בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שמחת פורים
לחץ להקדשת שיעור זה

סדר העבודה בפורים

לכל יהודי יש עבודת ה' המיוחדת לו בפורים עליה הוא שם דגש מיוחד. הרב דוד חי הכהן על פורים של בחורי ישיבה, של בעלי-בתים ושל נשים.

undefined

הרב דוד חי הכהן

אדר תשס"ז
6 דק' קריאה
בין פורים ליום הכיפורים
שני ימים בשנה נמצאים בשני קצוות אורחות החיים הראויים לישראל, יום הכיפורים וימי הפורים. בעוד יום הכיפורים עומד בפסגת מועדי הקודש של ישראל בימי גדולתם, עומד חג הפורים בשיא מעלתם של ישראל בימי גלותם. עיקר עבודת יום הכיפורים, כפי שהיא מופיעה בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, מרוכז סביב עבודת יום הכיפורים של הכהן הגדול בבית המקדש. הגדול בישראל בקדושה נמצא בקודש הקודשים של הארץ ושל העולם כולו ביום האדיר בימי השנה. בשעה זו היתה תפילתו של הכהן הגדול על השנה שתתברך לעולם כולו, על עם ישראל שלא יצטרך לעם אחר ויעמדו איתן על מצבם, על עתידם בבנים ובבנות, ומעל הכול שלא תסור המלכות מבית דוד הבא משבט יהודה.

אם כן, יום הכיפורים וסדר עבודתו המיוחד בבגדי לבן נמצא בשעה שישראל על אדמתם, מלכם יושב על כיסאו ובית המקדש עומד על מכונו. כמה שונה יום הכיפורים בזמן שבו נתקנו סדרי מצוות היום. ישראל גולים מעל אדמתם, אין מלך ואין שר ואין כהן בעבודתו. בית המקדש שרוף ואין מזבח ועבודה, שערי המקדש טבעו והלוחות נגנזו. בשעה זו ישראל בגולה נאלצים להשתתף במשתה השיכורים של המלך וחבר מרעיו המבזים את המקדש ואת כליו, הלב עצוב על חרפתם ובחוץ הם נראים כשמחים עם הגויים השיכורים. והנה מתוך אותם משתאות מגואלים צומחת מזימת רשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים, והכול ביום אחד. קשה לתאר שפל גדול מזה, ההפך הגמור מכל פארם של ישראל בהיותם על אדמתם. באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. ברגע האחרון התהפכו היוצרות, בעל המזימות ומרעיו נתלו על העץ והיהודים עשו הרג באויביהם והעיר שושן צהלה ושמחה.

עדיין לא חזרו ישראל לארצם, המלכות עדיין אבודה והתורה עדיין גולה מארץ חמדתה. מזבח לא נבנה ועבודה לא חזרה ובכל זאת גם בעבדותינו לא עזבנו אלקינו ותמורת סדרי העבודה שניתנו מן התורה סידרו לנו חכמי ישראל תורת חכם מקווה מים חיים לסור ממוקשי מוות. לעשות ימי משתה ושמחה בהם יתפרסם הנס בקריאת המגילה, תתבסס אחדותם של ישראל במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים. במקום יום שכולו יראה ועבודתו מרוכזת באיש אחד ובמקום אחד, באה עבודה שיש בה פרטים רבים להמוני בית ישראל בבית ובשדה. בבית הכנסת בית ה' בקריאת בגילה לילה ויום, ובשדה החיים במשלוח מנות ומתנות לאביונים. אך גם בבית הפרטי נתקנה תקנה, סעודת פורים אשר בה חייבים לבסומי.

בפורים כולנו צדיקים
בסוף מסכת מכות שנינו את דברי ר' חנניה בן עקשיא האומר כי רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. לכאורה ככל שירבו המצוות גדל קושי עבודת ה' שנתרבתה בפרטים רבים שאין להם שיעור. לשאלה זו נזקק הרמב"ם בפירושו למשנה, וכתב עליה את דבריו הבאים: ידוע מדברי חז"ל כי די לאדם שיעשה מצווה אחת כתיקונה בלי שתתלווה לעשייתה שום כוונה פרטית ועל ידה יזכה האדם לחיי העולם הבא. ומכאן כמובן ככל שיתרבו המצוות כך תרבנה אפשרויות ההתעלות הניתנות לכל אחד ואחד. כי אין לך אדם בישראל שאין לו זיקה פנימית חזקה לאחת המצוות. ישנן מצוות העוסקות בלימוד והבנה עמוקה, ישנן אחרות הקשורות בגמילות חסדים בין אדם לחברו, ישנן העוסקות בתיקון המידות בעצמותו של אדם. ידוע הדבר כי ישראל נצטוו מכל העמים בהיותם מאמינים, רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, ועוד נצטווינו בתורה ובקדושה.

