ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מצוה לשמוח בפורים, כפי שכתוב במגילת אסתר "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" 1 , ורבא אמר "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" 2 . השאלה שיש לשאול היא, כיצד צריכה להיות שמחה זו?
אנו יודעים שהיחס לשמחה הוא יחס מורכב. בגמרא 3 כתוב שחכמים רצו לגנוז את ספר קהלת, כי דבריו סותרים זה את זה. במקום אחד אומר קהלת "ושבחתי אני את השמחה", ומכאן שהשמחה היא דבר טוב, ובפעם אחרת אומר קהלת "ולשמחה מה זו עושה". חכמים מיישבים את הסתירה הזו, ואומרים שעל שמחה של מצוה אמר קהלת "ושבחתי אני את השמחה", ושמחה שאינה של המצוה היא מיותרת, ואפילו מזיקה. שמחה של מצוה הינה משובחת, היא יכולה להביא להתעלות גדולה, לדבקות גדולה ואף לנבואה, וכפי שנאמר "ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' ".
השתיה בפורים
שמחת פורים היא שמחה של מצוה - לשמוח בניסים ובנפלאות שהקב"ה עשה לנו בימי מרדכי ואסתר, ועל כן היא שמחה חיובית, ועניינה לרומם ולקרב את האדם לריבונו של עולם, כך שהאדם ידבק בקב"ה ויודה לו מתוך שמחה. עד כמה צריך לשמוח? כפי שראינו, רבא אמר "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". בהמשך מספרת הגמרא שכתוצאה מהשתכרות מסויימת כמעט וקרה אסון, ועל כן אומרים בעל המאור ורבנו אפרים 4 שאין הלכה כרבא, בגלל התוצאות החמורות שיכולות להיות מהתבשמות יתר. גם להלכה נחלקו בדבר: השולחן ערוך 5 פסק את דברי רבא להלכה, והרמ"א הוסיף שיש אומרים שאדם לא צריך להתבשם לגמרי, אלא רק לשתות יותר מלימודו,ויישן ומתוך שישן אינו יודע מה בין ארור המן לברוך מרדכי.
אדם ניכר בכוסו
השכרות מהווה למעשה מבחן מהי מדרגת האדם, כפי שאמרו חכמים שהאדם ניכר בכוסו 6 . האדם מתגלה אז בפנימיותו: יש אנשים שהשכרות מגלה את הטוב שבהם, את שמחת החיים, אהבת הבריות, הדבקות והקשר עם החברים, ולפעמים יש אנשים שכאשר הם משתכרים מתגלה כמה הם אלימים ואנוכיים, וכמה הם מלאים נטיות שליליות שאפשר רק להתבייש בהם. לכן כל אדם צריך להכיר את עצמו, ולדעת להיזהר לשתות בשיעור הנכון.
המצווה לשתות היא ביום
צריך לשתות על פי הדרכת חכמים. ראשית יש לדעת שבלילה אין מצוה לשתות, וכשאין מצוה לשתות - אין גם סיעתא דשמיא. לא רק שמי שמשתכר בליל פורים אינו מקיים בכך מצוה, אלא הוא גם מסתכן בכך שהוא עלול להפסיד את התפילה במנין, את קריאת המגילה, ואף את שאר מצוות היום. נמצא שלא רק שלא הועיל לו הדבר, אלא אף גרע. בסעודת היום יש מצוה לשתות למעלה מלימודו, ואז אם אדם שותה לשם שמים יש לו סיעתא דשמיא, הוא שמח בקב"ה, שמח בניסים, מודה לקב"ה על הטובה, לבבו נפתח, הוא מתחבר יותר עם חברים. כל אדם צריך לדעת לשמור על השיעור הנכון, ולא לעבור את המידה הנכונה.
המבחן לשתיה בפורים - מה קורה אחר כך
המבחן שדרכו אפשר לדעת האם השתיה בפורים היתה על פי ההלכה, נכונה וחיובית, הוא לראות מה קורה אחרי פורים. מי שפורים גרם לו להתרוממות, והתרוממות של יום הפורים נמשכת גם אחרי הפורים, יש לו מרץ חדש ללמוד, אהבת חברים חדשה ודיבוק חברים חדש מתוך שמחת הפורים שנעשתה יחד איתם, הרי זה מלמד שהוא שמח בפורים בצורה הנכונה. אולם, מי שלאחר פורים הוא מרגיש עייפות, פורים סחט את כל כוחותיו והוא צריך כמה ימים של מנוחה,וקשה לו לחזור לעבודת ה' ולשקידת התורה וללימודים - הרי זה סימן שהוא לא שמח בפורים את השמחה הנכונה, כי שמחה גדולה ואמיתית חייבת להימשך גם לימים שבאים אחר כך.
יהי רצון שנשמח בימי אדר הבאים עלינו לטובה, כהדרכת חכמים "משנכנס אדר מרבים בשמחה", ושמחת הפורים תהיה שמחה של מצוה, שתביא להתרוממות, התדבקות ועליה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
