ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
"ככל הגוים אשר סביבותי", זה הביטוי המציין את הבשלות להנהגה מלוכנית בישראל.
בניגוד למקובל בתודעה ההמונית, אין כאן כל שלילה בדרישה שההנהגה תדמה למקובל בתרבות הפוליטית של אומות העולם. אדרבה, מבאר הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו לתורה ("העמק דבר", דברים יז, יד) שעל-מנת לקבוע מהו המשטר הראוי למדינה במצב נתון, אין להסתמך על הידיעה ההלכתית לבדה, שיש מצוות עשה להעמיד מלך, כי אם גם לבחון את מצב התרבות הפוליטית בעולם באותו זמן:
"יש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה, ויש מדינה שבלא מלך היא ספינה בלא קברניט. ודבר זה אי אפשר לעשות על פי הכרח מצות עשה, שהרי בענין השייך להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מצות עשה. משום הכי לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך, על פי שרואים מדינות אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר יותר נכון, או אז מצות עשה לסנהדרין למנות מלך".
אחד הלקחים העולים מדברי הנצי"ב, הוא שהנהגת המדינה דורשת מעורבות במדעי המדינה. אי-אפשר לנהל מדינה רק מתוך ההכשרה של בית המדרש הפנימי, המספק את צורכי הרוחניות והמוסר של היחיד ושל הקהילה. צריך להיות מצוי במהלכי המחשבה המדינית של התרבות הכללית, בפילוסופיית המשטר המדיני, הן מהבחינה התיאורטית והן מהבחינה המעשית, על-מנת שלא לשגות באשליות אוטופיות בדבר "המדינה האידיאלית על-פי תורה". המדינה הינה תמיד מחוברת אל הריאליה, גם כאשר התוכן האידיאי המדריך אותה הוא נשגב, כפי שהיא המדינה שלנו (אורות עמ' קס, ז).
ביטוי מובהק לסכנה שיש בהפקדת הגורל הלאומי בידי אנשי קודש בלתי מלומדים בהוויות המדע המדיני והחולין, יש בממלכת החשמונאים. הדור הראשון, שהיו כולם צדיקים ונלחמו בחירוף נפש נגד ההתייוונות, הקימו מדינה שהפכה למתייוונת, שראשיה מסואבים בכל נוראות ההנהגה ההלניסטית. הסיבה לכך איננה היעדר מסירות נפש לעניינים שבקדושה, כי אם האשליה שעל-ידי העמדת כוהני ה' בראש המדינה תיפתרנה כל הבעיות. אך האמת היא שהמדינה הממשית באותם הימים היתה זו היוונית, ומאחר שלא הגו הכוהנים משנה מדינית הכוללת את כל דרישות החיים, וסברו שדי בהנחת כיפה על ראש המדינה, נכשלו. לעומתם, מלכות בית דוד מפנימה גם יסוד שמקורו באומות העולם, "אתי מרות המואביה", והיא מבחינה זו "ככל הגויים". מובן מאליו שהמלכות הישראלית כוללת הקרנה רוחנית שהיא גם למעלה ממלכות האומות, "שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל" (רמב"ם חגיגה פ"ג ה"ו). אלא שקשה למלא את שתי הפונקציות כבר בראשית יסוד המלכות, ולכן נחלקה הפעולה המשיחית לשני שלבים: משיחיות בן יוסף ומשיחיות בן דוד. עניין זה הוסבר היטב במשנתו של הרב יהודה אשכנזי זצ"ל בספרו שראה אור לאחרונה, "מספד למשיח?" (הוצאת ספריית חוה).
מנהיג עם בשורה לאנושות
לקח נוסף מדברי הנצי"ב, מהכיוון ההפוך, עולה בעקבות שאלה המתבקשת מאוד למקרא דבריו. כיצד ייתכן שמצווה כל כך קרדינלית כהעמדת המלך תהיה תלויה במצב העניינים אצל אומות העולם? אמנם מצאנו מצוות רבות שתלויות בתנאים חיצוניים על-מנת שיחול החיוב לקיימן, אך לא מצאנו היתלות מהותית בגויים כי אם במצווה זו. כאן אנו נוגעים בשאלה יסודית. עצם זה שהתורה דרשה הקמתה של מדינה, ישות מדינית, "ואעשך לגוי גדול", מורה על כך שלא די בהקמת ישות דתית לשם תיקון העולם. קהל היעד של הדת הוא חיי הפרט הפנימיים. אבל המנוף העיקרי המניע את גלגלי החיים הוא הפוליטיקה. משום כך יש לפעול במסגרת ישות פוליטית, העשויה לשנות את הלכי החיים של האנושות כולה: "לגוי גדול... ונברכו בך כל משפחות האדמה". יוצא שהקמת המשטר המדיני בישראל מכוון להשפיע השפעה אוניברסלית. ברור הדבר שאי-אפשר להשפיע בלי להימצא במידת מה במדרגתו של המושפע. משום כך קבעה התורה את החובה להתאים את המשטר לתרבות הפוליטית של הזמן, כך שייווצר צינור השפעה על אומות העולם.
