ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- פסוקי דזמרה וקריאת שמע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
חכמינו זכרונם לברכה מציינים (פסחים נו.), שאת הפסוק "שמע ישראל" אמרו בפעם הראשונה בני יעקב. יעקב אבינו ביקש לפני מותו לגלות לבניו את העתיד לבוא לקץ הימים: "ויקרא יעקב אל בניו, ויֹאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (בראשית מט, א), וכאשר באו אליו בניו, נסתלקה ממנו שכינה. אמר: "שמא חס ושלום יש במטתי [=בבנַי] פְּסול?" אולי הם נמשכים אחר דרכו של תרח אבי אברהם, שהיה עובד אלילים? או שמא תועים הם אחר דרכו של לבן, אבי אימו של יעקב? ענו כולם ואמרו: "שמע ישראל", כלומר שמע אבינו ישראל, ד' אלקינו, ד' אחד. כששמע יעקב, שכל בניו שלמים באמונתם, אמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
פרשת "שמע ישראל" נכתבה בתורה בפרשת "ואתחנן" ואולם שם לא נזכר הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", אלא "שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד. ואהבת את ד' אלקיך" וכו'. ואמרו חכמים שם: מה נעשה? נאמר את הפסוק "ברוך שם"? איך נאמר? הרי לא אמרו משה רבנו בתורה? ואם לא נאמר, הרי אמרוֹ יעקב, ואיך לא נאמר? התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי, לצאת ידי שניהם: ידי משה וידי יעקב. לא לשתוק ולא לומר, אלא הכרעת ביניים: לומר בלחש. משל המשילו חכמים, לבת מלך, שהריחה צִיקֵי קדירה ונתעוררה תאוותה לאכול מהרוטב השרוף שבשולי הקדירה. אמנם הוא טעים מאד, אבל לא מעלים אותו על שולחן מלכים, מפני שהוא חסר צורה יפה. מה לעשות? אם תאמר שיביאו לה, יש לה גנאי, ואם לא תאמר, יש לה צער. התחילו עבדיה מביאין לה בחשאי, כך אין לה צער ואין לה גנאי.
בקריאת שמע הפתרון שנקבע הוא לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" בלחש. ויש מפרשים, שהמשל בדווקא, כלומר בפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו" יש טעם מיוחד, אבל מאידך, לא מתאים לאומרו. בלשבח את ד' יש טעם מיוחד. יש טעם מיוחד לעמוד ולהתפעל מגדולת מעשיו, אבל מאידך יש קושי, שכן אין גבול לשִבחו כיון שאי-אפשר לומר כל שִבחו. כל אמירה מצמצמת, ועל-כן עדיף לשתוק. "לך דֻמִיה תהִלה" (תהלים סה, ב), אבל איך אפשר שלא לשבח את ד' על כל גדולתו? הרי הסיפור בשִבחו של ד' מרומם את הנפש. אמנם, אין זה ראוי לומר דברים שמצמצמים ואינם מקיפים את הכל, ואי-אפשר להקיף את כל שִבחו.
זה עניינו של הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". יש בו שבח ד', רוצים לאומרו וגנאי לאומרו, והפתרון לאומרו בחשאי, בלחש. אשרינו שאנו משכימים ומעריבים בכל יום ואומרים פעמיים באהבה "שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד". זהו הדגל, זו הסיסמה הנצחית של עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
