ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רפאל יחיאל בן הרב מרדכי
"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר ...פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְקֹוָק לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב" (שמות י"ט יב-כ"א) השניה, בסוף הפרשה: "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו" (שם כ' כ"ב)
על פי הפשט אין קשר בין שתי האזהרות. הראשונה עוסקת בהגבלת העליה על הר סיני בזמן מתן תורה והשניה עוסקת בחיוב לבנות כבש עליה למזבח והאיסור להשתמש במדרגות לצורך זה. על כן נדגיש ונחזור ונדגיש כי כל דברינו יהיו רק בבחינת מדרש המוסיף פן נוסף על הפשט.
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק, כדרכו בקודש, מוצא עומק מדרשי בפסוק הראשון. וז"ל:
"הענין ד"רוב חכמה רוב כעס" "וסביבו נשערה מאד" כי על קלה שבקלות נידון...לכן כאשר ראה ד' את אשר יעשו עגל מסכה ויפול מישראל "כשלשת אלפי איש" לו היו במעלה יותר עליונה ובהשגה יותר דקה ובהירה באלוקותו יתברך, אז בעון העגל לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט" (ח"ו).
לפי הסברו, מאחורי הפשט מסתתר עומק מדרשי המזהיר מפני עליה למדרגה גבוהה מבחינה רוחנית. עליה בלתי מבוקרת, מהירה וללא שימוש באביזרי בטיחות רוחניים טומנת בחובה סכנת התרסקות קשה. לכן מזהיר הקב"ה את העם מפני העליה שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות ל "רָב" תרתי משמע. גם במספרים גדולים וגם דווקא לגדולים יותר.
האש שירדה על הר סיני קידשה את המקום לשעה. בפעם הראשונה במעמד הסנה. בפעם השניה במעמד הר סיני. (עיינו ברמב"ן שמות ג' ח). עם סיום המעמדות איבד המקום את מעמדו בקודש. אותה האש ירדה שוב ביום השמיני על המזבח במעמד חנוכת המשכן וקידשה אותו בקביעות. (קדושה קבועה לדורות במקום המזבח נתחדשה רק עם ירידת האש על המזבח בבית עולמים כמתואר בספר דברי הימים ב (ז' א).
אם כך, אנו יכולים לצעוד בדרכו של ה"משך חכמה" ולהשוות את איסור העליה בהר לאיסור העליה למזבח ואת חיוב הזהירות בזמן מתן תורה לחיוב הזהירות בעליה על גבי המזבח.
בעל ה"כלי יקר" מרחיב את היריעה, דורש ומזהיר:
"אף על פי שהמקרא כפשוטו מכל מקום יש בו גם כן רמז שכל דרך גאה וגאון יש בו צד גילוי עריות כארז"ל כל המתגאה כאילו בא על כל העריות...ובסמוך פ' משפטים יתבאר שלכך היה מושב הסנהדרין אצל המזבח כדי שיתדמו זה לזה וכל הפוסל במזבח פוסל גם בדיינים"
העליה הבלתי מבוקרת במעלות, בזחיחות וגאווה שמשמעותה אני ראוי למעמדי וזה מקומי הטבעי, עלולים להביא את המנהיג למצב בו נגלית ערוותו אם כפשוטו ואם כמדרשו.
נראה שבימים אלה חובה עלינו להמשיך בכיוון המדרשי לזעוק ולהזהיר כל "רב", באזהרת "רב לכם". מעמדכם הגבוה והאחריות המוטלת על כתפיכם מחייבים אתכם להתעלות גם מבחינה רוחנית, אבל גאווה ופסיעה גסה עלולים ח"ו להכשילכם ואז עלול להתקיים כאזהרת הכתוב ח"ו "וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב", תרתי משמע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
