ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
מצוה לספר
בהתרגשות גדולה פסע התלמיד אל עבר ביתו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. זכה, ואתמול ילדה אשתו את בנם הבכור, והוא רצה לבשר על כך לרבו האהוב. התלמיד ניצל את ההזדמנות גם להזמין את הרב לפדיון הבן שיערך לאחר שלושים יום והציע לו להיות הכהן שיפדה את הילד. היה ברור לו כי הרב יסרב לבקשתו שהרי דקות ספורות קודם לכן תלמיד אחר שהזמינו לחתונתו נענה בשלילה, שכן בערוב ימיו היה הרב חלש ביותר, וההליכה קשתה עליו עקב המחלה, ברגליו. אולם להפתעתו כשביקש מהרב להיות הכהן בפדיון, הרב נענה בשמחה לבקשה, והסביר כי היות ויש על הכהן מצוה לפדות, יבוא למרות הקושי הכרוך לו בכך. "חוץ מזה", הוסיף הרב, "זו הזדמנות מצוינת להרויח קצת כסף". התלמיד ההמום הביט ברבו במבט משתאה, שכן הרב היה צנוע ביותר, ומשכורתו הייתה דלה, ולשמוע מהרב משפט כזה היה בגדר הפתעה של ממש. הרב חייך ואמר: "בניגוד לכל כסף שאדם מרויח, זה כסף שהתורה זיכתה אותו לכהן, כך שזה הכסף הכשר ביותר וזו הזדמנות להרויח כסף ללא שום 'שאלות'". כשיצא התלמיד אמרו לו חבריו, שלמרות שמקובל בדרך כלל שהכהן מחזיר לאחר הפדיון את הכסף להורי התינוק וכפי שמצינו גם בגמרא (מסכת בכורות דף נ"א) שר' טרפון היה מחזיר לעיתים את כסף הפדיון להורים עניים, הרב צבי יהודה לא נוהג כך, אלא משאיר את הכסף אצלו, מאותו הטעם - שזה כסף שהתורה זיכתה אותו לכהן.
בכל רחבי העיר ידעו לספר בצער על מחלתו של אחד התושבים ששכב על ערש דווי. לאחר שהרופאים כבר נואשו מחייו, פנו בני המשפחה אל הצדיק רבי חיים פלאג'י, בבקשה שיברך את החולה ויתפלל עליו. מיד כששמע הרב על מחלתו של היהודי הזדרז והלך לביתו של החולה, וכשעמד ליד מיטתו, שקע בהרהורים. לאחר זמן מה התנער ושאל את בני המשפחה האם החולה בכור, כשנענה בחיוב שאל האם נפדה כראוי, ולאחר בירורים התברר כי אכן הייתה בעיה בפדיון הבן שערכו לחולה בהיותו תינוק. הרב קרא לכהן מיוחס מתלמידיו והורה לחולה לשוב ולפדות את עצמו. ומעיד הרב בכתביו שבזכות זה זכה החולה לחיות עוד כעשרים שנה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
19 - מצווה לקדש בכורות פטר רחם הזכרים
20 - מצוות עשה שיפדה בנו הבכור לאמו הישראלית
21 - מצות עשה להשבית חמץ
טען עוד
מצוה להורות
החובה לפדות את הבן חלה רק על ישראל שנשא ישראלית, כלומר אישה שאינה בת כהן או בת לוי.
"ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא" (במדבר י"ח). שווי חמישה שקלים של התורה הוא בערך מאה גרם כסף צרוף. ניתן לפדות בכסף ממש או בשווה ערך לכסף, אולם נהגו שלא לפדות בשטרות כסף, מפני שאין להם ערך ממשי אלא ערכם נובע ממוסכמה חברתית, וישנם מהפוסקים המחשיבים אותם כשטר מכר, שבו אי אפשר לפדות. לכן המהודר ביותר הוא להשתמש בחמש מטבעות מיוחדות בשווי עשרים גרם כסף שהנפיקה החברה הממשלתית למדליות.
את הפדיון עושים לאחר שלושים יום, כלומר ביום השלושים ואחד ללידה. וישנם הסוברים כי יש לספור חודש כמו במולד הלבנה, שזה עשרים ותשעה ימים ועוד חצי יממה וקצת. לכן אם התינוק נולד בסוף היום ימתינו מלפדות עד לסוף היום השלושים ואחד כדי לצאת ידי חובה גם לשיטה זו.
בפדיון, חייב תינוק הנולד בלידה רגילה, אך אם נולד בניתוח קיסרי פטור מפדיון.
רק תינוק שהוא "פטר רחם" כלומר, הראשון מהרחם, חייב בפדיון, אולם אִם אימו הפילה עובר קודם לידתו פטור מפדייה. ויש בדבר מספר חילוקי דינים, ולכן מי שהפילה קודם ללידתה הראשונה תשאל חכם כיצד עליה לנהוג.
תינוק הבכור לאימו אע"פ שאינו בכור לאביו חייב בפדיון, ולכן אִם לאב ישנם ילדים נוספים מאשתו הקודמת, אך ליולדת זהו ילדה הראשון, חייב בפדיון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