היות שכל המצוות שייכות לאחד התחומים הנזכרים, יקל לכל אחד למצוא את המצווה המתאימה לתכונות נפשו ובה יעמול וייגע עד לעשייתה כמאמרה, ובזאת יזכה לשלמות נפשו בעולם הבא. ברור מאליו שאין כוונת הרמב"ם שיהא מי שיקיים בשלמות מצוות צדקה אך לא יניח תפילין ולא יקרא קריאת שמע וכן יבטל שאר מצוות עשה שבתורה ויזכה לחיי העוה"ב. הרי כבר כתב הרמב"ם בהלכות תשובה כי צדיק הזוכה לחיי העולם הבא הוא מי שרוב מעשיו מצוות, ואם כן ברור שכל מי שלא יהיו המצוות ממלאות את ימיו ושנותיו לא ייקרא צדיק. על כורחנו שכוונת הרמב"ם היא שכל יהודי חייב לקיים כל מצוות עשה שנצטווינו בהן, אך ייתכן שלא יוכל לקיימן בשלמות פרטי המעשים ובטוהר כוונת הלב והמחשבה. על זה כתב הרמב"ם שלפחות מצווה אחת מכולן יצטרך לקיימה בשלמות הפרטים והדקדוקים ובתכלית הכוונה והטהרה, ואז יזכה על-ידי אותה מצווה שלמה לחיי העוה"ב.

לענייננו, במצוות הפורים תקנו חז"ל כמה מצוות הנוגעות לכל הבחינות השייכות למצוות התורה. מצוות שבין אדם למקום כלימוד תורה ותפילה, בין אדם לחברו כצדקה וגמילות חסדים, ומצוות טהרת האדם בעצמו כצניעות הגוף והמחשבה וכל מה שנוגע לתיקון המידות. במצוות הפורים מצינו שקריאת המגילה נחשבת לתפילה כדברי הגמ' בערכין קריאתה זו הלילה (מצוות אמירת ההלל), וכן מצינו שקריאת המגילה נחשבת ללימוד תורה, כמו שנזכר בשולחן ערוך ביחס לפורים משולש שבשבת שחל בו פורים יש לעסוק בלימוד הלכות החג בשבת, והוסיף על כך המשנה ברורה שבפורים בחול יוצאים בזה על-ידי קריאת המגילה. מצוות שבין אדם לחברו בפורים הן מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובין אדם לעצמו זוהי מצוות סעודת החג שבה נצטווינו לשמוח שמחה יתירה במי שעשה לנו את כל הנסים האלה.

לא רק שתייה וריקודים
כמו שהזכרנו בדברי הרמב"ם חייב כל אחד ואחד מאתנו, כל איש ואישה, חכם וסתם "עמך בית ישראל" בכל מצוות הפורים ללא יוצא מן הכלל. אולם כפי שלמדנו מדבריו שעל כל אחד להשתדל לפי כוחותיו המיוחדים במצווה הראויה לו ביותר, גם כאן יש לבחון מי ומי המחויבים ובמה כוחם גדול. מצאנו שבמצוות לימוד התורה הבנתה וההעמקה בה, נתייחדו תלמידי חכמים שהם עמלים בתורה בכל ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם בשימוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול תלמידים, מה שאין כן בעלי בתים שדי להם בפשט הכתוב והמעשה אשר יעשו. לעומת זאת רב כוחם של בעלי הבתים שהם יוצאים ובאים בתוך הקהל להכיר ביחידי הקהל מי ומי הנצרכים לעזרה ומי הם הראויים לקירוב והארת פנים בהיותם נתונים בקושי החיים. ועל כן ראויים הם יותר מאחרים למצוות משלוח המנות ומתנות לאביונים.

בתיקון הסעודה לדעת כיצד אפשר להיטיב את הלב במיני המאכלים והמשקים רב כוחן של הנשים שהן בקיאות בצרכי הגוף, אך גם במשלוח מנות, שגם הן עוסקות בתיקון המצווה דרך אכילה, חלקן של הנשים גדול בתיקון המנות ובקישוטן בנוי המכבד את הנותן והמקבל גם יחד. וכאן המקום להעיר שבימינו נטלו בחורי הישיבות חלק שאיננו מיוחד להם ועשייתו באה על חשבון המצווה הראויה להם. נהגו להרבות באכילה, בשתייה ובשמחת הריקודים על חשבון הלימוד והבירור של תורת היום, ענייניו, ניסיו, נפלאותיו ומצוותיו הנמשכות מתוך אותה גדולת החסד שהפליא הקב"ה לעשות עמנו. ומכאן תופנה הקריאה אל אותם גידולי תרומה וקדשים לבל יגזימו במצוות השמחה אלא יוסיפו כוח לכלל האומה מכוח תורתם המיוחד. מעולם לא שמענו שגדולי ישראל התאמצו בפורים בשתייה ובריקודים דווקא, ועל התלמידים מוטל ללכת בעקבות רבותינו מורי ההוראה שנהגו להגדיל תורה בימים אלו ולהעמיק בענייני המגילה ביתר שאת מאשר בענייני הסעודה. וזאת היא השמחה וטוב הלבב הראויים לעוסקים בפיקודי ה' הישרים משמחי לב.

