ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
ראשית יש לומר, בן ישיבה יש לו להוקיר ולכבד גם סגנונות לא "ישיבתיים" של חגיגת פורים. יכול בן ישיבה להגיע לסעודת פורים עם בני משפחתו הרחבה, ולהיות בהלם מכך שאינם בגילופין והם לא נמצאים כל הזמן בסערת חגיגת פורים כמו שמצוי בישיבה.
ואנו נאמר לו: אל תבוז, כבד נא את כל מי שמקיים את מצוות הפורים - קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. דווקא בקיום הבסיסי, כל אחד כפי כוונת לבו, מצוי המטען שכולל בתוכו את ההשגות והחוויות העמוקות ביותר. יתר על כן, פעמים רבות דווקא בחור ישיבה איננו מקיים את מצוות היום כדבעי. משלוחי מנות באופן סמלי, בלי המטען המיוחד של התקרבות שיכולים מנות אלו לעשות בין שכנים ומכרים. מתנות לאביונים איננו מקיים בדרך כלל בהידור, כי אין בידו. ואפילו קריאת מגילה - פעמים רבות שהוא רוקד עד מאוחר בלילה, עד כלות הכוחות, ולא משתייר לו כוח לשמוע בערנות קריאת מגילה של יום. ואם כן ראוי לו שיכבד ויחבב דווקא מי שמקיים מצוות אלו כראוי, שבזכותן ובזכות מקיימיהן עובר סיפור נס הפורים מדור לדור ומתפרסם הנס ברבים מאוד, רבבות עמך בית ישראל.
ובאמת ייתכן שאצל בן הישיבה יש מגבלה, שאיננו יכול לקיים שמחת הפורים כדבעי בלא שתייה, וכשמזדמן למקום שאיננו יכול לשתות כראוי, נעשה פורים תפל וקר בעיניו. ובאמת אפשר לחגוג פורים בזכירה והתבוננות בנס סביב קריאת מגילה, בהארת פנים ובאהבה רבה איש כלפי רעהו במשלוח מנות, ובעשיית חסד מתוך הכרת טובה על חסדו של הקב"ה עלינו במתנות לאביונים, ובשבח והודיה לד' בנחת ובעונג מתוך סעודת פורים.
ההכנה - לא להתכונן
ואעפ"כ יש ויש טעם וערך לעבודה המיוחדת של בן הישיבה בפורים, כאשר היא לא באה על חשבון הקיום הבסיסי הראוי של מצוות הפורים, ולא באה יחד עם זלזול חלילה במה שעושים כלל עמך ישראל.
סוף סוף בישיבה פורים הוא חג שבאים בו לידי ביטוי אנרגיות רבות, כמעט כאלה שקשה להכילן ביום אחד. אצל רבים מבני הישיבה פורים הוא עשרים-וארבע שעות - כמעט רצופות - של סערת נפש והתלהבות סביב קדושת ישראל, תוקף עוז קיומם למרות כל רודפיהם, יחד עם התבוננות פנימית ודיבוק חברים מיוחד במינו. נדרשים לפעמים כמה ימים כדי לנוח אחרי פורים וכדי לעכל מה שהיה בו.
אני מוצא עצמי נצרך להכנה מיוחדת לקראת פורים. צריך להכין כלים כדי להיות יכול לעמוד במשימה של שמחה בלילה ושמחה ביום, שמחה עם המשפחה ושמחה עם הישיבה, שמחה עם תלמידים ושמחה עם שכנים. מאמץ גדול נצרך, שההתרגשות שבאה אתה יחד רגישות גדולה, לא תטלטל את האדם בין פסגות של שמחה לתהומות של בכי בלתי נשלטים; שהחיבה הגדולה כלפי חברים לא תהיה מעמסה על אחרים; שהתודעה העצמית החריפה לא תגרום לשכחת אחרים; שהצורך הגדול להתבטא לא יגרום להשתקת אחרים, והדברים אמורים דווקא בביטויי אמת עמוקים שחשוב מאוד לאדם לתת להם מקום ולמצוא להם אוזן קשבת.
ולמרות כל המשימות הגדולות האלו, אני מוצא עצמי מבין שההכנה הכי טובה לפורים, היא נייחא דווקא, כלומר לבוא אל החג בניחותא ובלי ציפיות. די לי במה שאזכה לקיים את מצוות היום במובן הכי בסיסי, וכל מה שמעבר לזה הוא בגדר מתנה. ובתוך החג מה לי אם אני מדבר ומה לי אם אני שומע, מה לי אם אני שר ומה לי אם משוחח, מה לי אם חוגג ומה לי אם שוטף את הבית, מה לי אם נמצא בהתוועדות עם תלמידי חכמים ומה לי אם מאיר פנים לאנשי ביתי רחוק מההמולה והרעש. בתוך כל הדברים האלו יכול אדם למצוא את ריבונו של עולם. דווקא ההליכה בדרך הרוגע מאפשרת לטעום בתוך כל מצבי הפורים את טעמו המיוחד.
תשובה מאהבה ותיקונים בפורים
יש בחגיגה הגדולה והמטלטלת של בני הישיבה גם מידה רבה של קידוש השם, כיוון שאצל בני-אדם אחרים מתקשרת צורה כזו של מסיבה ושכרות עם הוללות ופריצות, עם השתטות ואלימות, ואילו אצל בני הישיבה מופיעים בדרך כלל התרוממות והתקדשות, הארת פנים ואהבת חברים. הם מצליחים לגלות שהסכלות מעט שבאה בעקבות השכרות יכולה להיות יקרה מחכמה ומכבוד.
ניתן לומר שהיכולת לחגוג ולשתות לשוכרה היתה מצויה הרבה אצל הפרסים. כך אנו מוצאים במגילה, משתאות אחשוורוש וכיו"ב, ואם כן בפורים אנו לוקחים את אותו הכוח שהיה אצל הפרסים בטומאה ומשתמשים בו לקדושה. דווקא בזה מתגלית קדושת ישראל המיוחדת, בכוחם המיוחד לעבוד את השם בכל לבבך - בכל כוחות הגוף.
הרבה יכולים לומר על עצמם שדווקא בשעת פורים זכו למדריגה גדולה של תשובה, לתשובה מאהבה, ותיקונים שלא נעשו בימים הנוראים נעשו דווקא בשעת חדוות הפורים. יהי רצון שנזכה לקדושת פורים באמת.
_________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
