- משפחה חברה ומדינה
- היתר המכירה
הרמב"ם(איסורי ביאה י"ד, ז') פוסק:"...גר תושב זה עכו"ם שקיבל עליו שלא יעבוד כו"ם עם שאר המצוות שנצטוו בני נח..", ובהלכות מלכים(ח', י')פוסק:"...והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלושה חברים".
הרמב"ם(עבודת כוכבים י', ו') פוסק :" אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו , ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה, ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד". הראב"ד משיג :"אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד. א"א איני משוה לו בישיבת הארץ ".
הכסף משנה (שם) מבאר את דעת הראב"ד:"... טעמו לומר שאע"פ שאין מקבלין גר תושב בזמן שאין היובל נוהג אם קבל שבע מצות למה ימנעו אותו מישיבת הארץ הא ליכא למיחש ביה פן יחטיאו". הוא מוסיף שאף לדעת הרמב"ם :" ולדעת רבינו נראה לומר דאין ה"נ שאם מעצמו קיבל עליו שבע מצות שאין מונעין אותו מישיבת הארץ ולא בא לומר אלא שאין בית דין מקבלין אותו".
לעומתו המנחת חינוך(צ"ד) סובר שלפי הרמב"ם בזמן שהיובל לא נוהג לא קיים בכלל דין גר תושב ולכן יש למנוע ממנו לגור בארץ שהרי הרמב"ם מבאר(איסורי ביאה י"ד, ז'-ח') שהשם "גר תושב" ניתן משום שמותר לנו להושיבו בינינו, וכאשר היובל לא נוהג לא מקבלים אותו ולכן אסור להושיבו בינינו. יתכן שכך סובר גם המגיד משנה(איסורי ביאה י"ד, ח') מתוך שכותב שדברי הראב"ד(שם):"...שבזמן שאין היובל נוהג יושב(=גר תושב) אפילו בעיר עצמה שאין קדושת הארץ עליה...", "אין נראה כן מדברי רבינו פ"י מהלכות ע"ז..." -שהוא סובר שלפי הרמב"ם מונעים בזמן הזה לגוי הנ"ל לשבת בארץ.
אולם הכסף משנה מבין שהרמב"ם דן רק בדין שאנו לא מקבלים ולא אמר שאסור לו לשבת כאשר קבל מעצמו. לפי ביאורו יוצא שאין מונעים מגוי שקבל עליו לשמור שבע מצוות לשבת בארץ ולכן מוכיח המשפט כהן(ס"ג) שלפיו מותר לתת לו חניה בקרקע ולמכור לו קרקע כי לא קיים החשש שמא יחטיא אותנו.
דבר זה יותר פשוט כאשר הגר תושב כבר גר בארץ שהרי אז אין אנו הגורמים שהוא יגור בארץ.
המשפט כהן מביא את הטור(חשן משפט רמ"ט) שפוסק:"אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודת כוכבים אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצוה להחיתו". הב"י מבאר שכוונת הטור שדוקא לגר תושב שמקיים שבע מצוות מותר לתת מתנת חנם ומצוה להחיותו אבל לישמעאל אע"פ שלא עובד כו"ם אסור לתת ואין מצוה להחיותו, וכן הוא פסק בשולחן ערוך(שם, ב'):"עכו"ם שאינו גר תושב אסור ליתן לו מתנה...". לעומתו הב"ח בגרסא שלפנינו סובר שהטור פוסק שמותר לתת מתנת חנם לישמעאל אף שלא מקיים שבע מצוות משום שהטור הדגיש שהאיסור הוא דוקא לעכו"ם. [אולם ישנה גרסא שהב"ח מבאר שהסיבה שנכתב עכו"ם היא כדי שהמלכויות לא יקפידו ובאמת צריך לכתוב גוי ולפיה אין לתת לישמעאל מתנת חינם].
מרן הרה"ג אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל במשפט כהן(שם) סמך בגלל שעת הדחק על דעת הב"ח להקל למכור לישמעאל קרקע בשנת השמיטה. הוא מוסיף שהסמ"ע(שם סק"ב) מבאר שפסיקת השולחן ערוך שמתנת חינם יש לתת דוקא לגר תושב שמקיים שבע מצוות היא בגלל הפסוק(דברים י"ד, כ"א):"לגר אשר בשעריך תתננו או מכור לנכרי". מכאן הוא מדייק שלגבי חניה בקרקע מספיק שהגוי לא עכו"ם שהרי הקפדת התורה היא על עבודה זרה(שמות כ"ג,ל"ב):"לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם" ולכן לפי כולם אפשר למכור לישמעאל.
יש הקונים בשנת השמיטה פירות וירקות מנוכרים ואף מנוצרים הגרים בארץ כי חושבים שע"י כך לא יעברו על "לא תחנם". אולם לפעמים הפירות והירקות גדלו אצל יהודים ורק נמכרו ע"י נוכרים.
יש שלימדו נוכרים לגדל ירקות עלים בחממות בשמיטה הקודמת והמשיכו לקנות מהם עד היום. כנ"ל חלק מהיקבים ובדי הבד קונים מהם ענבים וזיתים כל השנים כדי שיוכלו לקנות מהם גם בשנת השמיטה. ברור שע"י כך מחזקים את ישיבת הנוכרים בארץ .
לצערנו עדיין לא זכינו שכל ישראל שומרים שמיטה כהלכתה והחקלאים יעבדו כרגיל בשמיטה ברוב האדמות בארץ. אם לא נסמוך על "היתר המכירה" חוץ מהאיסורים שיעשו החקלאים כל השווקים יתמלאו עם פירות וירקות שיש להם קדושת שביעית שאסור לסחור בהם וכן בירקות שגם אסור לאוכלם משום איסור ספיחין. לכן בלית ברירה וכדי "למעט בנזק" יש לעשות "היתר מכירה" לחקלאים שלא שומרי שמיטה רק כאשר יתחייבו שמלאכות שאסורות מהתורה תעשינה ע"י נוכרים.
היות וכיום בארץ חיים גויים שקבלו על עצמם לשמור שבע מצוות בני נח, החקלאים ימכרו להם את הקרקעות כך שלפי השולחן ערוך אין במכירה זו איסור "לא תחנם".
כדי למעט את השימוש ב"היתר המכירה" :
1. יש לחנך ציבור שיהיה מוכן לאכול פירות שגודלו עבור אוצר בית דין וכנ"ל בירקות שהושרשו לפני השמיטה עבור אוצר בית דין.
2. יש לדאוג שהממשלה תיתן תמיכה כספית לא רק לשומרי השמיטה אלא גם:
א. לחקלאים שיגדלו בשמיטה בחממות במצע מנותק.
ב. לחקלאים שיגדלו עבור אוצר בית דין.
ג. לחקלאים שיגדלו לפני השמיטה פירות וירקות על מנת לשומרם בקירור עבור שנת השמיטה.
ד. לחקלאים שיגדלו באזורים שאין שבהם קדושת שביעית.
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
סודה של ברכה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך ללמוד גמרא?
