חינוך בלי פטנטים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
חינוך ילדים ותלמידים
איך מחנכים, משמעת ואהבה

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

3697

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רפאל יחיאל בן הרב מרדכי

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קורסים לחינוך
עם גידולו של היישוב, ברוך ה' (כמאה ותשעים משפחות), וריבוי הילדים (בלי עין הרע, כשיבעים ילדים נולדו בשנה האחרונה), פנו אלי אנשים שונים מהר-ברכה בבקשה להעביר סדרת שיעורים על חינוך ילדים. תגובתי הראשונית הייתה שאינני מעוניין. הרי הנושא כל כך מורכב, והאנשים כל כך שונים זה מזה, ואיך אפשר לתת הדרכות שוות לאנשים שונים? המבקשים הפצירו, ואני השבתי שאינני מעוניין.

כשהוספתי לחשוב על כך מצאתי שגם יש לחוש קצת לגאווה, שמעביר השיעור עלול להתייהר ב'הצלחותיו החינוכיות' ולהסתיר את כישלונותיו. וכך השומעים ייצאו מהשיעור בהנחה מוטעית כאילו ישנה דרך חינוכית מושלמת, שהרב ועוד אנשים מתוקנים יודעים אותה, ועל כן הם מצליחים בחינוך ילדיהם. ואילו השומעים, שנתקלים בכל כך הרבה קשיים בגידול וחינוך הילדים, הם כנראה הורים לא מוצלחים. עם דימו עצמי ירוד שכזה, יקשה עליהם להצליח בחינוך.

היסוד לכל הוא הכנות. אדם צריך להביא את עצמיותו לידי ביטוי בכל תחומי החיים. כך בחינוך, כך בשידוכים וזוגיות. כאשר אדם לומד טכניקות כיצד לפעול וכיצד להגיב, הוא עלול לאבד את היכולת לדעת מה הוא בעצמו רוצה ומרגיש. תגובותיו יהיו מלאכותיות, חיצוניות, הוא יאבד את הטבעיות והספונטאניות. החינוך שהוא יעניק לילדיו יהיה מלאכותי, חסר כנות. וזה המתכון הבטוח לכישלון.

הוספתי לחשוב ומצאתי שאני מתיירא שמא לאחר שאדבר על 'השיטות' החינוכיות שלי, ואחטא ביוהרה, אתחיל לסבול מקשיים גדולים בחינוך הילדים. זה יתחצף למורים, זו תתלבש שלא כהלכה, זה יגנוב, זו תרביץ, ואנה אוליך את חרפתי, ה' ישמור. בהקשר לכך אספר על תופעה מוזרה.

תופעה מוזרה שלאחר אמירת תוכחה
כרב ומחנך, פעמים רבות נצרכתי לומר דברי מוסר ותוכחה על עניינים שונים, ובתוכם על הצורך להגיע בזמן לתפילה. והייתי מרחיב בהסברים יפים, ומדבר על כך שיש הבדל עצום בין מי שמגיע שתי דקות לפני תחילת התפילה לבין מי שמאחר בשתי דקות. ההבדל אינו של ארבע דקות בלבד, אלא הרבה יותר. זה שבא לפני הזמן מראה שהוא בא לתפילה ברצון ובשמחה, ואילו המאחר מראה שרק כאשר אין לו ברירה הוא סוחב את עצמו לתפילה. כמדומה שהדברים היו יפים ומעוררים, ואף פעלו במידה מסוימת על השומעים. רק בעיה אחת מטרידה ליוותה את הדברים: ביום שלמחרת היה מוסר השיעור, כלומר אני, מאחר לתפילת שחרית. לא איחור גדול מאוד - חמש עד עשר דקות, אבל מספיק בולט ומבייש. וכי הרב שמדבר על הצורך להגיע בזמן לתפילה אינו יודע בעצמו את מה שהוא אומר?!

האיחור נבע מסיבות לא צפויות: פעם השעון המעורר לא צלצל, פעם ההכנות ההכרחיות לקחו יותר זמן, ופעם היה צורך לטפל בבעיה דחופה. זה היה ממש לא נעים.

לאחר כמה פעמים כבר הבנתי שאין זה מקרה, אלא שיש בתוכחה צד של יוהרה, ולכן לאחריה יש עליי איזה קטרוג. ולכן בכל פעם שאני מוכיח על חשיבות ההגעה בזמן לתפילה, אני מכניס את עצמי לסכנת איחור למחרת.

ניסיתי למעט בתוכחות, אבל כיוון שהיה קשה לי לסבול את האיחורים, וגם חשבתי שבאמת יש ערך גדול לשמירת הזמנים, לא יכולתי לשתוק, והייתי "מוסר את נפשי" ומוכיח, ונאלץ להגיע למחרת באיחור מסוים לתפילה...

