- פרשת שבוע ותנ"ך
- יתרו
- מדורים
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
4116
אולם, יחד עם הגישה של "באימה, ביראה, ברתת ובזיע", יש עניין ליהנות מדברי התורה, וכפי שאמר רב יוסף במסכת פסחים (ס"ח ע"ג) אי לאו האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא, ופרש"י: "אי לאו האי יומא שלמדתי תורה ונתרוממתי" - התורה מרוממת את האדם לדרגות אנושיות גבוהות. וידוע מה שחידש רבנו אברהם מן ההר בפירושו למסכת נדרים (מ"ח.): "כי הכלל 'מצוות לאו ליהנות ניתנו' הם רק במצוות התלויות במעשה, אבל במצות לימוד שהוא עניין ציור הלב וידיעת האמת - עיקר הציווי הוא לצייר האמת, ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו, הלכך לא שייך לומר במצות תלמוד תורה דלא ניתן ליהנות, שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו".
וזכה לכוון לכך בהקדמת ספר אגלי טל, לרבי מסוכצ'וב: "ומדי דברי אזכור ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בעניין לימוד תורתנו הקדושה ואמרו כי השמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד תורה כ"כ לשמה, ובאמת זה טעות מפורסם, ואדרבה עיקר מצוות לימוד תורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי התורה נבלעין בדמו".
ועל כך מצינו בחז"ל (שהש"ר א' נ"ג): "והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני", לא שמחה חיצונית, אלא בעומק הנפש, שמחה שבאה מתוך עמל ויגיעה, פקודי ד' ישרים משמחי לב.
ומסופר על אחד מגדולי הדור שנשאל כשיש שותפות יששכר וזבולון, א"כ חלקם לעולם הבא שווה הוא לכאורה, וא"כ מה בכל זאת יתרונו של יששכר על זבולון? וענה לו אותו גדול, לו יהי כדברך שחלקם שווה בעולם הבא, אולם בעולם הזה חלקו של יששכר העוסק בתורה, הוא גדול יותר מחלקו של זבולון, כיוון שיש לו גם את התענוג הנפשי של העיסוק בתורה בעוה"ז.
ד' יזכנו לעמול בתורה הקדושה, באימה וביראה, ולזכות בשמחתה של תורה כנתינתה מסיני אמן.
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ללמוד גמרא?
מכת הקארטה המדוייקת!
הרב נתנאל יוסיפון | סיון תשפ"ה
אוֹר שֶׁל חֶסֶד
הרב אריה לייב הלברשטט | סיון תשפ"ה
"שבע ברכות" לשני זוגות בזמן אחד
מתוך העלון חמדת ימים | סיון תשפ"ה
