ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
מצווה לספר
מרן הרב קוק זצ"ל היה מעדיף לאפות את המצות בתחילת חודש ניסן, ומכיוון שהיה מדקדק בניקוי יסודי מוקדם ובתנור הראשון, קבע לו לאפיה את יום א' הראשון שלאחרי ראש חודש ניסן. וכך היה סדר הדברים: שאיבת ה'מים שלנו' נערכה מיד עם השקיעה של יום חמישי, אור ליום שישי. והיה הרב שואב את המים בעצמו ושופך ומסנן אותם לתוך המיכלים המיוחדים לכך.
ביום שישי, הקדימו במאפיה להפסיק את העבודה, והרב הגיע עם קבוצת בחורים ומקורבים מבאי ביתו שכבר היתה להם "חזקה" על מעשי ההכשרה המדוקדקת. כולם התחילו מנקים ומשפשפים, מגרדים ומקרצפים, מחליפים ניירות ושעווניות, מלבנים חלקים מסויימים, כשהרב מנצח על עושי המלאכה, ואף משתתף בעצמו בניקוי ובבדיקה, עד שנחה דעתו שהכל נעשה כהלכה.
ביום ראשון בבוקר, עם תום האפיה, נבדקה כל מצה ומצה בקפדנות. ואם נמצא כפל כלשהו או מקום רך מדי - נפסלה המצה. המצות המהודרות בכשרותן נארזו בחבילות, ועל הראשונות נרשם "בית הרב". כל החבילות גם יחד נלקחו אחר כבוד והועברו לבית הרב - זכות מצות הפרשת החלה היתה שמורה לרבנית שתהא היא המפרישה מכל המצות הללו, ורק אחרי זה חולקו החבילות לכל אחד ואחד לפי שהזמין מראש. (מועדי הרא"ה)
* * * * *
הבוץ הרב שנערם ברחובות הגיע עד לברכיו של בעל ה"מאיר נתיבים", אחד מגדולי תלמידי הבעל שם טוב. היה זה בי"ג ניסן יום לפני ערב פסח, והרב פסע בבוץ שהצטבר כתוצאה מהשלג שהלך ונמס לאיטו, ובידו כד קטן לשאיבת 'מים שלנו', לצורך אפיית מצות מצוה למחרת. פניו היו מועדות אל עבר הנהר הסמוך לעיירה, ולמרות הבוץ השתדל להזדרז ככל יכולתו על מנת להספיק לשאוב את המים לפני השקיעה. בדרכו עברה לידו עגלה רתומה לשני סוסים שעצרה לידו בחריקה. מדלת העגלה הציץ ראשו של אחד מחבריו, והזמינו לעלות ולהצטרף אליו לנסיעה שכן גם פניו מועדות אל עבר הנהר לצורך שאיבת 'מים שלנו'. הרב חייך בתודה על ההצעה, אך סירב לעלות על העגלה. כתשובה למבט התמה שחברו נעץ בו ענה כי מצוה נדירה כזו של שאיבת "מים שלנו" שמתקיימת רק פעם בשנה אין הוא מוכן לתת אותה לסוסים וכי הוא חפץ לקיימה כל כולה בעצמו. החבר ששמע זאת, קפץ מיד מהעגלה והצטרף אף הוא להליכה הרגלית של הרב.
* * * * *
וכשר' לוי יצחק מברדיטשב חזר משאיבת 'מים שלנו', הציעו לו תלמידיו שישכור סבל גוי שיסחוב עבורו את הדליים הכבדים של המים. ר' לוי יצחק ענה להם במבט תמה: "היעלה על הדעת שמצוה קדושה זו אתן לגוי? ועוד לשלם לו על כך?"
* * * * *
מצוה להורות
זה לשון השו"ע (סי' ת"ס סע' ב'): "הרא"ש היה משתדל במצת מצוה ועומד על עשייתה, ומזרז העוסקים בהם ומסייע בעריכתן, וכן ראוי לכל אדם לעשות להיטפל הוא במצוה". ויש בדבר שני טעמים: הראשון על מנת להשגיח כי אכן האפייה כולה נעשית כדין, והשני משום ש"מצוה בו יותר מבשלוחו", שהרי האופה מצות בזהירות ובזריזות זוכה לקיים מצות "ושמרתם את המצות".
בליל הסדר נהגו לאכול מצות שמורות, כלומר, מצות שהקמח מהם נעשו - נשמר ממים ומחמץ החל משעת קצירת החיטים. והמחמירים אוכלים מצות אלו בכל ימי החג.
למרות שהחובה לאכול מצות בפסח הינה בלילה הראשון בלבד, יש אומרים כי אם אוכל מצות גם בשאר הימים מקיים מצוה.
נשים חייבות אף הן באכילת מצה בליל הסדר, על כן יש להן להקפיד על שיעורי אכילת כזית.
כדי שיאכל אדם בליל הסדר מצה לתיאבון, אסרו חכמים לאכול מצות בערב פסח, ויש שנהגו בכך מראש חודש ניסן ויש שנהגו אף מפורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