מנהגם של גדולי המוסר
נזכרתי במנהגם של גדולי המוסר, שכשהיו מוכיחים את תלמידיהם היו אומרים בענוותנות שכל תוכחותיהם אינם אלא כלפי עצמם, אלא שהם אומרים את התוכחות בקול, כי אולי יש מישהו מן הקהל שהדברים יוכלו להועיל גם לו באיזה דבר. וחשבתי, אולי גם הם הכירו את הקטרוג הזה שמוטל על המוכיחים, וכדי שלא ידקדקו עליהם מן השמיים, היו מודיעים כי כל דבריהם אינם אלא לעצמם, ובכך הסירו מעליהם את הקטרוג.

לאחר שהבנתי את המצב, נהגתי שבכל פעם שהייתי מוכיח על עניין האיחורים הייתי מציין שאני יודע שמחר אאחר לתפילה בגלל הקטרוג הנ"ל, ואע"פ כן אני מוסר את נפשי ואומר את הדברים, כי הם נכונים. ומאז ברוך ה', גם לאחר התוכחה אינני מאחר. אני מקווה שלאחר שגיליתי סוד זה מעל דפי העיתון, גם לאחר התוכחה הבאה אצליח להגיע בזמן לתפילה...

קורסים וספרים לחינוך
לאחר זמן, כשראו שאינני מעוניין להעביר סדרת שיעורים על חינוך, אמרו שאולי כדאי להזמין ליישוב איזה מנחה שיודע להעביר קורס טוב לחינוך ילדים, או שאמליץ על ספרים טובים לחינוך ילדים. ושוב, תגובתי הטבעית היתה שלילית. ניסיתי לנתח מדוע, ומצאתי שאינני מאמין כל כך בשיעורים, בסדנאות ובספרים כאלה. ולמרות שמן הסתם יש בהם דברי חכמה רבים - ככלל, אינני בטוח ששומעיהם וקוראיהם מצליחים יותר בחינוך.

אגב, הסופר הצרפתי אמיל זולה, שדיבר גבוהה על חינוך ילדים, מסר את חמשת ילדיו למוסד ציבורי לגידול יתומים. וזה שכתב ספר על הזוגיות הטובה, מתוך הבנת ההבדל בין גברים לנשים, התגרש לאחרונה.

הפסיכולוג שנכנס לחרדה
בעבר, כאשר בעקבות התקדמות "השלום" התרבו היריות בכבישי יש"ע, חשבה מחלקת הרווחה של המועצה לחזק את המתנחלים, ורצתה להביא ליישוב פסיכולוג בכיר שהתמחה בהעברת קורס להתמודדות עם "מצבי לחץ וחרדה". לאחר שכבר סוכם על היום והשעה, התברר לפסיכולוג שהיישוב נמצא בעומק השטח, סמוך לשכם, ומרוב חרדה - פחד לבוא. המתנחלים נאלצו להתמודד עם פחדיהם וחרדותיהם בלי הקורס המדובר. ואולי זה לא כל כך נורא, כי מי יודע, אולי דווקא בעקבות הקורס הפחדים היו מתגברים, והמסקנה היתה לברוח בתחילה לגוש דן, ואח"כ מי יודע לאן.

מה קורה בקורסים?
ונמשיך בנימה הומוריסטית: משום מה נדמה שדווקא האנשים שמשתתפים בחוגי הורים נתקלים בבעיות חינוכיות קשות במיוחד. רבים מקרב אלה שקוראים ולומדים את הספר הידוע - "כיצד תגמלו את ילדכם" נתקלים בקשיים עצומים, הרבה מעבר לממוצע, בהרגלת ילדיהם לשלוט בצרכיהם. ואלה שהשתתפו בסדנת ההורים "כיצד תעניקו לילדכם אהבה" סובלים מילדים שמתייחסים אליהם בניכור. ודווקא אלה שהשתתפו בחוג ההורים על "הדרך הקלה לחינוך ילדכם", נאלצים אח"כ לשמוע תלונות רבות ממורים ושכנים על הנזקים שילדיהם גורמים בבית-הספר ובסביבה. ואפילו לאלה שהשתתפו בסדנה החביבה על "הגישה החיובית לחינוך ילדכם בשמחה" יצאו לבסוף ילדים סגורים, שנוטים להתמרמר על קיפוח.

מה קורה פה? אולי צריך לעשות קורס על "איך תגדלו ילד ממורמר ועצבני", וכך ייצאו הילדים שמחים ורגועים...

ויותר ברצינות. אין הכוונה לטעון שכל מי שמשתתף בחוגי הורים לא מצליח בחינוך, וכל מי שלא משתתף מצליח. אבל כמדומה לי, על סמך התבוננות של שנים, שמציאות שכיחה היא שדווקא אלו שיותר לומדים בחוגים וספרים כיצד לחנך את ילדיהם, סובלים מיותר בעיות. השאלה למה?

