ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
רבים יכולים לזכות בפורים בברכת 'הטוב והמטיב' שתקנו חכמים לברך על שתיית יין נוסף, שכן כמעט כל מי ששותה יין משני סוגים בחברותא עם חברו, צריך לברך על היין השני 'הטוב והמטיב'. ולפעמים צריכים מצד הדין לברך בסעודה שלוש וארבע פעמים 'הטוב והמטיב', כפי שיבואר בהמשך. אולם מחמת שרבים אינם יודעים את ההלכה, מפסידים את הברכה.
ואמנם יש שמחמירים בדין זה מאוד, וחוששים גם לשיטות של פוסקים יחידים, ולכן אינם מברכים כמעט 'הטוב והמטיב', ומסתפקים בהרהור בברכת 'הטוב והמטיב' במקום לבטא את הברכה בפה (ע' כה"ח קע"ה, י"ב, מנחת יהודה ט', י"ד). אולם לדעת רוב רובם של הפוסקים אין לחוש כל כך לשיטות יחידים, אלא צריך לנהוג בזה למעשה כפי שמבואר בשולחן ערוך ורוב ככל הפוסקים האחרונים, ולברך 'הטוב והמטיב' על כל יין נוסף.
מצוות השתייה בפורים
לפני שנבאר את דיני ברכת 'הטוב והמטיב' נעסוק מעט במצוות השתייה בפורים, שאין דומה לה בכל השנה.
בכל החגים יש מצווה לשתות יין, מפני שנצטווינו לשמוח בחג (דברים ט"ז, י"ד), ועל ידי היין רוב האנשים שמחים, אבל אין מצווה בחגים להרבות בשתייה (שולחן ערוך אורח חיים תקכ"ט, א'-ג'). ואילו לגבי פורים, יש מצווה מפורשת להרבות בשתייה. ויתר על כן, זה עיקר עניינם של ימי הפורים להיות (אסתר ט', כ"ב): "ימי משתה ושמחה". ועל כן אמרו חכמים (מגילה ז', ב'): "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (הרוצה להרחיב במצוות 'עד דלא ידע' יכול לעיין בפניני הלכה זמנים ט"ז, י'-י"ב).
יין או שאר משקים
יוצא אדם ידי חובת שתייה בפורים בכל משקה משכר, מפני שלא נאמר במצוות השתייה בפורים יין, אלא כך נאמר (אסתר ט', כ"ב): "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" - הרי שבכל משקה חריף יוצאים ידי חובה. אולם עדיף לקיים את המצווה ביין, מפני שנס הפורים נעשה על ידי היין. ושתי נטרדה ממלכותה במשתה היין ובאה אסתר במקומה. וכן מפלת המן היתה במשתה היין.
ומי ששמח יותר במשקים אחרים, יקבע את עיקר שתייתו על המשקים שהוא אוהב, שעיקר המצווה היא לשמוח, שנאמר: "משתה ושמחה". ואם הוא שמח קצת גם בשתיית יין, טוב שיתחיל את שתייתו על היין, זכר לנס (פניני הלכה זמנים ט"ז, י"א, 12).
נשים במצוות השתייה
גם לנשים יש מצווה להרבות בפורים בשתיית יין המשמח, כפי שנשים מצוות בכל מצוות הפורים. אלא שעליהן להיזהר משכרות, כי השכרות גנאי לנשים יותר מלגברים, כפי שמבואר בתלמוד (כתובות ס"ה, א'). והטעם לכך, מפני שהשכרות מפרה את מצוות הצניעות שנשים משתבחות בה.
ברכת 'הטוב והמטיב' על יין שני
תקנו חכמים ברכה מיוחדת על שתיית יין נוסף. שאם היו שותים יין, ואח"כ באו לשתות יין מסוג אחר, למרות שכבר ברכו על היין הראשון ששתו 'בורא פרי הגפן' יברכו לפני שתיית היין הנוסף 'הטוב והמטיב'.
