ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מצוה לשמוח בפורים, כפי שכתוב במגילת אסתר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" 1 , ורבא אמר "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" 2 . השאלה שיש לשאול היא, כיצד צריכה להיות שמחה זו?
אנו יודעים שהיחס לשמחה הוא יחס מורכב. בגמרא 3 כתוב שחכמים רצו לגנוז את ספר קהלת, כי דבריו סותרים זה את זה. במקום אחד אומר קהלת "ושבחתי אני את השמחה", ומכאן שהשמחה היא דבר טוב, ובפעם אחרת אומר קהלת "ולשמחה מה זו עושה". חכמים מיישבים את הסתירה הזו, ואומרים שעל שמחה של מצוה אמר קהלת "ושבחתי אני את השמחה", ושמחה שאינה של המצוה היא מיותרת, ואפילו מזיקה. שמחה של מצוה הינה משובחת, היא יכולה להביא להתעלות גדולה, לדבקות גדולה ואף לנבואה, וכפי שנאמר "ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' ".
השתיה בפורים
שמחת פורים היא שמחה של מצוה - לשמוח בניסים ובנפלאות שהקב"ה עשה לנו בימי מרדכי ואסתר, ועל כן היא שמחה חיובית, ועניינה לרומם ולקרב את האדם לריבונו של עולם, כך שהאדם ידבק בקב"ה ויודה לו מתוך שמחה. עד כמה צריך לשמוח? כפי שראינו, רבא אמר "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". בהמשך מספרת הגמרא שכתוצאה מהשתכרות מסויימת כמעט וקרה אסון, ועל כן אומרים בעל המאור ורבנו אפרים 4 שאין הלכה כרבא, בגלל התוצאות החמורות שיכולות להיות מהתבשמות יתר. גם להלכה נחלקו בדבר: השולחן ערוך 5 פסק את דברי רבא להלכה, והרמ"א הוסיף שיש אומרים שאדם לא צריך להתבשם לגמרי, אלא רק לשתות יותר מלימודו,ויישן ומתוך שישן אינו יודע מה בין ארור המן לברוך מרדכי.
אדם ניכר בכוסו
השכרות מהווה למעשה מבחן מהי מדרגת האדם, כפי שאמרו חכמים שהאדם ניכר בכוסו 6 . האדם מתגלה אז בפנימיותו: יש אנשים שהשכרות מגלה את הטוב שבהם, את שמחת החיים, אהבת הבריות, הדבקות והקשר עם החברים, ולפעמים יש אנשים שכאשר הם משתכרים מתגלה כמה הם אלימים ואנוכיים, וכמה הם מלאים נטיות שליליות שאפשר רק להתבייש בהם. לכן כל אדם צריך להכיר את עצמו, ולדעת להיזהר לשתות בשיעור הנכון.
המצווה לשתות היא ביום
צריך לשתות על פי הדרכת חכמים. ראשית יש לדעת שבלילה אין מצוה לשתות, וכשאין מצוה לשתות - אין גם סיעתא דשמיא. לא רק שמי שמשתכר בליל פורים אינו מקיים בכך מצוה, אלא הוא גם מסתכן בכך שהוא עלול להפסיד את התפילה במנין, את קריאת המגילה, ואף את שאר מצוות היום. נמצא שלא רק שלא הועיל לו הדבר, אלא אף גרע. בסעודת היום יש מצוה לשתות למעלה מלימודו, ואז אם אדם שותה לשם שמים יש לו סיעתא דשמיא, הוא שמח בקב"ה, שמח בניסים, מודה לקב"ה על הטובה, לבבו נפתח, הוא מתחבר יותר עם חברים. כל אדם צריך לדעת לשמור על השיעור הנכון, ולא לעבור את המידה הנכונה.
המבחן לשתיה בפורים - מה קורה אחר כך
המבחן שדרכו אפשר לדעת האם השתיה בפורים היתה על פי ההלכה, נכונה וחיובית, הוא לראות מה קורה אחרי פורים. מי שפורים גרם לו להתרוממות, והתרוממות של יום הפורים נמשכת גם אחרי הפורים, יש לו מרץ חדש ללמוד, אהבת חברים חדשה ודיבוק חברים חדש מתוך שמחת הפורים שנעשתה יחד איתם, הרי זה מלמד שהוא שמח בפורים בצורה הנכונה. אולם, מי שלאחר פורים הוא מרגיש עייפות, פורים סחט את כל כוחותיו והוא צריך כמה ימים של מנוחה,וקשה לו לחזור לעבודת ה' ולשקידת התורה וללימודים - הרי זה סימן שהוא לא שמח בפורים את השמחה הנכונה, כי שמחה גדולה ואמיתית חייבת להימשך גם לימים שבאים אחר כך.
יהי רצון שנשמח בימי אדר הבאים עלינו לטובה, כהדרכת חכמים "משנכנס אדר מרבים בשמחה", ושמחת הפורים תהיה שמחה של מצוה, שתביא להתרוממות, התדבקות ועליה.

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה המשמעות הנחת תפילין?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

בדיקת קורונה בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















