ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
מנהג קדום היה בבית מדרשם של רבותינו האמוראים. בבואם לדרוש על מגילת אסתר ועל כל מהות הנס, היו פותחים בפסוק מן המקרא או מן הנביאים. דרך הפסוק הזה היו מציגים את ההיבט המרכזי של השתלשלות האירועים. זוויות ראייה רבות יש לו לחג הפורים. החל ממימוש הנבואה על פורענות בבל הרשעה, וכלה בגאולתם של הצדיקים. במאמר זה נתרכז בשני היבטים נוגדים, אך משלימים זה את זה.
"רבי יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם, כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם (דברים כח)....רבי חייא אמר מהכא: והיה כאשר דמיתי לעשות להם, אעשה לכם" (במדבר לג) (מגילה י, א')
דעת האמוראים האלו היא, שאירועי הפורים הם איתות אזהרה חמור לעם ישראל. אמנם אירע נס גדול ומחשבת המן האגגי וזממו לא יצאו לפועל, אך לא לעולם חוסן. התגלה חומר נפץ רב עוצמה שעלול להתפוצץ על ראשו של עם ישראל, אם לא יפנים אל תוכו את האזהרות הכתובות בספר התורה והמתומצתות בפסוקים האמורים לעיל.
רבי יוחנן חושב אחרת. "רבי יוחנן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו. (תהילים צח) אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו? בימי מרדכי ואסתר" (מגילה יא.)
קידוש ה' לעיני העולם כולו דומה ליציאת מצרים - זהו המסר לדורות העובר דרך מגילת אסתר, שכל כולה שיר הלל והודאה לה'. רב נחמן מתמצת זאת בשלוש מילים: קרייתא זו הלילא [עצם קריאת המגילה כמוה כאמירת הלל] (מגילה יד.)
הספרים הכפולים
"אסתר ברוח הקודש נאמרה... רב יוסף אמר מהכא... וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים..." (מגילה ז.) דברים הנאמרים ברוח הקודש אמורים להיות מתומצתים ומדויקים. מפליאה העובדה שהמגילה טורחת לספר באריכות את סיפורם של הספרים הכפולים שנשלחו לכל מדינות המלך.
בחודש ניסן נקראו סופרי המלך ונשלחו הרצים ונצטוו האחשדרפנים והפחות, ושוב בחודש סיוון אותם סופרים ואותם רצים ואותם נמענים, אלא שהצו המלכותי התהפך. וכל כך למה? על שום חוק שהיה במלכות פרס.
"... ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך. כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך, אין להשיב". (אסתר ח, ח).
הרמז המקופל בדברים הללו הוא כי הספרים הראשונים המכילים איום כבד על ישראל עדיין קיימים ולא הוחזרו. הצד השני של המטבע הם הספרים החדשים המבשרים גאולה וישועה לעמו ישראל.
בלילה וביום
החיוב לקרוא את המגילה, הוא גם בלילה וגם ביום. הקריאה החוזרת ונשנית בלילה וביום באה לרמוז על המשכיות ללא לאות. זו איננה קריאה חד-פעמית, אלא קריאה מתמשכת. מה הם המקורות לחיוב הזה?
הגמרא מציינת שני מקורות.
המקור הראשון: "אמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנא'... אלהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי (תהילים כב')". (מגילה ד.)
המקור השני: "איתמר נמי. אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום. שנאמר... למען יזמרך כבוד ולא ידום, ה' אלקי לעולם אודך (תהילים ל.)". (שם).
המקור הראשון מזכיר לנו את הצורך לזעוק ולקרוא אל ה' יומם ולילה, זאת על-מנת שלא נגיע למצב דומה בעתיד. הדגש הוא על האיום התמידי הנשקף לנו מרשעים צאצאי המן הרשע המזכירים לנו את האזהרה הכתובה בתורה.
המקור השני הוא היבט ההלל וההודאה לה' שאינם פוסקים לילה ויום. ה' א-להי לעולם אודך.
איגרת שלום וספר אמת
הצירוף המאוד מיוחד הזה של איום תמידי הנשקף לעם ישראל אם לא ילך בחוקות ה' מצד אחד, ומצד שני השמחה וההודאה לה' על אהבתו ותשועתו לישראל, מוצא את ביטויו בהגדרת מגילת אסתר.
"אמר רב חמא בר גוריא אמר רב. מגילה נקראת ספר ונקראת איגרת. נקראת ספר - שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה. ונקראת איגרת - שאם הטיל בה שלושה חוטי גידין, כשרה." (אסתר ט')
"איגרת" - זה הגדרה המלמדת על איגרת שלומים. ומקורה:
"... ותכתוב אסתר המלכה... לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית" (שם).
ספר התורה רצוף חוקים, אזהרות ומשפטים. זהו הצד החמור במגילת אסתר. הצד הקל שבה הוא איגרת שלום - רצופה אהבה ואחווה, הלל והודאה לה'.
הרמז הנזכר לעיל בהלכותיה הוא, שעליה להיות מחוברת מיניה וביה. לא על-ידי חוטי פשתן חיצוניים, אלא על-ידי גידי בהמה שמן העור שלה מעובד הקלף. הוי אומר, יד אחת עליונה מכוונת הכל ומחברת הכול למטרה אחת. מצד שני שלושת חוטי הגידין, רומזים לשלושת פרקי המגילה הבולטים. החטא, העונש וההצלה הפלאית.
המסלול הזה מוביל אותנו ישירות אל צמד המילים: שלום ואמת. "וישלח ספרים אל כל היהודים... דברי שלום ואמת" (אסתר ט') דברי שלום הם ביטוי לאיגרת שלומים, להרבות שלום וקשר בין איש לרעהו ובין העשיר לאביון. דברי אמת הם ביטוי לספר התורה המזכיר לנו את ייעודנו בעולם כעם ה', העובר מסלול מכשולים ארוך וקשה.
איילת השחר - עם נולד
"למנצח על איילת השחר מזמור לדוד: א-לי א-לי למה עזבתני" (תהילים כב). זהו מזמור אשר תוכנו סובב סביב ייסורי נפשה של אסתר המלכה, הניצבת לבדה מול המלך כשאחריות כל עם ישראל רובצת על כתפיה.
זהו גם סיפורו של עם בחשכת גלותו, הסובל בדומיה ומייחל לישועה וגאולה. כל המזמור הזה נע בין ספר לאיגרת, שני הקטבים האמורים לעיל.
הנה לדוגמא פסוק כז: "יאכלו ענוים וישבעו יהללו ה' דורשיו..." זו איגרת הלל. ומנגד פסוק כט: "יזכרו וישובו אל ה' כל אפסי ארץ..." זהו ספר אזהרה.
המזמור הזה פותח באיילת השחר שהיא ניצוצו הראשון של אור הבוקר המפציע ועולה. דברי המדרש המופלאים מלווים אותנו. "רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר לו רבי חייא לרבי שמעון בן חלפתא: כך היא גאולתן של ישראל. בתחילה היא באה קימעא קימעא, ואחר כך היא מנצנצת ובאה..." (שיר השירים רבה, ו').
הפסוק האחרון במזמור מבשר לנו על לידה חדשה. לידתו מחדש של עם החוזר למקורותיו ולאלוקיו לארצו ולמולדתו. "יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה".
_________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













