ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה בשעת צרה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אדר תשס"ז

תפילה בשעת צרה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל

בפורים נתחדשה קבלת התורה: "הדור קיבלוה בימי אחשורוש", ונתחדשו עניינים בנושא התפילה. על הפסוק - "...מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש..." - דרשו חז"ל (מסכת מגילה דף י"ב): "בן יאיר - שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו, בן שמעי - בן ששמע אל תפילתו, בן קיש - שהקיש על דלתות שמים". וצריך עיון, אם כבר שמע תפילתו, על מה היה צריך להקיש?

והיסוד הוא כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו, איך הוסיפו את ימי הפורים, הרי לכאורה זה בכלל איסור 'בל תוסיף'? וביאר הרמב"ם שאין בכך 'בל תוסיף', התקנה באה להראות דאמת הוא מה שכתוב בתורה: "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כד' אלוקינו בכל קראנו אליו". וכיון שבאה התקנה להראות את אמיתת התורה, על כן אין בזה 'בל תוסיף'.

יש עניין של תפילה בשעת צרה, ויש עניין של תפילה גם אם בטוחים שיֵעשה להם נס . היסוד של פורים בא ע"י תפילה, ועל כך מובא בגאונים (בטור הל' מגילה תרצ"ג, וכ"כ בסדר רב עמרם גאון) שדוקא בזמן של ישועה היו מרבים בסליחות: "כיון שהוא יום נס ונגאלו בו, צריכים אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה". וזה מה שמרדכי הקיש על דלתות, גם כשכבר שמע ה' לתפילתו.

וראיתי כי מפורש הדבר במדרש רבה (שמות תצוה פ' ל"ח):
"מי גרם למרדכי לבוא לידי הגדולה הזאת, אמור שהיה מתפלל בכל שעה, שנאמר: 'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה', מאחר שראה עצמו בגדולה לא הגיס לבו, ולא עמד מן התפילה, אלא 'וישב מרדכי' כשם שהיה מתחילה". והמדרש ממשיך, אתה המשך להתפלל - "כשם שעשה מרדכי, שנאמר: 'וישב מרדכי אל שער המלך', שחזר לשקו ולתעניתו".

איתא בשאילתות דרב אחאי גאון (קס"ג) שאפילו צדיק גמור צריך לצער עצמו עם הציבור. והנצי"ב שם הקשה, מה החידוש, מדוע שלא יהיה הדבר כך? ויש לפרש שגם צדיק גמור, שיש לו ביטחון שגזירה עבידא דבטלה, חייב לצער עצמו עם הציבור. עצם הצעקה היא עניין בפני עצמו.

ובשפת אמת (תרל"ד ד"ה וישב) כתב על הנאמר במרדכי הצדיק, "וישב מרדכי", ששב אל שקו ותעניתו, על אף שמרדכי כבר אמר לאסתר המלכה "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", והיה בטוח כי גזירה עשויה להיבטל, עם כל זה חזר לשקו ולתעניתו:
"שכן דרך של צדיקים שאף שרואים הישועה מכל מקום יכולים לזעוק בלב שלם ממש כמו אם לא היה יודע, אף כי הקב"ה לא יעזוב בני ישראל בלי ספק, מכל מקום צריכים לצעוק בעת צרה, כמו שכתוב 'עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'" עכ"ל השפת אמת.


וזה מה שהדגיש השאילתות, אפילו צדיק גמור שיש לו בטחון מלא בישועת ד', יצער עצמו עם הציבור, ובמיוחד בדבר הנוגע במישרין לכל אחד ואחד מישראל. (וכתב הפרי מגדים בסימן תקע"ד, שבכלל כל הפורש מן הציבור, הוא מי שיכול להתפלל ואינו מתפלל). הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כבימים ההם בזמן הזה.
________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il