- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
8054
ולקחתם לכם ביום הראשון זה ט"ו ואתה אומר ביום הראשון. ר' מנא ור"י בשם ר' לוי אמר משל למדינה שחייבת מיסים רבים למלך והלך המלך לגבות אותם. כשהגיע המלך בתוך עשרה מילין למדינה יצאו גדולי המדינה וקלסוהו. שמח המלך וויתר להם על שליש מהחוב. שהגיע לתוך חמשה מילין מהמדינה יצאו הבינונים וקילסוהו. ויתר להם על עוד שליש מהחוב. כיון שנכנס למדינה יצאו כל בני המדינה נשים וטף וקלסוהו ויתר להם על כל החוב. אמר להם המלך מה שהלך הלך, על העבר ויתרתי, מעתה נתחיל את החשבון מחדש.
כך בער"ה גדולי הדור מתענים והקב"ה מתיר להם שליש מעוונותיהם. מר"ה ועד יום-הכיפורים היחידים מתענים והקב"ה מתיר להם עוד שליש מעוונותיהם וביום-הכיפורים כולן מתענים אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל מה שהלך הלך מכאן ולהלן נתחיל חשבון חדש. ומיום-הכיפורים ועד החג כל ישראל עוסקין במצוות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו, ביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדים לפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהן לשמו של הקב"ה, אומר להם מה שהלך הלך, מעכשיו נתחיל את החשבון, לפיכך משה מזהיר את ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות. אלו דברי המדרש.
ומרן הרב ז"ל מסביר את דברי המדרש מבחינה רעיונית מדוע הימים שבין יום-הכיפורים ובין סוכות אין בהם חשבון עוונות. והוא אומר ביום-הכיפורים מתעלים על-ידי התשובה למעלה עליונה ומאיר על האדם אור עוה"ב. על-ידי העליה של יום-הכיפורים מתרחקים הרבה מהעוה"ז. וכאשר פוגשים שוב בענייני העוה"ז צריכים שמירה מכל מכשול, ואותם הימים שבין יום-הכיפורים לסוכות נתנו לחינוך של חזרה לענייני העוה"ז בתאור הגון בקדושה. כלומר המעבר מהגובה הנשא של יום-הכיפורים לסדר החיים הרגיל אינו פשוט אפשר לאבד פרופורציות. ובימים אלה בארבעה ימים שאחר יום-הכיפורים עוד לא נתבסס המשקל כראוי וקדושת יום-הכיפורים מחפה על הכל. הווה אומר כשם שלעלות למדרגה העליונה של יום-הכיפורים יש צורך בתהליך הדרגתי שנמשך מראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים. כך גם הירידה מהמדרגה העליונה אל סדר החיים של העוה"ז צריכה להעשות בהדרגה שלא ליפול מידי, ושלא להשאר מידי גבוה ובימים הראשונים שעדין המשקל לא שב ליושרו, אין חשבון עוונות, ורק מיום הראשון של סוכות, כשמקימים מצות סוכה ולולב, מתבססים ענייני העוה"ז ונאחזים בקדושה כראוי, ועל-כן הוא יום ראשון לחשבון עוונות. חג שמח.
ט"ו בשבט - הקשר בין עם ישראל לארצו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
המכבים של היום מנצחים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | נר ראשון של חנוכה, תשנ"ה

חיבור הט' אל ה- י'
הרב אליהו ברין | ד' אב ה'תשס"א
נסיעה לחוץ-לארץ לפסח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' אייר ה'תשנ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ז (4)
שיעור מס' 63
ב' אייר תשפ"ג
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך נראית נקמה יהודית?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקודש שבחול יותר קדוש מהקודש שבקודש
אורות התחיה, פסקה מו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב תמוז תשפ"ה
הגעת דוד למערכה
שמואל א, פרק יז' פסוקים כ-כה
הרב שמעון קליין | י"ג תמוז תשפ"ה

עד אחד בעדות אשה -היחס בין הטעמים "עבידא לגלויי" ו"דייקא ומינסבא"
יבמות דף פח ע"א; צג ע"ב; קטו ע"א; קטז ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | תמוז תשפ"ה
