מעמד הקהל

בזמן שבית-המקדש היה קיים, ביום הראשון של חול-המועד סוכות היה מעמד הקהל, שהיה מעמד מרשים ביותר. מעמד זה השאיר את רישומו על כל ישראל לשנים רבות. אחת לשבע שנים, במוצאי שנת השמיטה, ביום ראשון של חול המועד סוכות, נקהלו כל ישראל - אנשים, נשים וטף, כולם במקום המקודש ביותר לישראל, בבית-המקדש. זה היה לאחר היטהרות והתקדשות, כי אין לבוא לבית-המקדש מבלי להיטהר קודם מכל טומאה.

במעמד כל ישראל, היה המלך קורא את דברי התורה מעל במה מיוחדת וכל ישראל שומעים. עצם האפשרות לראות את המלך מקרוב, בבגדי מלכותו הנהדרים, ואיתו את הכהן הגדול וכל השרים והכהנים, היה דבר מאד מרגש. חזן הכנסת היה נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב. קורא מתחילת ספר דברים ואת עשרת הדברות.

המעמד הזה הזכיר את מעמד הר סיני, שבו קיבלו ישראל את התורה ושמעו מפי הגבורה את עשרת הדברות וראו את האש והקולות "ויחרד כל העם אשר במחנה" (שמות יט, טז). כולם התמלאו יראת-שמים גדולה ונפלאה, שהשפיעה עליהם לאורך ימים רבים. מעמד הקהל הזכיר את מעמד הר סיני, וכאשר המלך המשיך בקריאתו את התורה וקרא קריאת שמע עם "והיה אם שמוע", כל העם קיבל על עצמו מחדש עול מלכות שמים ועול מצוות. וכאשר המלך המשיך וקרא את הברכות והקללות, את דברי הברית, זה הזכיר את המעמד המיוחד של הברית בין ישראל לבין הקב"ה, כאשר ישראל נכנסו לארץ-ישראל. בתחילת כניסתם לארץ-ישראל, הם הלכו להר גריזים ולהר-עיבל, ושם, במעמד כל ישראל, הם קיבלו עליהם את דברי הברית לשמור ולעשות את כל מצוות התורה.

בכל המאורעות הללו חזרו ישראל ונזכרו בזמן שהמלך היה קורא אותם לפני כל העם. כל זה היה קורה אחר שנת השמיטה, שנת שבתון שישראל היו פנויים מעבודת האדמה ועוסקים בתורה וממלאים מחדש את המאגרים הרוחניים, ובסוף השנה - כינוס כללי של כל האומה לסיכום השנה המקודשת. "ויצו משה אותם לאמור: מקץ שבע שנים במועֵד שנת השמיטה בחג הסֻכות. בבוא כל ישראל לראות את פני ד' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ד' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת. ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ד' אלקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה" (דברים לא, י-יג). כמה גדול היה המעמד המאחד הזה, הכינוס של כל ישראל ביחד ובראשם המלך, וכולם כאחד חוזרים ומחדשים את הברית בין ישראל לאביהם שבשמים. יהי רצון, שנזכה לקיים את המצוה הזאת בשלמותה, במקומה וכהלכתה.