנה, כ"א על פרט דכיבוי נר מפני ההערה ההרגשית שיש בזה, שמזה ידענו שראוי לנו להשתמש בכל ענין שמזדמן לנו להוציא אל הפועל רגשות טובים, ודברי שכל הצפונים בעומק הנפש, שעל ידם יאירו ענינים מאורה של תורה. ולפעמים אע"פ שהניצוצות הבודדים אינם מתקשרים עם הכלל ההגיוני המעשי, אין בכך כלום, כי כשם שיש תכלית נעלה מצד החכמה העליונה בקשרי הכללים כולם וערכם למעשה ולעיון, כך יש ג"כ ערך גדול לכל פרט ופרט מיוחד בהיותו ראוי להעיר על ידו דברי חפץ, אע"פ שאינו מתקשר ומתיחש אל כל הכלל, "תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף".
(שבת ל.): "פתח ואמר אנת שלמה מלכא, אן חכמתך אן סוכלתנותך, לא דייך שדבריך סותרים דברי דוד אביך אלא שדבריך סותרים זא"ז".
הפלגת הערת התמיהה הבאה לפני הגלות אור החכמה בענינים עמוקים, הוא דבר מועיל מאד להיות הרושם שבא מאור החכמה מחוקק אח"כ בנפש בכל כחו . וזה יהיה לנו לאור על הערך של הענינים הסבוכים הבאים מצד סידור ההנהגה והדיעות המשובשות והשיטות הרעות שמתגברות בעולם להאפיל ולהקדיר את אור האמת, כי הוא מתוקן מראש כדי להרשים יפה בערכו את האמת של אור ד' כשיתגלה במועדו. שלפי אותה התגבורת שחקקה בנפש ההתרגשות של הפליאה שבאה בסערה ובהתנגשות עצומה, כן יותר יורגש בוהק זיו האמת. מובן הדבר שלדרוש פרטי, שהוא קטן בערכו וכלא נחשב לעומת כללות האורה העתידה להתגלות במלאת אור ד' את כל העולם, די התעוררות קלה של התנגדות היוצאת מפי מעיר בתור שאלה ותמיהה, אבל לגודל הערך של האור הגדול, אור הדעת את ד' שצריך שיתפשט יפה בעתיד, צריך שיהי' רושם התמיהה לפי ערך זה בא בכח גדול, עד שלשלימות רישומו צריך שיצא מנפשות כאלו שאינם מוצאים בנפשם שום התנגדות לכח התנגדותם, ובחוצפא גדולה יתנשאו לסדר את ערכי המבוכה. וזהו צד הטוב שיצא באחרית הימים דוקא מאותם החצופים שהתאמצו בכל עז לכסות ולהאפיל את האור האלהי, "כל פעל ד' למענהו וגם רשע ליום רעה" . והנה יש חכם עיוני, שאין דרכי חכמתו משפיעים למעשה, הוא אם יהיו לפעמים דבריו סותרים זא"ז אין כ"כ הפסד. אבל מי שהוא ג"כ חכם מעשי שע"פ חכמתו צריכה הנהגה בכלל להיות נסדרת, הוא אם יהיו בדבריו ושטתו דרכים של הפכים וסתירות, אין קץ לכל הרעה המעשית שתצא מזה. ע"כ אנת שלמה מלכא, שחכמתך היא חכמה משפיעה להנהגה, היא מחוייבת ביותר שתהיה משוכללת ערוכה באין קרעים וסתירות. ומצד החכמה המקובלת שהיא חכמתך, אין ראוי שתמצא בהם סתירה לדברי דוד אביך. ומצד הסוכלתנות, שהיא התבונה הבאה מקירות לב עצמך, אין ראוי שיהיו דבריך סותרים זא"ז. רק חותם התמימות והשכלול, ההתאמה והאחדות, ראוי שימצא בהם, כי רק באופן כזה תראה האמת האחדותית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ (63)
הרב משה גנץ
61 - תוספת שבת בביטוי לאחדות
62 - למה צריך כפירה?
63 - יושר טבע האדם
טען עוד
הסתכלת הפרט כחלק מגוף גדול
עין איה שבת א' פרק א' פסקה מ"ה, מ"ז
הרב משה גנץ | ט' תמוז תשפ"ג
תיקון העולם - עם ישראל בתפארתו
עין איה שבת א פרק ב' פסקה ז'
הרב משה גנץ | ב' כסלו תשפ"ד
למה חייבים לתת צדקה
עין איה שבת פרק ב פסקה כ"ז
הרב משה גנץ | ט"ו אלול תשפ"ד
איך להבין את ההיסטוריה?
עין איה שבת, פרק שני, ח' - חנוכה
הרב משה גנץ | כ"ז כסלו תשפ"ג
הרב משה גנץ
למה יש חומרות?
עין איה שבת א' פרק א' פסקה ל"ט
י"א סיון תשפ"ג
איך להבין את ההיסטוריה?
עין איה שבת, פרק שני, ח' - חנוכה
כ"ז כסלו תשפ"ג
בכל מצב יש ניסיון
עין איה שבת א' פרק א' פסקאות כ"ד - כ"ה
ח' אדר תשפ"ג
סדר הלימוד
עין איה שבת א פסקה נה
ה' תשרי תשפ"ד
מה הייעוד של תורת הבנים?
האם מותר לפנות למקובלים?
בריאת העולם בפרשת לך לך
מי צריך את הערבה?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
חידוש כוחות העולם
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך ללמוד גמרא?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
הסיבה העמוקה לחולי הנפש
שמונה פרקים לרמב"ם – פרק ב'
הרב יהודה מלמד | ד' כסליו תשפ"ה
הגעת שמואל לאחר הניצחון
שמואל א, פרק טו, י-טו
הרב שמעון קליין | ג' כסלו תשפ"ה
הסבר חלום יעקב
כלי יקר פרשת ויצא חלק ב'
הרב חיים כץ | ד' כסליו תשפ"ה
