סדר העבודה בפורים | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
שמחת פורים

קטגוריה משנית

ספריה
קומי אורי
טז - פורים

4048

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בין פורים ליום הכיפורים
שני ימים בשנה נמצאים בשני קצוות אורחות החיים הראויים לישראל, יום הכיפורים וימי הפורים. בעוד יום הכיפורים עומד בפסגת מועדי הקודש של ישראל בימי גדולתם, עומד חג הפורים בשיא מעלתם של ישראל בימי גלותם. עיקר עבודת יום הכיפורים, כפי שהיא מופיעה בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, מרוכז סביב עבודת יום הכיפורים של הכהן הגדול בבית המקדש. הגדול בישראל בקדושה נמצא בקודש הקודשים של הארץ ושל העולם כולו ביום האדיר בימי השנה. בשעה זו היתה תפילתו של הכהן הגדול על השנה שתתברך לעולם כולו, על עם ישראל שלא יצטרך לעם אחר ויעמדו איתן על מצבם, על עתידם בבנים ובבנות, ומעל הכול שלא תסור המלכות מבית דוד הבא משבט יהודה.

אם כן, יום הכיפורים וסדר עבודתו המיוחד בבגדי לבן נמצא בשעה שישראל על אדמתם, מלכם יושב על כיסאו ובית המקדש עומד על מכונו. כמה שונה יום הכיפורים בזמן שבו נתקנו סדרי מצוות היום. ישראל גולים מעל אדמתם, אין מלך ואין שר ואין כהן בעבודתו. בית המקדש שרוף ואין מזבח ועבודה, שערי המקדש טבעו והלוחות נגנזו. בשעה זו ישראל בגולה נאלצים להשתתף במשתה השיכורים של המלך וחבר מרעיו המבזים את המקדש ואת כליו, הלב עצוב על חרפתם ובחוץ הם נראים כשמחים עם הגויים השיכורים. והנה מתוך אותם משתאות מגואלים צומחת מזימת רשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים, והכול ביום אחד. קשה לתאר שפל גדול מזה, ההפך הגמור מכל פארם של ישראל בהיותם על אדמתם. באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. ברגע האחרון התהפכו היוצרות, בעל המזימות ומרעיו נתלו על העץ והיהודים עשו הרג באויביהם והעיר שושן צהלה ושמחה.

עדיין לא חזרו ישראל לארצם, המלכות עדיין אבודה והתורה עדיין גולה מארץ חמדתה. מזבח לא נבנה ועבודה לא חזרה ובכל זאת גם בעבדותינו לא עזבנו אלקינו ותמורת סדרי העבודה שניתנו מן התורה סידרו לנו חכמי ישראל תורת חכם מקווה מים חיים לסור ממוקשי מוות. לעשות ימי משתה ושמחה בהם יתפרסם הנס בקריאת המגילה, תתבסס אחדותם של ישראל במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים. במקום יום שכולו יראה ועבודתו מרוכזת באיש אחד ובמקום אחד, באה עבודה שיש בה פרטים רבים להמוני בית ישראל בבית ובשדה. בבית הכנסת בית ה' בקריאת בגילה לילה ויום, ובשדה החיים במשלוח מנות ומתנות לאביונים. אך גם בבית הפרטי נתקנה תקנה, סעודת פורים אשר בה חייבים לבסומי.

בפורים כולנו צדיקים
בסוף מסכת מכות שנינו את דברי ר' חנניה בן עקשיא האומר כי רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. לכאורה ככל שירבו המצוות גדל קושי עבודת ה' שנתרבתה בפרטים רבים שאין להם שיעור. לשאלה זו נזקק הרמב"ם בפירושו למשנה, וכתב עליה את דבריו הבאים: ידוע מדברי חז"ל כי די לאדם שיעשה מצווה אחת כתיקונה בלי שתתלווה לעשייתה שום כוונה פרטית ועל ידה יזכה האדם לחיי העולם הבא. ומכאן כמובן ככל שיתרבו המצוות כך תרבנה אפשרויות ההתעלות הניתנות לכל אחד ואחד. כי אין לך אדם בישראל שאין לו זיקה פנימית חזקה לאחת המצוות. ישנן מצוות העוסקות בלימוד והבנה עמוקה, ישנן אחרות הקשורות בגמילות חסדים בין אדם לחברו, ישנן העוסקות בתיקון המידות בעצמותו של אדם. ידוע הדבר כי ישראל נצטוו מכל העמים בהיותם מאמינים, רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, ועוד נצטווינו בתורה ובקדושה.

היות שכל המצוות שייכות לאחד התחומים הנזכרים, יקל לכל אחד למצוא את המצווה המתאימה לתכונות נפשו ובה יעמול וייגע עד לעשייתה כמאמרה, ובזאת יזכה לשלמות נפשו בעולם הבא. ברור מאליו שאין כוונת הרמב"ם שיהא מי שיקיים בשלמות מצוות צדקה אך לא יניח תפילין ולא יקרא קריאת שמע וכן יבטל שאר מצוות עשה שבתורה ויזכה לחיי העוה"ב. הרי כבר כתב הרמב"ם בהלכות תשובה כי צדיק הזוכה לחיי העולם הבא הוא מי שרוב מעשיו מצוות, ואם כן ברור שכל מי שלא יהיו המצוות ממלאות את ימיו ושנותיו לא ייקרא צדיק. על כורחנו שכוונת הרמב"ם היא שכל יהודי חייב לקיים כל מצוות עשה שנצטווינו בהן, אך ייתכן שלא יוכל לקיימן בשלמות פרטי המעשים ובטוהר כוונת הלב והמחשבה. על זה כתב הרמב"ם שלפחות מצווה אחת מכולן יצטרך לקיימה בשלמות הפרטים והדקדוקים ובתכלית הכוונה והטהרה, ואז יזכה על-ידי אותה מצווה שלמה לחיי העוה"ב.

לענייננו, במצוות הפורים תקנו חז"ל כמה מצוות הנוגעות לכל הבחינות השייכות למצוות התורה. מצוות שבין אדם למקום כלימוד תורה ותפילה, בין אדם לחברו כצדקה וגמילות חסדים, ומצוות טהרת האדם בעצמו כצניעות הגוף והמחשבה וכל מה שנוגע לתיקון המידות. במצוות הפורים מצינו שקריאת המגילה נחשבת לתפילה כדברי הגמ' בערכין קריאתה זו הלילה (מצוות אמירת ההלל), וכן מצינו שקריאת המגילה נחשבת ללימוד תורה, כמו שנזכר בשולחן ערוך ביחס לפורים משולש שבשבת שחל בו פורים יש לעסוק בלימוד הלכות החג בשבת, והוסיף על כך המשנה ברורה שבפורים בחול יוצאים בזה על-ידי קריאת המגילה. מצוות שבין אדם לחברו בפורים הן מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובין אדם לעצמו זוהי מצוות סעודת החג שבה נצטווינו לשמוח שמחה יתירה במי שעשה לנו את כל הנסים האלה.

לא רק שתייה וריקודים
כמו שהזכרנו בדברי הרמב"ם חייב כל אחד ואחד מאתנו, כל איש ואישה, חכם וסתם "עמך בית ישראל" בכל מצוות הפורים ללא יוצא מן הכלל. אולם כפי שלמדנו מדבריו שעל כל אחד להשתדל לפי כוחותיו המיוחדים במצווה הראויה לו ביותר, גם כאן יש לבחון מי ומי המחויבים ובמה כוחם גדול. מצאנו שבמצוות לימוד התורה הבנתה וההעמקה בה, נתייחדו תלמידי חכמים שהם עמלים בתורה בכל ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם בשימוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול תלמידים, מה שאין כן בעלי בתים שדי להם בפשט הכתוב והמעשה אשר יעשו. לעומת זאת רב כוחם של בעלי הבתים שהם יוצאים ובאים בתוך הקהל להכיר ביחידי הקהל מי ומי הנצרכים לעזרה ומי הם הראויים לקירוב והארת פנים בהיותם נתונים בקושי החיים. ועל כן ראויים הם יותר מאחרים למצוות משלוח המנות ומתנות לאביונים.

