ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- מעמד הקהל וניסוך המים
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
במעמד כל ישראל, היה המלך קורא את דברי התורה מעל במה מיוחדת וכל ישראל שומעים. עצם האפשרות לראות את המלך מקרוב, בבגדי מלכותו הנהדרים, ואיתו את הכהן הגדול וכל השרים והכהנים, היה דבר מאד מרגש. חזן הכנסת היה נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. קורא מתחילת ספר דברים ואת עשרת הדברות.
המעמד הזה הזכיר את מעמד הר סיני, שבו קיבלו ישראל את התורה ושמעו מפי הגבורה את עשרת הדברות וראו את האש והקולות "ויחרד כל העם אשר במחנה" (שמות יט, טז). כולם התמלאו יראת-שמים גדולה ונפלאה, שהשפיעה עליהם לאורך ימים רבים. מעמד הקהל הזכיר את מעמד הר סיני, וכאשר המלך המשיך בקריאתו את התורה וקרא קריאת שמע עם "והיה אם שמוע", כל העם קיבל על עצמו מחדש עול מלכות שמים ועול מצוות. וכאשר המלך המשיך וקרא את הברכות והקללות, את דברי הברית, זה הזכיר את המעמד המיוחד של הברית בין ישראל לבין הקב"ה, כאשר ישראל נכנסו לארץ-ישראל. בתחילת כניסתם לארץ-ישראל, הם הלכו להר גריזים ולהר-עיבל, ושם, במעמד כל ישראל, הם קיבלו עליהם את דברי הברית לשמור ולעשות את כל מצוות התורה.
בכל המאורעות הללו חזרו ישראל ונזכרו בזמן שהמלך היה קורא אותם לפני כל העם. כל זה היה קורה אחר שנת השמיטה, שנת שבתון שישראל היו פנויים מעבודת האדמה ועוסקים בתורה וממלאים מחדש את המאגרים הרוחניים, ובסוף השנה - כינוס כללי של כל האומה לסיכום השנה המקודשת. "ויצו משה אותם לאמור: מקץ שבע שנים במועֵד שנת השמיטה בחג הסֻכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ד' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ד' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת. ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ד' אלקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה" (דברים לא, י-יג). כמה גדול היה המעמד המאחד הזה, הכינוס של כל ישראל ביחד ובראשם המלך, וכולם כאחד חוזרים ומחדשים את הברית בין ישראל לאביהם שבשמים. יהי רצון, שנזכה לקיים את המצוה הזאת בשלמותה, במקומה וכהלכתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
