ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
קל יותר לעסוק בכתבי הרב זצ"ל בצורה עיונית: לדבר על סגולת וקדושת ישראל, ללמוד על מהותה המיוחדת של ארץ ישראל, לעסוק בעיון תיאורטי בתהליכי גאולת ישראל, ללמוד על העקרון שהגאולה באה קמעא-קמעא, לדעת בצורה מופשטת ש"מדינת ישראל היא יסוד כסא ד' בעולם" (אורות עמ' קס), אבל לחיות את הידיעות האלה, ליישמן במציאות הממשית, להכיר בכך שהדברים מתייחסים ליהודים האלה ממש הניצבים בפנינו, לעם ישראל זה העכשווי, גם כשאיננו תמיד במצב של טלית שכולה תכלת, גם כשיש תופעות חיוביות ותופעות הפוכות מזה, לתפוס את קדושת ארץ ישראל באופן ממשי - זה קשה הרבה יותר. ואת זה הוא חי והקרין, ואת זה קיבלנו ממנו.
ישנם כאלה היודעים לדבר דיבורים אידיאליים ויפים במישור התיאורטי- עקרוני, אבל כשהם נתקלים בתופעה ממשית קשה הם מאבדים את העשתונות, כל הבנין התיאורטי שלהם קורס תחתיו ואינו עומד במבחן המציאות.
רבנו חי את אביו זצ"ל ויישם את תורתו הגדולה בפועל, כל הדברים הנפלאים שאנחנו פוגשים בדברי הרב זצ"ל באופן עיוני - לִמדָנו רבנו שהם קיימים במציאות. עלינו רק לפקוח עיניים ולגלות אותם. ההסתכלות טובת העין הזו איננה באה, חלילה, לטשטש הבחנות ולטייח תופעות שליליות, אלא היא באה ומזכירה לנו כי אין לתת לטפל לתפוס את מקומו של העיקר. דברים אינם נמדדים בקנה המידה של הרגע, אלא במבט הנצח, המקנה להם את משמעותם האמיתית. מרגלא בפומיה היה פסוקו של הנביא ישעיהו (נב,ח): "כי עין בעין יראו בשוב ד' ציון" - יש ללמוד לכוון את העין האנושית כנגד העין הא-לוהית העליונה, הנצחית - ואז מתגלה המבט האמיתי, אז רואים בשוב ד' ציון, באופן ממשי ביותר.
הוא היה מן היחידים שבדור, ואילולא דמסתפינא הייתי אומר היחיד שבדור, שתפס במלוא עומקו את הגילוי המשיחי שבמדינת ישראל. היו מגדולי דורנו שהתיחסו בחיוב למדינה, והזדהו עם ערכה, אבל לתפוס את עומק האמת של הגילוי הא-לוהי שבתקומת מדינת ישראל, להזדהות בצורה מוחלטת עם האמת שמדינת ישראל, למרות כל בעיותיה, היא מדינה א-לוהית - את זה שמענו אך מפיו, ואת זה הקרין מעצם הוויתו.
מתוך כך נבעה שמחתו העצומה ביום העצמאות, שקשה לתארה במילים. אפשר לומר: מי שלא ראה את רבנו זצ"ל שמח ביום העצמאות - לא ראה שמחה מימיו. ומי שזכה לראותו בשמחה זו, מי ששמע את דבריו ביום העצמאות - ראה איך כל כולו מזדהה עם הודו, קדושתו ועצמותו המיוחדת של היום. בדבריו ביום העצמאות הוא היה מגיע לעוצמת התרגשות שהביאה אותו לידי בכי. אפשר היה להרגיש איך נשמתו מתרוננת ושמחה ב"זה היום עשה ד'", ומתוך כך "נגילה ונשמחה בו".
בשנותיה הראשונות של המדינה היתה הישיבה רוקדת ביום העצמאות ברחובות ירושלים. לכותל לא היתה אז אפשרות להגיע, כי העיר שבין החומות לא הייתה בידינו, והיינו רוקדים לבית הנשיא. בדרך היו יהודים שונים, מכל מיני חוגים, מצטרפים למעגל שלנו, ורבנו היה אומר: "כשאני רואה את היהודים רוקדים פה ביום העצמאות, אני רואה את רבונו של עולם רוקד יחד איתנו ושמח יחד איתנו".
מתוך אותה התייחסות למדינה נבע יחסו המיוחד לצה"ל. הגיעו הדברים לידי כך, שהרב ראה בטנקים ובמדים של צה"ל - תשמישי מצוה וקדושה, שהרי אנו מממשים את מצות ישוב ארץ ישראל באמצעותם, ועל ידם היא מתקיימת. ואם מצוה - הרי קדושה - "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו". בשמחה רבה היה הולך בעצמו לצפות במצעד צה"ל ביום העצמאות, ואומר: 'הרי בזה באים לידי ביטוי עצמאותנו בארץ ושלטוננו עליה'.
הוא לימד אותנו שלמות מהי: עם ישראל שלם, על כל גווניו וחלקיו - איננו מותרים על שום יהודי! תורת ישראל שלמה, על כל חלקיה ותחומי מצוותיה השונים, וארץ ישראל שלמה, על כל חבליה, וכולם מצטרפים לשלמות אחת, לקדושה משולשת אשר רק על ידה מופיעה שכינה בעולם. לאורו נחי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