אפשר כמובן לענות שבדרך כלל אלה שיש להם יותר בעיות הם אלה שפונים למצוא מזור לבעיותיהם בחוגים ובספרי הדרכה. אבל כמדומה שאין זו תשובה שלימה. ראשית, למי אין בעיות בחינוך? מלבד זאת, כבר ראינו יותר מדי אנשים רגילים לגמרי, שדווקא לאחר שהרבו להעמיק בנושא החינוך התחילו לסבול מבעיות קשות יותר.

קורסים שונים
אגב, זה לא קורה רק בתחום חינוך הילדים. גם המשתתפים בקורס ל'העשרת הזוגיות' סובלים לאחר מכן מזוגיות לקויה, עד שלבסוף רבים מהם מתגרשים. וגם נשים שעברו קורסים מפורטים של הכנה ללידה, פעמים רבות חוות לידות קשות במיוחד.

ישנם גם בחורים שלפני שהם יוצאים לפגישות לקראת נישואין, קוראים ספרי הדרכה על בחירת בת זוג. הם מסמנים קווים מתחת למשפטים החשובים, ולומדים את הדקויות השונות, מה מעניין את הבנות ומה עלול לפגוע בהן וכו'. משום מה, דווקא הם, באחוז גבוה יותר, לא מצליחים להתחתן.

היסוד לכל הוא הכנות
כבר לא נותר מקום להאריך בניתוח הדברים, אך בקיצור אפשר לומר שהיסוד לכל הוא הכנות. אדם צריך להביא את עצמיותו לידי ביטוי בכל תחומי החיים. כך בחינוך, כך בשידוכים וזוגיות. כאשר אדם לומד טכניקות כיצד לפעול וכיצד להגיב, הוא עלול לאבד את היכולת לדעת מה הוא בעצמו רוצה ומרגיש. תגובותיו יהיו מלאכותיות, חיצוניות, הוא יאבד את הטבעיות והספונטאניות. החינוך שהוא יעניק לילדיו יהיה מלאכותי, חסר כנות. וזה המתכון הבטוח לכישלון.

השוני שבין האנשים
יותר מזה: אנשים שונים מאוד זה מזה. לכל אופי מעלות וחסרונות, ותפקידו של כל אדם לזכך את מידותיו וללטש את אופיו, כדי להביאו לידי ביטוי חיובי. אבל תמיד הביטוי החיובי יהיה ייחודי לו.

רק מי שעומד על השוני העצום שבין בני האדם, וממילא על הדרכים השונות והמגוונות להתייחס לאירועים שונים של הילדים - יכול לתת הדרכות בחינוך (לכן ייעוץ אישי בדרך כלל מועיל יותר). אבל קורסים שמתייחסים לרוב האנשים בשווה, עלולים להזיק יותר מלהועיל.

אם ירצה ה' עוד אוסיף לעסוק בזה, ובינתיים אסיים בכמה מילים על ערך לימוד התורה והשפעתו על החינוך.

שיעורי תורה על ייעודו של האדם בעולמו
בעצם, השיעורים הטובים ביותר על חינוך הם שיעורי תורה. במבט חיצוני נראה כאילו התורה מכתיבה לאדם הכול ולא משאירה מקום לבחירה. אולם באמת התורה מציבה לאדם ערכים וגבולות, ובתוך הגבולות ואל מול היעדים שחובקים עולם, ישנו מקום עצום לביטוי עצמי.

מה שעושה את האדם לטוב וישר, וממילא גם למחנך מוצלח, הוא לימוד תורה על תכליתו של האדם בעולמו. הן מבחינה אישית - להיות אדם מוסרי, טוב וישר, שעוסק בתורה וגמילות חסדים, נאמן ואוהב לאשתו, מכבד הוריו. והן מבחינה לאומית - לסייע כפי יכולתו ולפי אופיו לקירוב ישראל לתורה ומצוות, קליטת עלייה, יישוב הארץ, ביצור הביטחון והכלכלה, והכול כדי לתקן עולם במלכות ש-די.

__________________
פורסם גם במדור 'רביבים' בעיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
פרשיית גיורי וינה
חשון תשפ"ג
רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג
רביבים
חוגגים יום עצמאות – מהמנגל ועד בית המדרש
אייר תשע"ד
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב

איך מחנכים, משמעת ואהבה

איך מחנכים, משמעת ואהבה
אתגרי חינוך
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | תשס"ט
איך מחנכים, משמעת ואהבה
לדבר בגדלות
הרב בן ציון אלגאזי | אלול תשע"ז
כי תשא
הרב שאכל מרק בהתלהבות!
הרב נתנאל יוסיפון | י"ט אדר תשפ"א
29 דק'
איך מחנכים, משמעת ואהבה
בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה
הרב שאול אלתר | א' אב תשפ"ב

איך מחנכים, משמעת ואהבה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב ינון גרוסברג
הרה"ג דוב ליאור
הרה"ג צבי שכטר
הרב יוסף צבי רימון
הרב שמעון קליין
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו