ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
"ככל הגוים אשר סביבותי", זה הביטוי המציין את הבשלות להנהגה מלוכנית בישראל.
בניגוד למקובל בתודעה ההמונית, אין כאן כל שלילה בדרישה שההנהגה תדמה למקובל בתרבות הפוליטית של אומות העולם. אדרבה, מבאר הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו לתורה ("העמק דבר", דברים יז, יד) שעל-מנת לקבוע מהו המשטר הראוי למדינה במצב נתון, אין להסתמך על הידיעה ההלכתית לבדה, שיש מצוות עשה להעמיד מלך, כי אם גם לבחון את מצב התרבות הפוליטית בעולם באותו זמן:
"יש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה, ויש מדינה שבלא מלך היא ספינה בלא קברניט. ודבר זה אי אפשר לעשות על פי הכרח מצות עשה, שהרי בענין השייך להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מצות עשה. משום הכי לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך, על פי שרואים מדינות אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר יותר נכון, או אז מצות עשה לסנהדרין למנות מלך".
אחד הלקחים העולים מדברי הנצי"ב, הוא שהנהגת המדינה דורשת מעורבות במדעי המדינה. אי-אפשר לנהל מדינה רק מתוך ההכשרה של בית המדרש הפנימי, המספק את צורכי הרוחניות והמוסר של היחיד ושל הקהילה. צריך להיות מצוי במהלכי המחשבה המדינית של התרבות הכללית, בפילוסופיית המשטר המדיני, הן מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית, על-מנת שלא לשגות באשליות אוטופיות בדבר "המדינה האידיאלית על-פי תורה". המדינה הינה תמיד מחוברת אל הריאליה, גם כאשר התוכן האידיאי המדריך אותה הוא נשגב, כפי שהיא המדינה שלנו (אורות עמ' קס, ז).
ביטוי מובהק לסכנה שיש בהפקדת הגורל הלאומי בידי אנשי קודש בלתי מלומדים בהוויות המדע המדיני והחולין, יש בממלכת החשמונאים. הדור הראשון, שהיו כולם צדיקים ונלחמו בחירוף נפש נגד ההתייוונות, הקימו מדינה שהפכה למתייוונת, שראשיה מסואבים בכל נוראות ההנהגה ההלניסטית. הסיבה לכך איננה היעדר מסירות נפש לעניינים שבקדושה, כי אם האשליה שעל-ידי העמדת כוהני ה' בראש המדינה תיפתרנה כל הבעיות. אך האמת היא שהמדינה הממשית באותם הימים היתה זו היוונית, ומאחר שלא הגו הכוהנים משנה מדינית הכוללת את כל דרישות החיים, וסברו שדי בהנחת כיפה על ראש המדינה, נכשלו. לעומתם, מלכות בית דוד מפנימה גם יסוד שמקורו באומות העולם, "אתי מרות המואביה", והיא מבחינה זו "ככל הגויים". מובן מאליו שהמלכות הישראלית כוללת הקרנה רוחנית שהיא גם למעלה ממלכות האומות, "שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל" (רמב"ם חגיגה פ"ג ה"ו). אלא שקשה למלא את שתי הפונקציות כבר בראשית יסוד המלכות, ולכן נחלקה הפעולה המשיחית לשני שלבים: משיחיות בן יוסף ומשיחיות בן דוד. עניין זה הוסבר היטב במשנתו של הרב יהודה אשכנזי זצ"ל בספרו שראה אור לאחרונה, "מספד למשיח?" (הוצאת ספריית חוה).
מנהיג עם בשורה לאנושות
לקח נוסף מדברי הנצי"ב, מהכיוון ההפוך, עולה בעקבות שאלה המתבקשת מאוד למקרא דבריו. כיצד ייתכן שמצווה כל כך קרדינלית כהעמדת המלך תהיה תלויה במצב העניינים אצל אומות העולם? אמנם מצאנו מצוות רבות שתלויות בתנאים חיצוניים על-מנת שיחול החיוב לקיימן, אך לא מצאנו היתלות מהותית בגויים כי אם במצווה זו. כאן אנו נוגעים בשאלה יסודית. עצם זה שהתורה דרשה הקמתה של מדינה, ישות מדינית, "ואעשך לגוי גדול", מורה על כך שלא די בהקמת ישות דתית לשם תיקון העולם. קהל היעד של הדת הוא חיי הפרט הפנימיים. אבל המנוף העיקרי המניע את גלגלי החיים הוא הפוליטיקה. משום כך יש לפעול במסגרת ישות פוליטית, העשויה לשנות את הלכי החיים של האנושות כולה: "לגוי גדול... ונברכו בך כל משפחות האדמה". יוצא שהקמת המשטר המדיני בישראל מכוון להשפיע השפעה אוניברסלית. ברור הדבר שאי-אפשר להשפיע בלי להימצא במידת מה במדרגתו של המושפע. משום כך קבעה התורה את החובה להתאים את המשטר לתרבות הפוליטית של הזמן, כך שייווצר צינור השפעה על אומות העולם.
