- פרשת שבוע ותנ"ך
- בשלח
- מדורים
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
"ויצעקו בני ישראל אל ד'" (יד' י') ופרש"י: "תפסו אומנות אבותם", וכוונת רש"י, כי אין כאן צעקה סתמית מתוך מורא, אלא זו פעולת הזדהות עם האבות, אבותינו השרישו בנו את הסגולה הזו של תפילה אל ד', וכך פרש"י: "זה אלי ואנוהו אלוהי אבי וארוממנהו, לא אני תחילת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלקותו עלי מימי אבותי".
"עם זו יצרתי לי - תהלתי יספרו", יצירת בני ישראל שהחלה מיציאת מצרים, נועדה על מנת שנודה ונהלל לד', ועל כן בברכת רפאנו אנו מדגישים, הושיענו וניושעה כי תהילתנו אתה, כי כל היצירה היא ע"מ להודות לד'. ההבטחה, "כי אני ד' רופאך" באה בתוך המהלך של יציאת מצרים, וכאמור, יציאת מצרים היא היצירה של העם, ובתוך התהליך הזה כלולות כל הישועות הנצרכות בהם נגיע עד ל"תהלתי יספרו".
אמנם, לעומת ההזדהות עם אומנות אבותם והאמונה בד' ובמשה עבדו, הרי בסוף הפרשה "וילחם עם ישראל ברפידים", ודרשו חז"ל (סנהדרין ק"ו): "רבי יהושע אומר, שריפו עצמן מדברי תורה, שנאמר לא הפנו אבות אל בנים מספון ידיים". החטא של רפידים הוא רפיון ומבוכה, הרהורים והיסוסים, היש ד' בקירבנו אם אין, וע"כ דרש ר' יהושע, יש רפיון המתבטא באי יכולת להעביר דבר ד' מאבות לבנים, והוא הגורם ל"ויבוא עמלק". התיקון החל במעשיו של משה רבינו "ויהי ידיו אמונה" ופירש האבן עזרא: אמונה - דבר עומד וקיים, וברשב"ם שם: אמונה - קיימין בחוזקן, וכן בכל דור ודור אמונתו קיומו לדור דורים. משה רבינו ביסס את האמונה לדורות, ובמכילתא דרשב"י נאמר: "ר' עקיבא אומר, מה תלמוד לומר גַבר ישראל, כשהיה משה מגביה ידו, שעתידין ישראל להגביה דברי תורה שעתידין להינתן על ידיו", כלומר, משה הכינם להיות ראויים לקבלת התורה, לצאת מהרפיון ולהעלותם לתוקף ועוז של אמונה, ויגבה לבם בדרכי ד', וגבר ישראל!
הקב"ה יזכנו להמשיך מעשה האבות, להתקשר יותר ויותר לתורה ולמגידיה, ובכך לחזק את הקשר בין אבות לבנים, באמונה שלימה ותמימה, אמן.
__
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
מבוא לסדרת פתחי אמונה
למה ללמוד גמרא?
ראיית המבט השלם
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך עושים קידוש?
מה הייעוד של תורת הבנים?
"עין במר בוכה ולב שמח"
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
סדרי עדיפות לחברת קבורה המטפלת ביהודים וגויים
מתוך העלון חמדת ימים | טבת תשפ"ה
מלאכת בישול חלק ו' – הגסה בשבת
מלאכת בישול חלק ו'
הרב אריאל כהן סקלי | כ' טבת תשפ"ה
הקדמה ל'זרעונים'
אורות, זרעונים
הרב הראל כהן | כ"א טבת תשפ"ה
