ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
בשבת שלפני פורים קוראים בפרשת "זכור", ולכן בשבת זו נקרא פרשת "זכור". וכתבו הפוסקים שהחיוב לקראה הוא מדאורייתא, וכן נפסק בשו"ע (סי' תרפ"ה סעי' ז')
מי שאינו יכול לבא לבית הכנסת
מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת - יקרא בחומש את פרשת "זכור".
חיוב נשים בקריאת "זכור"
הפוסקים נחלקו אם נשים חייבות בקריאת "זכור" או לא. בעל כה"ח (בסי' תרפ"ה ס"ק ל') כתב: שקריאת פרשת "זכור" היא מצוות עשה שאין הזמן גרמא ועל כן נשים חייבות.
הרב בעל הבא"ח כתב בספרו 'תורה לשמה' (סי' קפ"ז), שמדברי ספר החינוך משמע שהן פטורות מהטעם שאין האשה חייבת במחיית עמלק - דלאו בני מלחמה נינהו.
ואילו בספרו 'ידי חיים' (בסי' תרפ"ה - עמוד קל"ד) כתב שמלחמת עמלק זו מלחמת מצוה ותצא כלה מחופתה וחתן מחדרו. ולפיכך אשה חייבת.
ועל כן, טוב לאשה לבוא לשמוע קריאת פרשת "זכור" בבית הכנסת מתוך ספר תורה. ואם אינה יכולה להגיע לבית הכנסת, דינה כדין האיש - שתקרא מתוך חומש. וטוב שתתנֵה מראש שאינה מקבלת עליה כנדר לבא לבית הכנסת, כדי שלא תתחייב מדין נדר.
פעם אמרתי דרך בדיחותא שחיילות המשרתות בצבא או במשטרה, חייבות בפרשת זכור. כי כל הטעם למ"ד שנשים פטורות הוא מכיון ש'כל כבודה בת מלך פנימה' ולא הולכת למלחמה אפי' לא להשמיד את זרע עמלק.
כתוב (שופטים ד, כא) "ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברכתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת"
כיצד הרגה יעל את סיסרא ? היא לקחה יתד ופטיש, והניחה את היתד ברכתו, והכתה בחוזקה בעזרת הפטיש, והיתד נכנס מצד אחד ויצא מהצד השני, וכך מת סיסרא. ויש לשאול, וכי רק בדרך זו היתה יכולה להורגו ?! והלא היתה יכולה לקחת חרב או סכין ולהורגו בה ? אלא אמרה יעל: חרב וסכין הם כלי מלחמה של גברים, ואשה אינה יכולה ליטול כלי של גבר, אבל יתד אני יכולה לקחת כיון שהיא כלי לבניית אוהל, ואשה יכולה לסייע בבנין האוהל, ולכן לקחה את היתד והרגה בו את סיסרא.
קריאת "זכור" למי שלא יצא יד"ח
מי שנבצר ממנו להגיע לבית הכנסת - יקרא את פרשת "זכור" מתוך החומש. וכשתגיע פרשת 'כי תצא' (בחדש אלול) שבה יש פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק", יאמר לחזן שיכון להוציאו יד"ח.
האם פרשת פרה מדאורייתא?
כתוב בשו"ע (סי' תרפ"ה סעי' ז'): "י"א שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא". וכתב בכה"ח, וכ"כ הגאון: ראינו שפרשת זכור מדאורייתא, אבל לא מצינו שפרשת פרה מדאורייתא. ואמנם קוראים פרשת פרה לפני פסח כדי להזכיר להם להטהר, וכדי שגם עלינו יזרוק הקב"ה מים טהורים, כמו שעשו לישראל לאחר הקמת המשכן, אבל אין חיוב לקוראה מדאורייתא.

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

שימוש נכון בתנור הביתי

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

אנחנו קודש למענך

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך ללמוד אמונה?

בריאת העולם של פסח

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

טעינה למחשבה

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא










