ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין זאב בן יהודה
ידועה הגמרא במסכת מגילה: "ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס" (מגילה ד.). וידועה תפיסת חז"ל העקרונית, שלמרות שבמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, למרות זאת, בכל מקום שאף נשים היו מעורבות בהצלה, כשתיקנו תקנה לזכר אותו הנס, חייבו וזיכו את הנשים באותה תקנה. וכך כתב הפני יהושע: "וגדולה מזו מצינו אפילו בנשים דאמר ריב"ל לעיל (דף ד' ע"א) נשים חייבות במקרא מגילה ממש" (פני יהושע מגילה יט:). והגדיר הר"ן ביתר בהירות את הטעם: "שאף הן היו באותו הנס. פי' אף הן היו בסכנה וכן הוא בירושלמי וכן פי' הרא"ה ז"ל, ולא כמו אחרים שפירשו שעל ידן היה הנס" (הר"ן מסכת שבת כג').
אומנם מחלוקת רש"י ותוספות נוגעת לפרט במצווה זו, האם האישה רק חייבת בשמיעת מקרא מגילה, או יכולה גם להוציא את האיש. וכך כתב בעל שאגת אריה: "הכל חייבין במקרא מגילה. הכל כשרין לקרות את המגילה לאתויי מאי, לאתויי נשים וכדריב"ל דאמר נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. ופירש"י לאתויי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשרים לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתן ע"כ. וכתבו עליו התוס' אבל בה"ג לא פסק הכי, ומביאין ראיה מן התוספתא וז"ל, הכל חייבין במקרא מגילה כו', עד הכל היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד" (שאגת אריה סימן ו').
בכל מקרה העיקרון הבסיסי נשאר. נשים חייבות במקרא מגילה ומתוך כך בכל מצוות היום: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת מצווה. לגבי סעודת המצווה מביאה הגמרא פירוט נוסף כיצד מקיימים את המצווה כהלכתה: "אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי... אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. מאי טעמא ימי משתה ושמחה... דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו".
מדברי הגמרא נלמד שיש מצווה לשמוח. וכפי שבמצווה זו של שמחה חייבים האנשים, אין ספק שיש חובה וזכות גם לנשים לקיים בשמחה את מצוות השמחה. את ההתייחסות למצוות השמחה ולחיוב בה, אפשר ללמוד ממצווה שאין ביכולתנו לקיים עדיין: "ודע כי המצות שחייבין בהן ישראל ברגל שלשה, והם הראייה והיא קרבן עולה וחגיגה והיא שלמים כמו שביארנו. והשמחה והיא ג"כ שלמים כמו שביארנו. ונקראין שלמי שמחה ואין להם גדר ולא שיעור ידוע, והן חובה על הנשים ועל האנשים ועליהן אומר נשים חייבות בשמחה, לשון התורה וזבחת שלמים וגו' ושמחת לפני ה' אלהיך" (פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חגיגה פ" מ"ב).
המעשה
כאן אני רוצה לעבור למקרה פרטי, שהייתי עד לו לסירוגין, שמלמד על הכלל, ושמבאר ומלמד אולי יותר מכל על העניין הנידון.
ומעשה שהיה כך היה. תאריך: י"ד באדר. מקום: יכול להיות בכל מקום בארץ. השעה בסביבות שלוש אחר-הצוהריים. המצב: בית יהודי, שבו שולחן ערוך לתפארת חג הפורים, ערוך ומוכן לעשרות מוזמנים, לקיים ברוב עם מצוות היום למהדרין מן המהדרין.
אישה יהודייה כשרה, וילדיה הרכים, מחכים לבעל הבית שיגיע הביתה לקבל את פני האורחים הרבים, וליהנות מסעודת פורים שעליה טרחה כל היום ואתמול. דלת הבית נפרצת בבעיטה. לתוך הבית פורץ בעלה, המבוסם בשיעור שאפילו החזון איש לא הכיר כמוהו. "אשתי אהובתי", צועק האיש, "רעב אנוכי, אוכל אני רוצה".
האישה הנבוכה מובילה את בעלה למקומו המכובד בראש השולחן. הבעל מתיישב תוך שהוא ממלמל דברים בלתי ברורים, מתובלים בחידושי תורה שלא שמעה אוזן מעולם (ומוטב שכך).
ראשוני האורחים מגיעים. הבעל מרים את ראשו המונח בתוך צלחת המרק הריקה, מביט במבט חלול על האורחים וממלמל: "למה אני רואה אתכם מתרחקים ומתקרבים, מתקרבים ומתרחקים לסירוגין ממני? מה קורה כאן?"
ואז, בבת אחת מתמלא שולחן הסעודה הערוך כהלכתו בתערובת של יינות, משקאות חריפים, אוכל, מיצי קיבה, ועוד דברים מדברים שונים המחכים לזיהוי וודאי ביחידת המז"פ של משטרת ישראל, שתחיה.
לאחר כמה שעות מתעורר הבעל. חושך בחדר וחושך בחוץ, שקט בבית ושקט בחוץ.....
וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת עניינו של המעשה הזה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס ומשפחת שרון.
הצעה מעשית ברוח ההלכה
מכיוון שנפסק להלכה שעיקר שמחת פורים היא ביום ולא בלילה; ומכיוון שאין דרכן של נשים יהודיות להתבסם כהלכות גברין יהודיין; ומכיוון שיש מקום להדר גם בשמחת החג (של הנשים), שהיא עבודת ה' שכולנו רוצים להתבשם בה; ומכיוון שהנשים עמלות בהכנת סעודה היום, בהכנת משלוח המנות ועוד כהנה וכהנה - יש מקום לתת קדימות בליל פורים למשתה הנשים על עבודת ה' של הגברים. זאת במקרה שאי-אפשר לקיים את שני הדברים בעת ובעונה אחת. הבעלים ישמרו על הילדים ויאפשרו גם לנשים לעבוד את ה' בשמחה. שנאמר: "גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש". כך נקיים גם את לשון המגילה "כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה (לכווולם) ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
_____________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













