ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: ... וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שמות כ"ה א-ח)
כמה שאלות מאוד יסודיות אמורות להתברר עם לימוד פסוקים אלה:
א. כמה מצוות מנויות כאן?
ב. האם יש בפסוקים אלה ציווי לדורות ואם כן, מה התחדש בפסוקים העוסקים בבנין בית המקדש בספר דברים?
ג. האם יש הבדל בין שני הביטויים משכן ומקדש המופיעים בפסוקים אלה?
התשובה לשאלה הראשונה, כמה מצוות מנויות כאן, תלויה גם בתשובה לשאלה השלישית בענין משכן או מקדש.
לשיטת אבן עזרא פסוקים אלה עוסקים רק במשכן ולא בבית עולמים - בית המקדש וז"ל: "נקרא מקדש בעבור היותו משכן השם הקדוש".
הרמב"ם לעומתו בספר המצוות וגם בהלכות בית הבחירה מביא פסוקים אלה כמקור לחיוב לבנות את בית המקדש וז"ל:
"והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה כמו שיתבאר והוא אמרו יתעלה (ר"פ תרומה) ועשו לי מקדש" (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כ).
לשיטת הרמב"ן, אומנם פסוקים אלה עוסקים רק במשכן, אבל יש כאן שתי מצוות עשה: הראשונה לבנות משכן והשניה בנפרד לעשות את הכלים.
לשיטות הרמב"ן ואבן עזרא ברור שיש חידוש בפרשת ראה, בספר דברים, שם נתחדש הציווי לדורות של בנין "בית הבחירה". לעומת זאת צריך להבין לשיטת הרמב"ם מה התחדש בספר דברים.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בתחילת ספרו "עמוד הימיני", כי אומנם גם המשכן נקרא מקדש ולכן הציווי לדורות נלמד מאותו המקור. מה שהתחדש בספר דברים הוא הציווי לקדש מקום מסוים, שברגע שהוא יבחר, שאר כל המקומות האחרים יפסלו. וז"ל:
"לפי זה יתפרשו דבריו מה שנצטוו רק לאחר שיניח לך, היינו המצווה של קביעת מקום והקדשתו, ושם לקבוע את המקדש. ואילו לפני כן לא הייתה מצוה לקבוע מקום שהוא על ידי הקדשה בדווקא... על כן שינה הרמב"ם הלשון בה' מלכים ששם מבאר המצווה שחלה דווקא לאחר ש"יניח לך" נקט המצווה לבנות "בית הבחירה" ולא סתם בית כמו שכתב במצוות העשה הכללית שבכל הדורות. כי עיקר ההתחדשות היא לבנות במקום אשר יבחר שמכאן השם 'בית הבחירה'". לעומת זה שיטת בעלי התוס' היא "שמה שנתחדש הוא המצווה לבנות בית זמני אז לא מקיימים את המצווה באוהל ובמשכן" (עמוד הימיני סימן א סע' ז)
לעיסוק בתחום זה חשיבות מבחינות רבות וביניהן: א. יש מצוות עשה לדורות של "לשכנו תדרשו". ב. בדורות האחרונים נוכחנו כמה פעמים כי הקב"ה מגלגל לידנו הזדמנויות היסטוריות המוחמצות לעיתים, בגלל חוסר עיסוק מקדים בנושא.
חסרונו של בית המקדש צריך להפריע לכל יהודי, חסכים במודעות יחד עם סיבות נוספות מונעים מאתנו את היכולת להיאבק על המקום הקדוש הזה. הבה נתפלל כי נקיים כבר עכשיו את "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" ונזכה בקרוב לקיים את "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ".
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשר קצר ולעניין!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מסירות או התמסרות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
