ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
זהו חודש הגאולה. בניסן נגאלו. "ואמר רבי יהושע: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". לפיכך קבעה התורה לקרוא לחודש הזה חודש ראשון. אין בתורה שמות לחודשים אלא "חודש ראשון", "ובחודש השלישי", "ובאחד לחודש השביעי" וכדומה. מנין החודשים מתחיל מחודש הגאולה. ראשון, שני, שלישי. ראשון לגאולה, שני לגאולה. כך מסביר הרמב"ן בפירושו על התורה ובדרשתו לראש-השנה.
החודש הזה לכם. בפסוק זה נאמרה מצות קידוש החודש ועיבור השנה. נתבונן מה אומרים רבותינו על זה. כך נאמר במדרש רבה שמות טו, ל: "החודש הזה לכם - משל למלך שהיו לו אוצרות מלאים זהב וכסף אבנים טובות ומרגליות והיה לו בן אחד. כל זמן שהיה הבן קטן היה אביו משמר הכל. הגדיל הבן ועמד על פרקו. אמר לו אביו, כל זמן שהיית קטן אני הייתי משמר הכל. עכשיו שעמדת על פרקך, הרי הכל מסור לך.
כך היה הקב"ה משמר הכל, שנאמר, 'והיו לאותות ולמועדים'. כיון שעמדו ישראל, מסר להם הכל, שנאמר, 'החדש הזה לכם'". הוי אומר, בזה שהקב"ה נתן לישראל את מצות קידוש החודשים, הוא נתן להם את הכל.
את כל אוצרותיו כביכול. ולמה זה נקרא שנתן את הכל? מפני שהכל, כל המציאות, קשורה בזמן. אין לך דבר שאין לו שעה. הקשר בין המציאות לבין הזמן הוא קשר מהותי לא מקרי. ואם סדרי הזמנים מסורים בידי ישראל וקידוש הזמנים בידי ישראל, הרי שהכל מסור בידם, בידינו.
רבותינו ז"ל במדרש המשיכו ואמרו עוד: "'החודש הזה לכם' - משל למלך שקידש אשה וכתב לה מתנות מועטות. כיון שבא ללקחה, כתב לה מתנות מרובות כבעל. כך העולם-הזה ארוסין היו, שנאמר, 'וארסתיך לי לעולם', ולא מסר להם אלא הלבנה בלבד, שנאמר, 'החודש הזה לכם'. אבל לימות המשיח יהיו נישואין, שנאמר, 'כי בועליך עושיך'. באותה שעה מוסר להם את הכל, שנאמר, 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'".
לכאורה המדרש האחרון סותר את הראשון. במדרש הראשון נאמר שבזה שישראל קיבלו את קידוש החודש, הם קבלו את הכל וזה היה בצאתם ממצרים. והמדרש השני אומר שרק קיבלו אז מתנות מועטות ורק לימות המשיח הקב"ה מוסר להם את הכל. וצריך לומר שבנתינת קידוש החדשים לישראל כבר גנוז הכל, שהכל תלוי בקידוש הזמנים.
אכן התוצאות ייראו לעתיד לבוא בימות המשיח כאשר עם ישראל יתרומם למעלתו העליונה וירים את העולם כולו איתו. אז ייראו המתנות בכל תפארתם והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. ויהי רצון שיהיה החודש הזה חודש של גאולה וישועה. בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














