ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- ספריה
- קומי אורי
- יג - על תרבות ועל חנוכה
הולך ומתברר כי המלחמה הבאה המאיימת על העולם היא מלחמת דת. האיסלאם הלוחמני, בדמות אל-קאעידה ואיראן, מסמן כאויביו את ישראל ואת אמריקה, קרי: את היהודים ואת הנוצרים. בשורות הבאות ננסה לעקוב אחרי ההתמודדויות של עם ישראל עם אומות העולם לאור התורה.
התפלגות האנושות לעמים מתוארת בפרשת נח: "ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם וחם ויפת, וחם הוא אבי כנען. שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ" (בראשית ט). מיד בסמוך לזה מסופר המעשה בשכרותו של נח, ובתגובתם של בניו למצבו של אביהם:
"וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ. ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית, וערות אביהם לא ראו. וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן. ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. ויאמר ברוך ה' א-להי שם ויהי כנען עבד למו. יפת א-להים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו".
הסיפור המכונן הזה מציג שלושה אבות-טיפוס של האנושות: חם אבי כנען, המתנהג בצורה נבזית (כאשר הנכד, כנען, הוא הגורם, כדברי חז"ל, וכמתבקש מלשון קללתו של נח); שם, אציל הרוח, היוזם את ההתנהגות הקדושתית ("ויקח שם"); ויפת, המצטרף אל שם. בהתאם לכך באה תגובתו-נבואתו של נח: "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו"; "ברוך ה' א-להי שם... וישכון באהלי שם", ברכה, בשם הוויה, והשראת שכינה; ו"יפת א-להים ליפת", הרחבה, בשם א-להים, המסמל את כוחות הטבע. לשון אחרת: הטומאה, הקודש והחול. החול הוא לפי טבעו נייטרלי, הוא יכול להצטרף אל הקדושה, כהצטרפותו של יפת אל שם, והוא יכול גם לרדת ולהישפל אל הטומאה.
אחרי המעשה הזה מתארת התורה את היווצרות העמים: "אלה משפחות בני נח לתולדותם בגוייהם, ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול". מבני בניו של שם היה עבר, שממנו מגיעה השלשלת בסוף הפרשה אל אברהם העברי. מבני חם - מצרים וכנען, וכנען ילד את צידון ואת חת ואת היבוסי ואת האמורי וכו'. מבני יפת - גומר ומגוג ומדי ויון וכו'.
ההתמודדות הראשונה של עם ישראל היא עם בני חם: עם מצרים היתה מלחמה פסיבית, "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", ועם כנען - היושב ב"ארץ כנען" - מלחמה אקטיבית המוטלת על עם ישראל. בדרך, בצאתנו ממצרים קרה אותנו עמלק, שאליו נחזור בהמשך. ארץ כנען מקיאה את יושביה בגלל התועבות שהחל בהן כנען האב: "אל תיטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם, ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה" (ויקרא יח). עם ישראל נקרא להפוך את ארץ כנען לארצם של אברהם יצחק ויעקב, לארץ-ישראל.
מלחמת שבעת עממים היא מלחמה בעבודה זרה ובתרבותה: "כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם, כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם" (דברים יב). המלחמה הזאת הסתיימה בניצחון, מכיבוש הארץ בידי יהושע, ועד ל"ביטול יצרא דעבודה זרה" בראשית ימי בית שני (יומא סט עמוד ב).
היכן מסתתר עמלק?
בימי בית שני מתחילה ההתמודדות עם בני יפת. תרבות יוון, שהחלה בהישגים מדעיים, פילוסופיים ואסתטיים של חול, ב"יפת א-להים ליפת", לא השכילה להתחבר אל הקדושה, והיא הידרדרה ונפלה לזרועות הטומאה. אנטיוכוס אפיפנס ייצג את הקלוקל שבתרבות יוון: "וחושך - זו מלכות יוון, שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזירותיה". גם התרבות המערבית של ימינו, שהיא במידה רבה המשכה של תרבות יוון, נוטה לסור מן המדע, הטכנולוגיה והקדמה החברתית, אל הירוד והקלוקל. המאבק בהתייוונות, כאז כן היום, הוא מאבק תרבותי המתנהל בתוך עם ישראל בין ממשיכי דרכם של החשמונאים לבין אלה הרוצים להיות ככל הגויים.
מה קרה עם בני שם? מאברהם אבינו יצאו יצחק וישמעאל. מיצחק יצאו יעקב ועשו. מיעקב יצא עם ישראל. ישמעאל ועשו הם הכי קרובים וגם הכי בעייתיים. קנאתם בנו ושנאתם אותנו היא ההרסנית ביותר. הנצרות והאיסלאם מיוחסות לאדום ולישמעאל. מצד אחד - קרובות אלינו. דתות מונותיאיסטיות. מפיצות בעולם הגויי את יסודות אמונת ישראל (ע' רמב"ם, הלכות מלכים פי"א, בדפוסים הלא-מצונזרים). מצד שני - הן השאור שבעיסה, מצירות לנו לאורך כל הדורות. "קליפת ישמעאל" נלחמת בנו ביתר שאת מאז חזרנו לארצנו במאה השנים האחרונות. "קליפת אדום", אחרי מסעי צלב ואינקוויזיציות ארוכי שנים, התמתנה מעט בדורות האחרונים.
אולם יש עוד גורם סמוי הפועל בעולם. מעשו אבי אדום יצא גם עמלק. עמלק - שורש הרשעה העולמית, יסוד הכפירה. "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע, ולא ירא א-להים". לפיכך, "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק. על כן - "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" דווקא, ואז "והיתה לה' המלוכה", "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
היכן מסתתר עמלק? אין אנו יודעים. אולם, חז"ל מוסרים לנו, על-פי דברי הנביאים, כי המלחמה האחרונה תהיה "מלחמת גוג ומגוג" (ע' רמב"ם, הלכות מלכים פי"ב). מקור השם הזה ביחזקאל (לח-לט). גוג מתואר שם כנשיא ראש משך ותובל, היושב בארץ המגוג, מצפון לארץ ישראל. והנה בפרשת נח למדנו: "בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס. ובני גומר אשכנז" וכו'. אם מלחמת גוג ומגוג אמורה לסיים את התהליך של מחיית עמלק, ואז יהיה השם שלם וכיסאו שלם, יוצא שעמלק חדר בין השאר לעמי אירופה. האם גרמניה הנאצית אינה מתקשרת אצלנו עם עמלק? במיוחד בזוכרנו את הגמרא במגילה (ו עמוד א): "ואמר ר' יצחק מאי דכתיב אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה, אמר יעקב לפני הקב"ה ריבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק, זו גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו". ובהגהות יעב"ץ שם: "כמדומה רוצה לומר גרמניא, היא אשכנז שלנו". ויש להוסיף שהשם 'גוג' מזכיר בצלילו את 'אגג' מלך עמלק. מאידך, אגג הקדום שלח יונקותיו לפרס, הלא היא איראן, וממנו המן בן המדתא האגגי.
כוחות הרשע העולמיים רוחשים בסתר. ככל שמתקרבת הגאולה הם מתפרצים ונושאים ראש. אולם כבר הבטיחה תורה: "ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד" (במדבר כד). מלחמת הדתות, ועל גביה מלחמת הכפירה באמונה, מלחמת הרשע בצדק, תסתיים בניצחונם של ישראל. נצחון האמונה והצדק. "על הרי ישראל תיפול, אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך... וידעו הגויים כי אני ה' קדוש בישראל". חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-להינו.
_________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














