- מדורים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
נקודת אור לזכרו של הכהן הגדול מאחיו
תקצר היריעה להרחיב דברים על הרצי"ה, דומה כי מאז אביו הגדול הראי"ה קוק, לא היה עוד אדם אשר השפיע כמוהו על עיצוב דמותו של הדור - הציוני דתי, בהציבו לפניו אתגר של חתירה לשלמות בכל: עם שלם בארץ שלמה, לאור תורת חיים שלמה.
לפני עשרים וחמש שנים, בשנת תשמ"ב בפורים דפרזין, נתבקש לישיבה של מעלה, מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בעיצומם של ימי המאבק כנגד הנסיגה מסיני ועקירת ישוביו.
רבבות תלמידיו שליווהו בדרכו האחרונה מתוך שמחת הפורים, כשעינם האחת בוכה והשניה שוחקת, חשו כי שחוקו מלווה אותם בדרכם לבית העלמין בהר הזיתים, וקול קורא בכל נימי נפשם: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון".
תקצר היריעה להרחיב דברים על הרצי"ה, דומה כי מאז אביו הגדול הראי"ה קוק, לא היה עוד אדם אשר השפיע כמוהו על עיצוב דמותו של הדור - הציוני דתי, בהציבו לפניו אתגר של חתירה לשלמות בכל: עם שלם בארץ שלמה, לאור תורת חיים שלמה.
במסגרת זו ברצוני להביא בפניכם רק ביטוי אחד, שנכתב בהשראתו של הרצי"ה לאחר מלחמת ששת הימים ע"י המשורר יוסי גמזו. מו"ר הרצי"ה אשר זכה בדרך מופלאה להגיע להר הבית ולכותל המערבי, בעצומה של סערת הקרב, טבע את הביטוי העז: "יש לבבות אבנים, ויש אבנים לבבות".
בהשראת ביטוי זה כתב יוסי גמזו את שירו 'הכותל' ובו הפזמון החוזר:
למעלה מזה: בשירו של יוסי גמזו מצוי בית, המוקדש כולו לדמותו של הרצי"ה,
וכך נאמר שם:
לפי דרכו של מו"ר הרצי"ה, הבאה לידי ביטוי בשיר זה בדבר קדושת המדינה ושלוחיה, למדנו כי הלוחמים במערכות ישראל, הרי הם ככהנים במעמדם ולווים בדוכנם. מדיהם, מדי כהונה הם - "המדים הקדושים של צה"ל" כפי שנהג לומר, ויקרה עבודתם לפניו יתברך, כעבודת הכהנים על המזבח. כך ידע "הכהן הגדול מאחיו" לרומם אל הקודש את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו ואת "אישי ישראל" הלוחמים ומוסרים נפשם למענה, מאז תקומתה ועד ה
רבבות תלמידיו שליווהו בדרכו האחרונה מתוך שמחת הפורים, כשעינם האחת בוכה והשניה שוחקת, חשו כי שחוקו מלווה אותם בדרכם לבית העלמין בהר הזיתים, וקול קורא בכל נימי נפשם: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון".
תקצר היריעה להרחיב דברים על הרצי"ה, דומה כי מאז אביו הגדול הראי"ה קוק, לא היה עוד אדם אשר השפיע כמוהו על עיצוב דמותו של הדור - הציוני דתי, בהציבו לפניו אתגר של חתירה לשלמות בכל: עם שלם בארץ שלמה, לאור תורת חיים שלמה.
במסגרת זו ברצוני להביא בפניכם רק ביטוי אחד, שנכתב בהשראתו של הרצי"ה לאחר מלחמת ששת הימים ע"י המשורר יוסי גמזו. מו"ר הרצי"ה אשר זכה בדרך מופלאה להגיע להר הבית ולכותל המערבי, בעצומה של סערת הקרב, טבע את הביטוי העז: "יש לבבות אבנים, ויש אבנים לבבות".
בהשראת ביטוי זה כתב יוסי גמזו את שירו 'הכותל' ובו הפזמון החוזר:
הכתל - אזוב ועצבת
הכתל - עופרת ודם
יש אבנים עם לב של אבן
יש אבנים עם לב אדם.
הכתל - עופרת ודם
יש אבנים עם לב של אבן
יש אבנים עם לב אדם.
למעלה מזה: בשירו של יוסי גמזו מצוי בית, המוקדש כולו לדמותו של הרצי"ה,
וכך נאמר שם:
עמד מול הכתל עמנו עמד בדמעה מתנוצצת
הרב הישיש בתפילה. יחיד בין עשרות חיילים
אמר לי: אשרי שזכינו כולנו, אמר לי: מתחת לחאקי, בעצם,
ושב ונזכר: לא כולם ... כולכם כהנים ולווים ...
הרב הישיש בתפילה. יחיד בין עשרות חיילים
אמר לי: אשרי שזכינו כולנו, אמר לי: מתחת לחאקי, בעצם,
ושב ונזכר: לא כולם ... כולכם כהנים ולווים ...
לפי דרכו של מו"ר הרצי"ה, הבאה לידי ביטוי בשיר זה בדבר קדושת המדינה ושלוחיה, למדנו כי הלוחמים במערכות ישראל, הרי הם ככהנים במעמדם ולווים בדוכנם. מדיהם, מדי כהונה הם - "המדים הקדושים של צה"ל" כפי שנהג לומר, ויקרה עבודתם לפניו יתברך, כעבודת הכהנים על המזבח. כך ידע "הכהן הגדול מאחיו" לרומם אל הקודש את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו ואת "אישי ישראל" הלוחמים ומוסרים נפשם למענה, מאז תקומתה ועד ה

צדיקים במיתתם נקראו חיים
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל | ניסן תשס"ז

לתולדות הרצי"ה והרב הנזיר
פתיחה לספר דודי לצבי – התכתבות שני הגדולים הנ"ל
הרב הראל כהן | אדר תשס"ט
החינוך - לחנך את הדור הבא
הרב אליקים לבנון | ר"ח ניסן, התשס"ג
תקיפותו של הרב צבי יהודה במלחמה על א"י
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אור לד' אדר ב' התשס"ה

הרב חנן פורת ז"ל
ח"כ לשעבר, ממקימי "גוש אמונים".
שמחה ועצב ב"חורבה"
מתוך יום עיון ותפילה על חורבן בתי הכנסת
ח' אלול תש"ע

נקודת אור לזכרו של הכהן הגדול מאחיו
אדר תשס"ז

עניין המצה
ניסן התשס"א
ששה ימים ממוות לחיים ולשלום
מתוך עצרת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב תש"ע
כ"ז אייר תש"ע
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
שבועות מעין עולם הבא!
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ניתן לברור מרק בשבת?
למה ללמוד גמרא?
ארבע כוסות ושלוש מצות
איך לומדים גמרא?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
איך ללמוד גמרא?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

ברכות השחר - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הרחב פיך ואמלאהו
הרב יוסף נווה | סיוון תשע"ט

רעיונות לפרשת בהעלותך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו - תש"ס
הגישה לתורה
על הפרשה ועל הדבקות בתורה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אור ליב' סיוון תשס"ח