בתיקון הסעודה לדעת כיצד אפשר להיטיב את הלב במיני המאכלים והמשקים רב כוחן של הנשים שהן בקיאות בצרכי הגוף, אך גם במשלוח מנות, שגם הן עוסקות בתיקון המצווה דרך אכילה, חלקן של הנשים גדול בתיקון המנות ובקישוטן בנוי המכבד את הנותן והמקבל גם יחד. וכאן המקום להעיר שבימינו נטלו בחורי הישיבות חלק שאיננו מיוחד להם ועשייתו באה על חשבון המצווה הראויה להם. נהגו להרבות באכילה, בשתייה ובשמחת הריקודים על חשבון הלימוד והבירור של תורת היום, ענייניו, ניסיו, נפלאותיו ומצוותיו הנמשכות מתוך אותה גדולת החסד שהפליא הקב"ה לעשות עמנו. ומכאן תופנה הקריאה אל אותם גידולי תרומה וקדשים לבל יגזימו במצוות השמחה אלא יוסיפו כוח לכלל האומה מכוח תורתם המיוחד. מעולם לא שמענו שגדולי ישראל התאמצו בפורים בשתייה ובריקודים דווקא, ועל התלמידים מוטל ללכת בעקבות רבותינו מורי ההוראה שנהגו להגדיל תורה בימים אלו ולהעמיק בענייני המגילה ביתר שאת מאשר בענייני הסעודה. וזאת היא השמחה וטוב הלבב הראויים לעוסקים בפיקודי ה' הישרים משמחי לב.

אורות של פורים
מובן מאליו שההתעלות הרוחנית בפורים יכולה להישען הן על לימוד בספרים והן על-ידי חידוש עצמי והן על-ידי פגישה עם גדולי תורה שיאירו בפורים אורות שלא זוכים אליהם בשאר ימות השנה. ויהיה אז ביסום העולם הגשמי והעלאת העולם הרוחני נמשך כאחד יחד עם עליית האומה כולה ביום קדוש זה. כל זאת בהמשך לקיום מצוות הפורים הראויות קריאת המגילה והזהירות בשמיעתה ובהשמעתה למי שצריך, משלוח מנות לחברים ודיבוק הלבבות שיש לו ערך לכל ימות השנה כדברי התהלים "חבר אני לכל אשר ייראוך", ומתנות לאביונים בגוף ברכוש ובנפש לשמח לב נדכאים שהיא מלאכת שמים. אחרי כל אלה יש מקום לסעוד את הלב בסעודת מצווה בשמחה ובטוב לבב. ומי שמגיע לביתו מן הישיבה ראוי שיתן קצת מפרי עמלו מאורות הקודש שזכה להם בימי שבתו במשכן העדות. בעלי בתים, בין אם הם מאלה שזכו לתורה ובין אם הם שייכים לעם הקודש המחבב את המצוות מהרגשת הלב, יקיימו גם הם את מצוות הפורים השייכים ללימוד התורה, קריאת המגילה, שמחת הסעודה ועוד, אך יותר מכל עליהם להדר במתנות לאביונים שעיניהם נשואות כל השנה לימים אלה. ומי כבעלי הבתים יכול יותר לשקוד במצווה זו בשמחת יתומים ואלמנות, גרי צדק ושאר אביונים שלבם כלה ליחס והכרה במשך כל השנה.