כל זה מחייב את המנהיג הפוליטי להיות חדור בהכרה שהוא מייצג אתוס ייחודי, בעל מסר אוניברסלי, המקדש שם שמים לעיני אפסי ארץ. עליו לדאוג לא רק לתקינות ענייני המדינה פנימה, אלא גם לדאוג לכך שהמשטר יוכל להוות דגם לחיקוי, או על כל פנים להשראה, בעבור כל העולם. מובן שאם המנהיג אינו חש שהוא נושא בקרבו בשורה בעבור האנושות, ובייחוד אם הוא משועבד מבחינה תרבותית לסולם הערכים של אומה אחרת, אין הוא יכול לתפקד. כך מבאר הרב קוק זצ"ל (אדר היקר עמ' קלז) את כישלונו של אחאב במלחמה כאשר ריחם על בן הדד, כנובע מכך שלא הרגיש אחאב שיש לו זכות מוסרית להכניע את אויבו עד כלה, משום שאין הוא נושא בשורה מיוחדת המעלה אותו מעליו.
המלך קורא כל ימי חייו בתורה, ואסור ליבטל ממנה יותר מכל אדם בישראל (עי' אבן האזל הל' מלכים). אך אינו קורא בה כדרך שכל יהודי קורא בספר התורה הפרטי שלו, אלא קורא שם את ההנחיה למדיניותו העולה מתוך פשוטו של מקרא, ולא מתוך מדרשו. אופייני לכך הוא האופן שבו קרא אמציה מלך יהודה את הכתוב בדברים כד, טז בתור הנחיה למדיניותו, כעדות הכתוב בדברי הימים ב (כה, ד), שלא כדרשת חז"ל בסנהדרין, הלומדת מן הכתוב את פסול הקרובים בעדות.
סמכויותיו של המנהיג נרחבות ביותר, שכן הוא שואב את כוחו מכך שהוא האצלה של העם הריבוני, המעניק לו את הזכות לייצג אותו. הלא גם ריבונותו של העם נרחבת מאוד, עד כדי הזכות ליטול נפשו של יחיד אם טובת הכלל דורשת זאת (רמב"ן סוף ויקרא), ומשום כך גם סמכות השלטון נרחבת מאוד. אך דווקא עובדה זו גם מגבילה את כוחו, בכך שאין הוא יכול לעמוד בניגוד לרצון הציבור המפורש, וכביטויו המפורסם של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל: "הממשלה בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה".
אין המנהיג פטור מביקורת. "מלכי בית דוד דנין, ודנין אותן". אמנם במצב של חולשה מוסרית של השלטון קבעו רבותינו לגבי מלכים שאינם במדרגה של בית דוד שהמלך אינו עומד למשפט: "מלך לא דן ולא דנין אותו". אך ייתכן לתקן את החסרון הזה על-ידי העמדת שיטת משטר דמוקרטית. ידועה המחלוקת בין התנאים, ואחר כך בין הראשונים, אם ישנה עדיפות למשטר מלוכני (כדעת הרמב"ם), או למשטר דמוקרטי (רס"ג ור"י אברבנאל). ראוי לציין בהקשר שלנו את אחד מטיעוניו של רבנו יצחק אברבנאל לטובת הדמוקרטיה: "בהגיע תור שופטים ושוטרים אחרים יקומו תחתיהם ויחקרו את פשעי הראשונים... ובהיות הנהגותיהם זמניות והם עתידים לתת את הדין אחרי ימים מועטים, יהיה מורא בשר ודם עליהם". על רקע זה, יש לראות בחיוב את הדרישה הגוברת בימים אלה בציבור לחקור את מנהיגיו, גם כאשר אין הוא יודע להסביר לעצמו את פשרו המוסרי האמיתי של דרישתו זו.
מצאנו בספר שמואל שני מלכים שכשלו, שאול ודוד. שאול נפסל מהמלוכה משום שחטאו היה ביטוי לחולשה מדינית, מה שאין כן מעידתו של דוד במעשה בת-שבע, שנגע לפרטיותו, שעם כל מה שדרשה תיקון, לא פגעה ביכולת עמידתו נגד אויבי ישראל. הרב יהודה אשכנזי היה מבטא זאת במשפט קצר: "מה שאני מבקש מראש ממשלה איננו להיות רב, כי אם להיות ראש ממשלה".
כל אלה אינם אלא מעט מן המעט ממה שיש להתבונן בעניינים אלו. תן לחכם ויחכם עוד.
_______________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