ודין זה מיוחד ליין. שאם היו אוכלים לחם ואח"כ באו לאכול סוג אחר של לחם, אין מברכים עליו ברכה מיוחדת, אלא בברכה שבירכו על הלחם הראשון פטרו גם את השני. וכן הדין בסוגים שונים של בשר, שבברכה אחת נפטרים כולם. ורק על יין תקנו ברכה על ריבוי סוגיו. והטעם לכך, מפני שיש ביין סגולה מיוחדת, שבנוסף לכך שהוא משביע הוא גם משמח, ולכל יין ויין אופי משלו, וכששותים עוד סוג של יין בצוותא השמחה מתרבה, ועל כן אנו מברכים על ריבוי היין (ברכות נ"ט, ב', תוס' ורא"ש שם).
הברכה בחברותא
אין מברכים ברכת 'הטוב והמטיב', אלא כששותים את היין השני לכל הפחות שני אנשים יחד. מפני שהשותה לבדו הרי הוא כאלכוהוליסט שמכור לטיפה המרה, ואין כאן שמחה אמיתית, שכוללת בתוכה דיבוק חברים. וכך משמע מלשון הברכה - "הטוב והמטיב" - הטוב לו והמטיב לחברו. וכמובן שגם בני משפחה, כמו איש ואשתו או אב ובנו, ששתו מיין הקידוש ואח"כ מעוד יין שהביאו באמצע הסעודה, נחשבים כשניים ששותים יחד, ועל היין השני יברכו 'הטוב והמטיב' (שולחן ערוך קע"ה, ד').
כל אחד ואחד מברך על היין הנוסף 'הטוב והמטיב', וחבריו עונים אחריו אמן. ואם הם רוצים לצאת בברכת אחד מהם, רשאים, ובלבד שהמברך והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה בברכתו.
שיישאר מהיין הראשון על השולחן
אם נגמר להם היין הראשון ואז הביאו יין אחר, אין מברכים על השני 'הטוב והמטיב', כי אין בו כל כך שמחה של ריבוי יין, מפני שהביאוהו רק מפני שנגמר להם היין הראשון. ולכן בעת שמברכים על היין השני 'הטוב והמטיב' יקפידו שגם היין הראשון יישאר על השולחן (משנה ברורה קע"ה, ג', ושלא כרמ"א).
כמה ישתו מכל יין
גם אם שתו מעט מהיין הראשון ומעט מהשני, כל שנהנו מטעמם, מברכים על השני 'הטוב והמטיב'. ויש מי שהחמיר שישתו מכל יין שיעור רביעית (דעת תורה), ויש מי שהחמיר שישתו מכל יין כשיעור 'מלא לוגמיו' (א"א בוטשאטש). והמהדרים נוהגים לשתות מכל יין כשיעור מלא לוגמיו, שהוא כארבעים וחמישה מיליליטר. אבל גם אם שותים פחות מברכים 'הטוב והמטיב', כדעת רוב ככל הפוסקים.
האם מיץ ענבים נחשב ליין ראשון?
אם עשו קידוש על מיץ ענבים, ואח"כ בסעודה שתו יין ממש, לדעת כמה פוסקים אין מברכים עליו 'הטוב והמטיב', כיוון שאין מחשיבים את מיץ הענבים ליין ראשון, מפני שאינו משמח. ואם עירבו במיץ הענבים יין, והרגישו בטעמו, יברכו על היין השני 'הטוב והמטיב', ובתנאי שיהיה סוג היין השני שונה מהיין שעירבו עם המיץ ענבים.
אין צריך שהיין השני יהיה משובח מהראשון
ואין צריך שהיין השני יהיה משובח מהראשון, אלא כל שאין ידוע שהשני גרוע מהראשון, כיוון שהוא שונה, הרי שיש בו איזה חידוש בטעמו או בטיבו, ומברכים עליו 'הטוב והמטיב'. לפיכך, אם היו לפניהם כמה בקבוקים של יינות שונים, יברכו על הראשון 'בורא פרי הגפן', ועל כל יין נוסף יברכו 'הטוב והמטיב'. ואפילו אם היו שני הבקבוקים מזן אחד, אם יש ביניהם שוני שניכר לשותים, כגון שהם מבציר שונה, או שנעשו על ידי חברות שונות ויש שוני בטעמם, יברכו על הראשון 'בורא פרי הגפן' ועל השני 'הטוב והמטיב'.