זכורני ביום פורים אחד כאשר הלכתי לתפילת ערבית בסוף היום, פגשתי עולה מרוסיה ושאלתיו כמה משלוחי מנות קיבל היום ואמר לי שלא קיבל אפילו משלוח אחד. כמה כאב לבי אז שאני קיבלתי למעלה משלושים משלוחים באותו יום, שאינני צריך אותם, ואותו אחד שכל כך זקוק לא קיבל אפילו משלוח אחד. פעמים שמשלוח מנות הוא גם מתנות לאביונים ולאחדים מהם גם עזרה בקיום סעודת הפורים. על כן זאת העבודה לבעלי בתים, מתנות לאביונים ומשלוח מנות לחברים הצריכים קירוב אך גם לאלה המתביישים לקבל מעות ודרך המשלוח מנות לקיים בהם מתנות לאביונים. וכמובן לפעמים יש צורך לשמח קרובי משפחה שידוע על הרגשתם הקשה מסיבות שונות. ומה טוב אם יהיו בעלי בתים משתפים פעולה עם גבאי צדקה נאמנים שידיהם ידי העניים ועל ידם ניתן להדר במצוות אלו.

על הנשים, המחויבות בכל מצוות הפורים כאנשים, יש להיזהר בשמיעת המגילה לילה ויום, ורצוי להשתדל בשמיעתה בבית הכנסת שאז ישמעו את הברכות בציבור בלי להיכנס למחלוקת הפוסקים על ברכת המגילה לנשים. כמובן שגם הן יקיימו את מתנות לאביונים על-ידי גבאי צדקה או בשליחות בעליהן, אך הידור המצווה הראוי להן הוא בחושם האומנותי בעריכת המנות בצורה מהודרת משמחת לב ובעריכת הסעודה בדרך המיצוע ללא הגזמה בכמויות האוכל והממתקים ולהישמר מ"בל תשחית". כמו כן זו הזדמנות לארח לסעודה בשמחה ובטוב לבב את אותם הבודדים שאין השמחה שרויה במעונם והם זקוקים לשמוח בחברה טובה. ועל הכול ישמרו בסעודה זו על הבעלים ועל הבנים הצעירים לבל יחרגו מדרך ארץ הראויה לישראל ותהיה השמחה בצניעות ובטוב לבב ולאו דווקא בהשתוללות חיצונית ובמוזיקה רועשת. כן ייזהרו במלאכת התחפושות שיהיו בתוך מסגרת המידות הטובות הראויות לישראל, ותהיה הצניעות נשמרת לא פחות מהראוי במשך כל השנה. אלה עיקרי הדברים ואידך פירושא זיל גמור. ומי ייתן ותהיה עבודתנו ועבודת כל ישראל רצויה למעלה ונחמדה למטה כסדר העבודה של כהן גדול ביום הקדוש שיאיר בקדושת טהרתו על קדושת שמחת הפורים, ומי שגאל את האבות הוא יגאל את הבנים בקרוב בגאולה שלמה ובישועה קרובה אמן כן יהי רצון.
___________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

הרב דוד חי הכהן

ראש מוסדות "אורות התורה" וראש ישיבת "נתיבות ישראל" בבת ים.

1:15
עניינו של יום
לתוקפו של יום עצמאותינו
כח ניסן התשס"ו
מדורים נוספים
רכב ישראל ופרשיו
ב חשוון תשס"ח
חנוכה בראי דורנו
מהי חנוכה
כסלו ה'תשס"א
ט - שנה לגירוש
תשובה של אמונה לשאלות שלא העזנו לשאול
אב תשס"ו

שמחת פורים

1:10
שמחת פורים
"הארת פורים גדולה למאוד"
הרב עמיחי אייל | ה' אדר ב' תשע"ט
שמחת פורים
מה גילו הצעירים השיכורים?
הרב נתנאל יוסיפון | י"א אדר תשפ"א
33 דק'
שמחת פורים
יחס היהדות לשיכרות
הרב יצחק בן יוסף | אדר תשפ"ה
שמחת פורים
מה מקומם של הצחוק וההומור?
רבנים שונים | אדר תשס"ז

שמחת פורים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יעקב שפירא
הרב הלל גפן
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב אליקים לבנון
הרב יהודה לייב גרונר
הרב משה אליה
הרב יהושע שפירא

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו