ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
אולם, יחד עם הגישה של "באימה, ביראה, ברתת ובזיע", יש עניין ליהנות מדברי התורה, וכפי שאמר רב יוסף במסכת פסחים (ס"ח ע"ג) אי לאו האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא, ופרש"י: "אי לאו האי יומא שלמדתי תורה ונתרוממתי" - התורה מרוממת את האדם לדרגות אנושיות גבוהות. וידוע מה שחידש רבנו אברהם מן ההר בפירושו למסכת נדרים (מ"ח.): "כי הכלל 'מצוות לאו ליהנות ניתנו' הם רק במצוות התלויות במעשה, אבל במצות לימוד שהוא עניין ציור הלב וידיעת האמת - עיקר הציווי הוא לצייר האמת, ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו, הלכך לא שייך לומר במצות תלמוד תורה דלא ניתן ליהנות, שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו".
וזכה לכוון לכך בהקדמת ספר אגלי טל, לרבי מסוכצ'וב: "ומדי דברי אזכור ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בעניין לימוד תורתנו הקדושה ואמרו כי השמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד תורה כ"כ לשמה, ובאמת זה טעות מפורסם, ואדרבה עיקר מצוות לימוד תורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי התורה נבלעין בדמו".
ועל כך מצינו בחז"ל (שהש"ר א' נ"ג): "והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני", לא שמחה חיצונית, אלא בעומק הנפש, שמחה שבאה מתוך עמל ויגיעה, פקודי ד' ישרים משמחי לב.
ומסופר על אחד מגדולי הדור שנשאל כשיש שותפות יששכר וזבולון, א"כ חלקם לעולם הבא שווה הוא לכאורה, וא"כ מה בכל זאת יתרונו של יששכר על זבולון? וענה לו אותו גדול, לו יהי כדברך שחלקם שווה בעולם הבא, אולם בעולם הזה חלקו של יששכר העוסק בתורה, הוא גדול יותר מחלקו של זבולון, כיוון שיש לו גם את התענוג הנפשי של העיסוק בתורה בעוה"ז.
ד' יזכנו לעמול בתורה הקדושה, באימה וביראה, ולזכות בשמחתה של תורה כנתינתה מסיני אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