כל זה מחייב את המנהיג הפוליטי להיות חדור בהכרה שהוא מייצג אתוס ייחודי, בעל מסר אוניברסלי, המקדש שם שמים לעיני אפסי ארץ. עליו לדאוג לא רק לתקינות ענייני המדינה פנימה, אלא גם לדאוג לכך שהמשטר יוכל להוות דגם לחיקוי, או על כל פנים להשראה, בעבור כל העולם. מובן שאם המנהיג אינו חש שהוא נושא בקרבו בשורה בעבור האנושות, ובייחוד אם הוא משועבד מבחינה תרבותית לסולם הערכים של אומה אחרת, אין הוא יכול לתפקד. כך מבאר הרב קוק זצ"ל (אדר היקר עמ' קלז) את כישלונו של אחאב במלחמה כאשר ריחם על בן הדד, כנובע מכך שלא הרגיש אחאב שיש לו זכות מוסרית להכניע את אויבו עד כלה, משום שאין הוא נושא בשורה מיוחדת המעלה אותו מעליו.
המלך קורא כל ימי חייו בתורה, ואסור ליבטל ממנה יותר מכל אדם בישראל (עי' אבן האזל הל' מלכים). אך אינו קורא בה כדרך שכל יהודי קורא בספר התורה הפרטי שלו, אלא קורא שם את ההנחיה למדיניותו העולה מתוך פשוטו של מקרא, ולא מתוך מדרשו. אופייני לכך הוא האופן שבו קרא אמציה מלך יהודה את הכתוב בדברים כד, טז בתור הנחיה למדיניותו, כעדות הכתוב בדברי הימים ב (כה, ד), שלא כדרשת חז"ל בסנהדרין, הלומדת מן הכתוב את פסול הקרובים בעדות.
סמכויותיו של המנהיג נרחבות ביותר, שכן הוא שואב את כוחו מכך שהוא האצלה של העם הריבוני, המעניק לו את הזכות לייצג אותו. הלא גם ריבונותו של העם נרחבת מאוד, עד כדי הזכות ליטול נפשו של יחיד אם טובת הכלל דורשת זאת (רמב"ן סוף ויקרא), ומשום כך גם סמכות השלטון נרחבת מאוד. אך דווקא עובדה זו גם מגבילה את כוחו, בכך שאין הוא יכול לעמוד בניגוד לרצון הציבור המפורש, וכביטויו המפורסם של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל: "הממשלה בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה".
אין המנהיג פטור מביקורת. "מלכי בית דוד דנין, ודנין אותן". אמנם במצב של חולשה מוסרית של השלטון קבעו רבותינו לגבי מלכים שאינם במדרגה של בית דוד שהמלך אינו עומד למשפט: "מלך לא דן ולא דנין אותו". אך ייתכן לתקן את החסרון הזה על-ידי העמדת שיטת משטר דמוקרטית. ידועה המחלוקת בין התנאים, ואחר כך בין הראשונים, אם ישנה עדיפות למשטר מלוכני (כדעת הרמב"ם), או למשטר דמוקרטי (רס"ג ור"י אברבנאל). ראוי לציין בהקשר שלנו את אחד מטיעוניו של רבנו יצחק אברבנאל לטובת הדמוקרטיה: "בהגיע תור שופטים ושוטרים אחרים יקומו תחתיהם ויחקרו את פשעי הראשונים... ובהיות הנהגותיהם זמניות והם עתידים לתת את הדין אחרי ימים מועטים, יהיה מורא בשר ודם עליהם". על רקע זה, יש לראות בחיוב את הדרישה הגוברת בימים אלה בציבור לחקור את מנהיגיו, גם כאשר אין הוא יודע להסביר לעצמו את פשרו המוסרי האמיתי של דרישתו זו.
מצאנו בספר שמואל שני מלכים שכשלו, שאול ודוד. שאול נפסל מהמלוכה משום שחטאו היה ביטוי לחולשה מדינית, מה שאין כן מעידתו של דוד במעשה בת-שבע, שנגע לפרטיותו, שעם כל מה שדרשה תיקון, לא פגעה ביכולת עמידתו נגד אויבי ישראל. הרב יהודה אשכנזי היה מבטא זאת במשפט קצר: "מה שאני מבקש מראש ממשלה איננו להיות רב, כי אם להיות ראש ממשלה".
כל אלה אינם אלא מעט מן המעט ממה שיש להתבונן בעניינים אלו. תן לחכם ויחכם עוד.
_______________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

מה המשמעות הנחת תפילין?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

דיני פלסטר בשבת

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך עושים קידוש?

עבודת ה' לחופש

הפסוק המיוחד והמשונה בתורה

אנחנו קודש למענך

למה ללמוד גמרא?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















