ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
מצוה לספר
בהתרגשות גדולה פסע התלמיד אל עבר ביתו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. זכה, ואתמול ילדה אשתו את בנם הבכור, והוא רצה לבשר על כך לרבו האהוב. התלמיד ניצל את ההזדמנות גם להזמין את הרב לפדיון הבן שיערך לאחר שלושים יום והציע לו להיות הכהן שיפדה את הילד. היה ברור לו כי הרב יסרב לבקשתו שהרי דקות ספורות קודם לכן תלמיד אחר שהזמינו לחתונתו נענה בשלילה, שכן בערוב ימיו היה הרב חלש ביותר, וההליכה קשתה עליו עקב המחלה, ברגליו. אולם להפתעתו כשביקש מהרב להיות הכהן בפדיון, הרב נענה בשמחה לבקשה, והסביר כי היות ויש על הכהן מצוה לפדות, יבוא למרות הקושי הכרוך לו בכך. "חוץ מזה", הוסיף הרב, "זו הזדמנות מצוינת להרויח קצת כסף". התלמיד ההמום הביט ברבו במבט משתאה, שכן הרב היה צנוע ביותר, ומשכורתו הייתה דלה, ולשמוע מהרב משפט כזה היה בגדר הפתעה של ממש. הרב חייך ואמר: "בניגוד לכל כסף שאדם מרויח, זה כסף שהתורה זיכתה אותו לכהן, כך שזה הכסף הכשר ביותר וזו הזדמנות להרויח כסף ללא שום 'שאלות'". כשיצא התלמיד אמרו לו חבריו, שלמרות שמקובל בדרך כלל שהכהן מחזיר לאחר הפדיון את הכסף להורי התינוק וכפי שמצינו גם בגמרא (מסכת בכורות דף נ"א) שר' טרפון היה מחזיר לעיתים את כסף הפדיון להורים עניים, הרב צבי יהודה לא נוהג כך, אלא משאיר את הכסף אצלו, מאותו הטעם - שזה כסף שהתורה זיכתה אותו לכהן.
בכל רחבי העיר ידעו לספר בצער על מחלתו של אחד התושבים ששכב על ערש דווי. לאחר שהרופאים כבר נואשו מחייו, פנו בני המשפחה אל הצדיק רבי חיים פלאג'י, בבקשה שיברך את החולה ויתפלל עליו. מיד כששמע הרב על מחלתו של היהודי הזדרז והלך לביתו של החולה, וכשעמד ליד מיטתו, שקע בהרהורים. לאחר זמן מה התנער ושאל את בני המשפחה האם החולה בכור, כשנענה בחיוב שאל האם נפדה כראוי, ולאחר בירורים התברר כי אכן הייתה בעיה בפדיון הבן שערכו לחולה בהיותו תינוק. הרב קרא לכהן מיוחס מתלמידיו והורה לחולה לשוב ולפדות את עצמו. ומעיד הרב בכתביו שבזכות זה זכה החולה לחיות עוד כעשרים שנה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
19 - מצווה לקדש בכורות פטר רחם הזכרים
20 - מצוות עשה שיפדה בנו הבכור לאמו הישראלית
21 - מצות עשה להשבית חמץ
טען עוד
מצוה להורות
החובה לפדות את הבן חלה רק על ישראל שנשא ישראלית, כלומר אישה שאינה בת כהן או בת לוי.
"ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא" (במדבר י"ח). שווי חמישה שקלים של התורה הוא בערך מאה גרם כסף צרוף. ניתן לפדות בכסף ממש או בשווה ערך לכסף, אולם נהגו שלא לפדות בשטרות כסף, מפני שאין להם ערך ממשי אלא ערכם נובע ממוסכמה חברתית, וישנם מהפוסקים המחשיבים אותם כשטר מכר, שבו אי אפשר לפדות. לכן המהודר ביותר הוא להשתמש בחמש מטבעות מיוחדות בשווי עשרים גרם כסף שהנפיקה החברה הממשלתית למדליות.
את הפדיון עושים לאחר שלושים יום, כלומר ביום השלושים ואחד ללידה. וישנם הסוברים כי יש לספור חודש כמו במולד הלבנה, שזה עשרים ותשעה ימים ועוד חצי יממה וקצת. לכן אם התינוק נולד בסוף היום ימתינו מלפדות עד לסוף היום השלושים ואחד כדי לצאת ידי חובה גם לשיטה זו.
בפדיון, חייב תינוק הנולד בלידה רגילה, אך אם נולד בניתוח קיסרי פטור מפדיון.
רק תינוק שהוא "פטר רחם" כלומר, הראשון מהרחם, חייב בפדיון, אולם אִם אימו הפילה עובר קודם לידתו פטור מפדייה. ויש בדבר מספר חילוקי דינים, ולכן מי שהפילה קודם ללידתה הראשונה תשאל חכם כיצד עליה לנהוג.
תינוק הבכור לאימו אע"פ שאינו בכור לאביו חייב בפדיון, ולכן אִם לאב ישנם ילדים נוספים מאשתו הקודמת, אך ליולדת זהו ילדה הראשון, חייב בפדיון.
תיקון ימי השובבי"ם
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
חכמת התורה וחכמות החול
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