אורות של פורים
מובן מאליו שההתעלות הרוחנית בפורים יכולה להישען הן על לימוד בספרים והן על-ידי חידוש עצמי והן על-ידי פגישה עם גדולי תורה שיאירו בפורים אורות שלא זוכים אליהם בשאר ימות השנה. ויהיה אז ביסום העולם הגשמי והעלאת העולם הרוחני נמשך כאחד יחד עם עליית האומה כולה ביום קדוש זה. כל זאת בהמשך לקיום מצוות הפורים הראויות קריאת המגילה והזהירות בשמיעתה ובהשמעתה למי שצריך, משלוח מנות לחברים ודיבוק הלבבות שיש לו ערך לכל ימות השנה כדברי התהלים "חבר אני לכל אשר ייראוך", ומתנות לאביונים בגוף ברכוש ובנפש לשמח לב נדכאים שהיא מלאכת שמים. אחרי כל אלה יש מקום לסעוד את הלב בסעודת מצווה בשמחה ובטוב לבב. ומי שמגיע לביתו מן הישיבה ראוי שיתן קצת מפרי עמלו מאורות הקודש שזכה להם בימי שבתו במשכן העדות. בעלי בתים, בין אם הם מאלה שזכו לתורה ובין אם הם שייכים לעם הקודש המחבב את המצוות מהרגשת הלב, יקיימו גם הם את מצוות הפורים השייכים ללימוד התורה, קריאת המגילה, שמחת הסעודה ועוד, אך יותר מכל עליהם להדר במתנות לאביונים שעיניהם נשואות כל השנה לימים אלה. ומי כבעלי הבתים יכול יותר לשקוד במצווה זו בשמחת יתומים ואלמנות, גרי צדק ושאר אביונים שלבם כלה ליחס והכרה במשך כל השנה.

זכורני ביום פורים אחד כאשר הלכתי לתפילת ערבית בסוף היום, פגשתי עולה מרוסיה ושאלתיו כמה משלוחי מנות קיבל היום ואמר לי שלא קיבל אפילו משלוח אחד. כמה כאב לבי אז שאני קיבלתי למעלה משלושים משלוחים באותו יום, שאינני צריך אותם, ואותו אחד שכל כך זקוק לא קיבל אפילו משלוח אחד. פעמים שמשלוח מנות הוא גם מתנות לאביונים ולאחדים מהם גם עזרה בקיום סעודת הפורים. על כן זאת העבודה לבעלי בתים, מתנות לאביונים ומשלוח מנות לחברים הצריכים קירוב אך גם לאלה המתביישים לקבל מעות ודרך המשלוח מנות לקיים בהם מתנות לאביונים. וכמובן לפעמים יש צורך לשמח קרובי משפחה שידוע על הרגשתם הקשה מסיבות שונות. ומה טוב אם יהיו בעלי בתים משתפים פעולה עם גבאי צדקה נאמנים שידיהם ידי העניים ועל ידם ניתן להדר במצוות אלו.

על הנשים, המחויבות בכל מצוות הפורים כאנשים, יש להיזהר בשמיעת המגילה לילה ויום, ורצוי להשתדל בשמיעתה בבית הכנסת שאז ישמעו את הברכות בציבור בלי להיכנס למחלוקת הפוסקים על ברכת המגילה לנשים. כמובן שגם הן יקיימו את מתנות לאביונים על-ידי גבאי צדקה או בשליחות בעליהן, אך הידור המצווה הראוי להן הוא בחושם האומנותי בעריכת המנות בצורה מהודרת משמחת לב ובעריכת הסעודה בדרך המיצוע ללא הגזמה בכמויות האוכל והממתקים ולהישמר מ"בל תשחית". כמו כן זו הזדמנות לארח לסעודה בשמחה ובטוב לבב את אותם הבודדים שאין השמחה שרויה במעונם והם זקוקים לשמוח בחברה טובה. ועל הכול ישמרו בסעודה זו על הבעלים ועל הבנים הצעירים לבל יחרגו מדרך ארץ הראויה לישראל ותהיה השמחה בצניעות ובטוב לבב ולאו דווקא בהשתוללות חיצונית ובמוזיקה רועשת. כן ייזהרו במלאכת התחפושות שיהיו בתוך מסגרת המידות הטובות הראויות לישראל, ותהיה הצניעות נשמרת לא פחות מהראוי במשך כל השנה. אלה עיקרי הדברים ואידך פירושא זיל גמור. ומי ייתן ותהיה עבודתנו ועבודת כל ישראל רצויה למעלה ונחמדה למטה כסדר העבודה של כהן גדול ביום הקדוש שיאיר בקדושת טהרתו על קדושת שמחת הפורים, ומי שגאל את האבות הוא יגאל את הבנים בקרוב בגאולה שלמה ובישועה קרובה אמן כן יהי רצון.
___________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il