ואף אם היין השני זול מהראשון, אם יש בו מעלה מסוימת שאין בראשון, כגון שהוא יותר טעים במתיקותו, או להיפך יותר יבש - יברכו עליו 'הטוב והמטיב'. ואמנם לדעת רש"י ורשב"ם צריך שהיין השני יהיה ממש טוב מהראשון, אולם כל שאר הראשונים לא הסכימו לדעתם. וכן מסופר בירושלמי (ברכות פרק ה', הלכה ז') שרבי יהודה הנשיא היה מברך 'הטוב והמטיב' על כל חבית וחבית נוספת שהיה פותח, ואף שלא ידע שהיין מהחבית השנייה טוב מהיין שהיה להם לפני כן. וכן נפסק בשולחן ערוך, שכל זמן שלא ידוע שהיין השני גרוע לגמרי מהראשון, מברכים עליו 'הטוב והמטיב' (שולחן ערוך קע"ה, ב').
כאשר היין השני גרוע מהראשון אין מברכים עליו
ואם ברור שהיין השני גרוע מהראשון, ומשום בחינה אינו טוב מהראשון, אין מברכים על השני 'הטוב והמטיב'. ואמנם לדעת ר"ת ורשב"א, גם אם השני גרוע מהראשון מברכים עליו 'הטוב והמטיב', כי הברכה על זה שיש להם סוג נוסף של יין. אולם למעשה הלכה כדעת הרא"ש ורוב הראשונים, שאם היין השני גרוע מהראשון אין מברכים עליו 'הטוב והמטיב'.
כשיש לפניהם יין טוב ויין גרוע כיצד ינהגו
כשיש לפניהם יין טוב ויין שהוא פחות טוב ממנו מכל הבחינות, על פי ההלכה עליהם להקדים ולברך 'בורא פרי הגפן' על היין הטוב, וממילא לא יוכלו אח"כ לברך 'הטוב והמטיב' על השני.
ורק אם מצד סדרי הסעודה מתאים להם יותר לפתוח ביין הגרוע, כיוון שאינם מתכוונים אז לשתות מהיין הטוב, מותר להם לברך 'הגפן' על היין הגרוע, וממילא אח"כ יברכו על היין המשובח 'הטוב והמטיב'.
הידור - שהיין השני לא יהיה על השולחן
עדיף שבעת שמברכים על היין הראשון 'בורא פרי הגפן' לא יהיה היין השני על השולחן, מפני שיש מי שאומר (הלבוש) שאם שני היינות עמדו על השולחן, בברכת 'הגפן' שבירכו על הראשון גם השני נפטר, ושוב אין יכולים לברך עליו 'הטוב והמטיב'. והרוצים להדר, יניחוהו במרפסת, מחוץ לבית (על פי חומרת ה'דברי חמודות'). ואם היו שניהם על השולחן, כל זמן שהשני אינו גרוע מהראשון, יברכו לפני שישתוהו 'הטוב והמטיב', שכך דעת רוב ככל הפוסקים.
ברכת הטוב והמטיב על היין השלישי והרביעי
לא רק על יין שני מברכים 'הטוב והמטיב', אלא גם על השלישי ועל הרביעי ועל כל יין נוסף ששותים שניים ביחד.
ובעת שמברכים על היין השני 'הטוב והמטיב', נכון להסיר מהשולחן את שאר היינות הנוספים שעוד לא שתו מהם, מפני שלדעת כמה אחרונים, אם יישארו על השולחן, ברכת 'הטוב והמטיב' שיברכו על היין השני תפטור גם אותם. וכן כאשר יברכו על היין השלישי 'הטוב והמטיב' נכון להסיר את שאר היינות הנוספים, שעל ידי כך יוכלו לברך על כל יין ויין 'הטוב והמטיב' לכל הדעות (משנה ברורה קע"ה, י"ד). וכשמסירים את היינות הנוספים אין צריך להוציאם מהחדר עד שלא יראום, אלא העיקר שלא יהיו על השולחן, ויהיה ברור שברכת 'הטוב והמטיב' שמברכים על היין הנוסף אינה חלה עליהם.
_________________
הופיע גם במדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'.
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך לא להישאר בין המצרים?
שופר
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה באנו לעולם הזה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
דיני פרשת זכור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו
אורות התשובה - הרב הראל כהן תשובה פנימית ותשובה חיצונית
אורות התשובה פרק ו א1*
הרב מסביר שהתשובה צריכה להיות לא רק בצד החיצוני שלה, כלומר בשינוי המעשים אלא גם בהטבת הרצון לטוב.
