ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רפאל יחיאל בן הרב מרדכי
אבל יש עוד הפרש. קיים ויכוח אם מאמר "אנכי ה' אלוהיך" הוא מתרי"ג מצוות או לא. ספר הקדמון "הלכות גדולות" (לדעת הסמ"ג חיבר אותו ר' יהודה גאון, חי בבבל בשנת 764) אינו מכליל מאמר זה בין תרי"ג המצוות. מבאר רמב"ן את דעתו של ה"ג: "שאין מנין תרי"ג מצוות אלא גזירותיו ית' שגזר עלינו לעשות, או מנע אותנו שלא נעשה. אבל [עצם] האמונה במציאותו ית' שהודיענו באותות ומופתים ובגילוי השכינה לעינינו הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצוות, לא ימנה בחשבון" (הערותיו ל"ספר המצוות" לרמב"ם, מ"ע א'). וגם ספר קדמון אחר, "אור ה'", לר' חסדאי קרשקש (נפטר שנת 1412) סבור "טעה טעות מפורסם מי שמנה במצוות עשה להאמין מציאות האל ית', כי לא יצוייר 'מצוה' [חירק באות מ'] בלי שיש 'מצוה' [פתח באות צ'] וכו'. [ועוד] האמונה במציאות האל היא מהדברים שאין לבחירה ורצון מבוא בהם" (דברי "הצעה" שכתב בתחילת ספרו, הקדמה למאמר א). כלומר או שהאדם כבר מאמין מעצמו, או איננו מאמין. אבל כיצד אפשר לצוותו על כך? ומפני איזה סמכות יכנע לציווי כזה אם לא היה מאמין מקודם?
גם רמב"ן הביא לטענה זו סימוכין מהמדרש מכילתא (פ' יתרו, מסכת בחודש, פרשה ו) שם כתוב: "משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה. אמרו לו עבדיו, גזור עליהם גזירות. אמר להם: כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם. שאם מלכותי לא יקבלו, גזירותי לא יקבלו!' כך אמר הקב"ה לישראל 'אנכי ה' אלוהיך', אני הוא שקבלתם מלכותי במצרים? אמרו לו, כן. [אמר להם] וכשם שקבלתם מלכותי, קבלו גזירותי" עכ"ל.
ויש להביא ראיה לדעת המכילתא [ולדעת "הלכות גדולות" ו"אור ה'"] שהרי אין בפסוק זה לשון ציווי לעשות משהו או להאמין משהו; אלא הודעת דברים. ובכן כיצד נבאר דעת הרמב"ם (אשר גם רמב"ן, מצד עצמו מסכים לה) שזאת היא אחת מתרי"ג המצוות? ענה על כך מהר"ל בספרו "תפארת ישראל" (פרק לז). מצוה זו היא מורכבת. יש בה הודעת עובדא קיימת שהקב"ה מודיע לנו שהוא אלוהי עולם, ואינו זקוק להסכמת הנבראים לכך. ומצד שני יש בה גם מצוה מצד הנבראים, שנצטוינו שלא יתכחשו לכך; שלא ינסו להשתמט מהמצב הזה. על הצד הראשון הוא אומר: "'אנכי ה' אלוהיך' אף אם לא יקבל אותו האדם לאלוה, הוא אלוהים שלו והוא מלכו מצד עצמו. [ועל זה כפה ה' הר כגיגית]. וכדי שלא יטעה האדם לומר כי אפשר שיפרוק עולו מהם, וכמו אצל מלך בשר ודם שיכולים העם לפרוק עולו עד שאינו מלך עליהם, לכן אמר בלשון 'אנכי ה' אלוהיך' כלומר שעל כל פנים אני ה' אלהיך מצד עצמי. [ומצד שני] פירושו אנכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולכך לא תכפור בי לומר שאינני אלוהיך ח"ו".
לפי פירוש מורכב זה, גם בא לידי שימוש המשל של חז"ל על המלך שבקש שיקבלו קודם כל את אלהותו, ואח"כ יקבלו גזירותיו, ויחד עם זאת גם מוסבר שהמצוה הזו אינה מנוסחת בלשון ציווי, אלא בלשון שהיא הודעת העובדא. והמצוה באה ללמד שהנמלכים לא ינסו לפרוק עול, עול כזה שבאמת אין ביכולתם כלל לפרוק, כי היא מציאות החיים שלהם.
[מאמר המוסגר: לפי דעת בעל "הלכות גדולות" כיצד נותר חשבון תרי"ג מצוות? עונה רמב"ן כי במצוות "לא יהיה לך" יש שתי מצוות שונות: לא ליצור פסל, ולא לפלוח לו. וכל זה נכלל במלים "אנכי ולא יהיה לך" שנאמרו לישראל בבת אחת].
לא נסיים מאמר זה בלי להביא דברי הסמ"ק ("ספר המצוות הקטן", של ר' יצחק מקורביל, מבעלי התוספות, במצוה א) אשר דבריו אקטואליים מאד בימינו. מדוע כתוב במצוה זו שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים? "כי הקב"ה עשה לנו כל הנפלאות, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה (חולין ז ע"ב). ובזה תלוי מה ששואלים לאדם לאחר מיתתו בשעת דינו 'צפית לישועה?' (שבת לא ע"א). והיכן נצטוה אדם במצוה זו? אלא כשם שיש לנו להאמין שה' הוציאנו ממצרים, אומר לנו [ה'] 'כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוהיכם, ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו שנית" עכ"ל.
זאת אומרת, בנוסף להכרת הטובה על חסד ה' שיש לנו במצוה זו, שה' יצר אותנו לו לעם, ולא נשארנו נטמעים כחלק מהעם המצרי, כן עלינו לבטוח שעוד ישוב ויגאלנו, כי הוא אלוהי ישראל בכל אופן ובכל מקרה. לא יוכלו לבטל סטטוס זה, לא הגויים ולא היהודים. זו מציאות קיימת. כלשון רמב"ם: "וכבר הבטיח לנו ה' יתעלה ע"י נביאיו שאנו לא נכלה ולא נכחד ולא נעדר מהיות אומה נעלה. וכשם שלא יתכן לתאר ביטול מציאותו [של ה'] יתעלה, כך לא יתכן להכחידנו ולכלותנו מן העולם. אמר 'כי אני ה' לא שניתי, ואתם בני יעקב לא כליתם' (מלאכי ג, ו). וכן בישר לנו והבטיחנו כי מן הנמנע מלפניו לשנוא את כללותנו, ואע"פ שמרדנו בו והמרינו מצותו. אמר (ירמיה לא, לו) 'כה אמר ה': אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי הארץ למטה, גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו, נאום ה'" ("אגרת תימן", מהד' הגר"י קאפח, עמ' כו).
"אשרנו מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו".
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך נראית נקמה יהודית?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
