ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ולקחתם לכם ביום הראשון זה ט"ו ואתה אומר ביום הראשון. ר' מנא ור"י בשם ר' לוי אמר משל למדינה שחייבת מיסים רבים למלך והלך המלך לגבות אותם. כשהגיע המלך בתוך עשרה מילין למדינה יצאו גדולי המדינה וקלסוהו. שמח המלך וויתר להם על שליש מהחוב. שהגיע לתוך חמשה מילין מהמדינה יצאו הבינונים וקילסוהו. ויתר להם על עוד שליש מהחוב. כיון שנכנס למדינה יצאו כל בני המדינה נשים וטף וקלסוהו ויתר להם על כל החוב. אמר להם המלך מה שהלך הלך, על העבר ויתרתי, מעתה נתחיל את החשבון מחדש.
כך בער"ה גדולי הדור מתענים והקב"ה מתיר להם שליש מעוונותיהם. מר"ה ועד יום-הכיפורים היחידים מתענים והקב"ה מתיר להם עוד שליש מעוונותיהם וביום-הכיפורים כולן מתענים אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל מה שהלך הלך מכאן ולהלן נתחיל חשבון חדש. ומיום-הכיפורים ועד החג כל ישראל עוסקין במצוות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו, ביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהן לשמו של הקב"ה, אומר להם מה שהלך הלך, מעכשיו נתחיל את החשבון, לפיכך משה מזהיר את ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות. אלו דברי המדרש.
ומרן הרב ז"ל מסביר את דברי המדרש מבחינה רעיונית מדוע הימים שבין יום-הכיפורים ובין סוכות אין בהם חשבון עוונות. והוא אומר ביום-הכיפורים מתעלים על-ידי התשובה למעלה עליונה ומאיר על האדם אור עוה"ב. על-ידי העליה של יום-הכיפורים מתרחקים הרבה מהעוה"ז. וכאשר פוגשים שוב בענייני העוה"ז צריכים שמירה מכל מכשול, ואותם הימים שבין יום-הכיפורים לסוכות נתנו לחינוך של חזרה לענייני העוה"ז בתאור הגון בקדושה. כלומר המעבר מהגובה הנשא של יום-הכיפורים לסדר החיים הרגיל אינו פשוט אפשר לאבד פרופורציות. ובימים אלה בארבעה ימים שאחר יום-הכיפורים עוד לא נתבסס המשקל כראוי וקדושת יום-הכיפורים מחפה על הכל. הווה אומר כשם שלעלות למדרגה העליונה של יום-הכיפורים יש צורך בתהליך הדרגתי שנמשך מראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים. כך גם הירידה מהמדרגה העליונה אל סדר החיים של העוה"ז צריכה להעשות בהדרגה שלא ליפול מידי, ושלא להשאר מידי גבוה ובימים הראשונים שעדין המשקל לא שב ליושרו, אין חשבון עוונות, ורק מיום הראשון של סוכות, כשמקימים מצות סוכה ולולב, מתבססים ענייני העוה"ז ונאחזים בקדושה כראוי, ועל-כן הוא יום ראשון לחשבון עוונות. חג שמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
