נלמד היום על מעלת ימים אלו שבין יום-הכיפורים לסוכות. במדרש אמור ל' ז' נאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' מדובר על יום ט"ו בחודש ולמה הוא נקרא יום הראשון? שהוא ראשון לחשבון עוונות כלומר אחר המחילה של העוונות ביום-הכיפורים לא מתחיל חשבון העוונות מיד אלא מיום ראשון של חג הסוכות. ואלו דברי המדרש.
ולקחתם לכם ביום הראשון זה ט"ו ואתה אומר ביום הראשון. ר' מנא ור"י בשם ר' לוי אמר משל למדינה שחייבת מיסים רבים למלך והלך המלך לגבות אותם. כשהגיע המלך בתוך עשרה מילין למדינה יצאו גדולי המדינה וקלסוהו. שמח המלך וויתר להם על שליש מהחוב. שהגיע לתוך חמשה מילין מהמדינה יצאו הבינונים וקילסוהו. ויתר להם על עוד שליש מהחוב. כיון שנכנס למדינה יצאו כל בני המדינה נשים וטף וקלסוהו ויתר להם על כל החוב. אמר להם המלך מה שהלך הלך, על העבר ויתרתי, מעתה נתחיל את החשבון מחדש.
כך בער"ה גדולי הדור מתענים והקב"ה מתיר להם שליש מעוונותיהם. מר"ה ועד יום-הכיפורים היחידים מתענים והקב"ה מתיר להם עוד שליש מעוונותיהם וביום-הכיפורים כולן מתענים אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל מה שהלך הלך מכאן ולהלן נתחיל חשבון חדש. ומיום-הכיפורים ועד החג כל ישראל עוסקין במצוות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו, ביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהן לשמו של הקב"ה, אומר להם מה שהלך הלך, מעכשיו נתחיל את החשבון, לפיכך משה מזהיר את ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות. אלו דברי המדרש.
ומרן הרב ז"ל מסביר את דברי המדרש מבחינה רעיונית מדוע הימים שבין יום-הכיפורים ובין סוכות אין בהם חשבון עוונות. והוא אומר ביום-הכיפורים מתעלים על-ידי התשובה למעלה עליונה ומאיר על האדם אור עוה"ב. על-ידי העליה של יום-הכיפורים מתרחקים הרבה מהעוה"ז. וכאשר פוגשים שוב בענייני העוה"ז צריכים שמירה מכל מכשול, ואותם הימים שבין יום-הכיפורים לסוכות נתנו לחינוך של חזרה לענייני העוה"ז בתאור הגון בקדושה. כלומר המעבר מהגובה הנשא של יום-הכיפורים לסדר החיים הרגיל אינו פשוט אפשר לאבד פרופורציות. ובימים אלה בארבעה ימים שאחר יום-הכיפורים עוד לא נתבסס המשקל כראוי וקדושת יום-הכיפורים מחפה על הכל. הווה אומר כשם שלעלות למדרגה העליונה של יום-הכיפורים יש צורך בתהליך הדרגתי שנמשך מראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים. כך גם הירידה מהמדרגה העליונה אל סדר החיים של העוה"ז צריכה להעשות בהדרגה שלא ליפול מידי, ושלא להשאר מידי גבוה ובימים הראשונים שעדין המשקל לא שב ליושרו, אין חשבון עוונות, ורק מיום הראשון של סוכות, כשמקימים מצות סוכה ולולב, מתבססים ענייני העוה"ז ונאחזים בקדושה כראוי, ועל-כן הוא יום ראשון לחשבון עוונות. חג שמח.
ולקחתם לכם ביום הראשון זה ט"ו ואתה אומר ביום הראשון. ר' מנא ור"י בשם ר' לוי אמר משל למדינה שחייבת מיסים רבים למלך והלך המלך לגבות אותם. כשהגיע המלך בתוך עשרה מילין למדינה יצאו גדולי המדינה וקלסוהו. שמח המלך וויתר להם על שליש מהחוב. שהגיע לתוך חמשה מילין מהמדינה יצאו הבינונים וקילסוהו. ויתר להם על עוד שליש מהחוב. כיון שנכנס למדינה יצאו כל בני המדינה נשים וטף וקלסוהו ויתר להם על כל החוב. אמר להם המלך מה שהלך הלך, על העבר ויתרתי, מעתה נתחיל את החשבון מחדש.
כך בער"ה גדולי הדור מתענים והקב"ה מתיר להם שליש מעוונותיהם. מר"ה ועד יום-הכיפורים היחידים מתענים והקב"ה מתיר להם עוד שליש מעוונותיהם וביום-הכיפורים כולן מתענים אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל מה שהלך הלך מכאן ולהלן נתחיל חשבון חדש. ומיום-הכיפורים ועד החג כל ישראל עוסקין במצוות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו, ביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהן לשמו של הקב"ה, אומר להם מה שהלך הלך, מעכשיו נתחיל את החשבון, לפיכך משה מזהיר את ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות. אלו דברי המדרש.
ומרן הרב ז"ל מסביר את דברי המדרש מבחינה רעיונית מדוע הימים שבין יום-הכיפורים ובין סוכות אין בהם חשבון עוונות. והוא אומר ביום-הכיפורים מתעלים על-ידי התשובה למעלה עליונה ומאיר על האדם אור עוה"ב. על-ידי העליה של יום-הכיפורים מתרחקים הרבה מהעוה"ז. וכאשר פוגשים שוב בענייני העוה"ז צריכים שמירה מכל מכשול, ואותם הימים שבין יום-הכיפורים לסוכות נתנו לחינוך של חזרה לענייני העוה"ז בתאור הגון בקדושה. כלומר המעבר מהגובה הנשא של יום-הכיפורים לסדר החיים הרגיל אינו פשוט אפשר לאבד פרופורציות. ובימים אלה בארבעה ימים שאחר יום-הכיפורים עוד לא נתבסס המשקל כראוי וקדושת יום-הכיפורים מחפה על הכל. הווה אומר כשם שלעלות למדרגה העליונה של יום-הכיפורים יש צורך בתהליך הדרגתי שנמשך מראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים. כך גם הירידה מהמדרגה העליונה אל סדר החיים של העוה"ז צריכה להעשות בהדרגה שלא ליפול מידי, ושלא להשאר מידי גבוה ובימים הראשונים שעדין המשקל לא שב ליושרו, אין חשבון עוונות, ורק מיום הראשון של סוכות, כשמקימים מצות סוכה ולולב, מתבססים ענייני העוה"ז ונאחזים בקדושה כראוי, ועל-כן הוא יום ראשון לחשבון עוונות. חג שמח.
