ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- הקדמה
הבריח התיכון העובר בתוך פרקי הספר, הוא הנסיון להתעמק בשיטת הרי"ף מתוך עיון בדבריו בכמה סוגיות חופפות; ונסיון לבניית שיטה כוללת אחת, אשר דבריה פזורים בכמה מקומות. ואחר בנית שיטה כוללת זו, נסיון לברר את שיטת הרמב"ם ביחס לאותה שיטה. האם הרמב"ם מסכים עם שיטת הרי"ף, והאם נטה ממנה לגמרי, או במקצת. וכן נסיון לברר האם נטה הרמב"ם אחר שיטות שאליהן רומז רבנו-חננאל בפרושו; והאם חזרה של הרמב"ם ביד החזקה מפסיקתו הקודמת בפרוש המשניות, או חזרה במהדורא בתרא מדבריו במהדורא-קמא שלו בפרוש המשניות, תלויה במחלוקות שבין רבנו-חננאל לבין הרי"ף.
ידוע שדרכו של הרי"ף, להביא בעיקר את הסוגיות שהוא פוסק להלכה, אולם לעיתים משמיט הרי"ף עניינים שלכאורה הם נראים ללא חולק; ולעיתים כאשר הרי"ף מביא את הסוגיה הוא מביאה בכמה שנויים; ולעיתים הוא מביא ענינים שלכאורה אינם להלכה.
מפרשי הרי"ף וכן הבית יוסף והבאים אחריו, דנים פעמים רבות בהשמטות הרי"ף, ובשנויים שקיימים לפעמים בין שיטת הלכותיו לבין שיטת הסוגיה. ופעמים רבות כתב הבית יוסף שבדרכו זו רצה הרי"ף לרמז לנו לעניינים, שהוא תולה לנו בין השורות; ומפני שדרכו לקצר, לא רצה הרי"ף להאריך בהם; וסמך עצמו על כך, שנעיין היטב בשרשי הדברים, ונסיק מהם את המסקנות המתבקשות.
חלק מדברי רבנו חננאל והרי"ף והרמב"ם שנידונו בספר זה נידונו כבר בספרי הפוסקים והמפרשים השונים; אך מאידך מקובלנו, ש"אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש" (חגיגה דף ג' ע"א). ומאחר והדברים המקובלים במסורת הפוסקים ובמסורת הישיבות ידועים אצל הלומדים, וגם מי שלא הורגל בהם יוכל להגיע אליהם דרך ספרי המפתחות השונים; ומאחר ולא רציתי לחזור על הדברים שהקורא יודעם ממילא; בחרתי להביא בספר זה את הרעיונות שהתחדשו אצלנו. כמו-כן השתדלתי לקצר בדברי, ואת עיקר מגמתי שמתי בהבאת המקורות השונים בפני המעיינים.
השתדלתי לבסס את החידושים שבדברי הרי"ף על השוואת דבריו במקומות רבים ככל שעלה בידי; ואת החידושים שבדברי הרמב"ם השתדלתי לבסס הן על השוואת דבריו במקומות השונים שביד החזקה והן עם השוואת דבריו שבמהדורות השונות של פרוש המשניות וכן על גרסאות של כת"י עתיקים ביותר. וכל זאת מתוך נסיון לקשור את פסיקת הרמב"ם לפרוש רבנו חננאל ולהלכות הרי"ף. אולם מטרת הבאת החידושים לא נועדה אלא לחדד את לב המעיינים; ולמותר לציין, שאין להסיק שום נפק"מ מן החידושים המובאים כאן.
הקדמתי בהבאת העניינים הקשורים לבבא מציעא מפני שהם מרובים משאר העניינים שבספר זה. אולם מענין לענין באותו ענין עוברים מספר פרקים לדון בעניינים הנמצאים במסכתות אחרות בשבועות ובבבא בתרא ובנדרים ובגיטין, וכדו'. אח"כ הבאתי עניינים שבבבא קמא, וסיימתי בענינים שבתחילת סנהדרין.
הבאתי בספר זה צלום כתבי יד עתיקים ביותר של לשון הרמב"ם בפרק ט"ז מהלכות אישות הלכה כ"ה, המאירים באור חדש את דבריו שם. ויש לגירסה המופיעה בהם סיוע מדברי ראשונים רבים, שדנו בדבריו שבהלכה זו.
ספר זה יוצא לאור לעלוי נשמת עטרת משפחתנו אמי מורתי - מרת רחל זכרונה לברכה, שמסרה נפשה עבורנו; ואשר הנהגותיה ואורחותיה הם נר לרגלינו. ויהי רצון שיעלו דברי התורה שבספר להיות לה לשם עולם בהיכל ה'.
ואודה לקב"ה, על כל הטוב שגמלני מעודי, ושזיכני להיות מיושבי בית המדרש; ולהפיץ מעט מן הדברים, שלמדתי ולימדתי מתורתו.
ואודה בזה לאכסניות של תורה שבהן למדתי; לישיבת נתיב מאיר ולראש הישיבה הרב אריה בינה זצ"ל, ולישיבת כרם ביבנה ולראש הישיבה הרה"ג הרב ח.י. גולדוויכט זצ"ל; ולכולל ארץ חמדה ולעומדים בראשו הרב משה ארנרייך שליט"א והרב יוסף כרמל שליט"א, אשר גם ראו לנכון להוציא ספר זה לאור.
ואודה בזה לאבי מורי ר' שלום הוכמן שליט"א שחנכני לתורה ולמצוות ולמעש"ט והושיבני בין ברכי ת"ח, ולאשתו מרת מינה שתחי'; אשר סייעו בעצה ובדמים בהוצאת הספר. יברך ה' פעלם בבריות גופא ובנהורא מעליא ובנחת מכל צאצאיהם; וימלא כל משאלות לבם לטוב. ואודה לגיסי ר' עקיבא יהודה פיקסלר שיחי' ואשתו אחותי מרת שרה שיינדל שתחי', אשר סייעו בעצה ובדמים בהוצאת הספר. יברך ה' פעלם בבריות גופא ובנהורא מעליא ובנחת מכל צאצאיהם; וימלא כל משאלות לבם לטוב.
קראתי לספר זה " שֵם מרדכי " מפני שמופיע בו שמי - מרדכי , ומרומז בו שמי שמואל ; (שכן מצאנו במשנה בשבת דף ק"ג ע"א - ' שֵם ' מ'שמעון' ומ' שמואל ').
ובמשנה בסוף פ"ב בעדויות מובא בשם רבי עקיבא - "האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים ובמספר הדורות לפניו ..." - ומשמע ממנה, שחכמת התורה וחידושי התורה שמגלה הבן באים לו בזכות אביו. וצרוף הגמטריא של שם אבי מורי שליט"א - " שלום ", והגמטריא של שם אמי מורתי ז"ל - " רחל ", עולה תרי"ד; כמנין " שֵם מרדכי "; ויש בכך רמז שחידושי התורה שבספר באו בזכותם.
ומשמע במשנה הנ"ל, שחדושי התורה שבספר באים גם בזכות הדורות הקודמים. ובאו בזכות סבי מורי ר' יוסף ב"ר שלום הוכמן, ובזכות סבתי מורתי מרת חנה ב"ר הרש; אשר בהיות הרב מצנז-קלויזנבורג זצוק"ל מתאכסן ברודניק בבית הוריה, היה סבי מורי המוציא והמביא בכמה מענייניו; זכרונם לברכה.
ובאו בזכות סבי מורי ר' בנימין בונם ב"ר משה אהרון ברגר, אשר שמר על הדרת פניו - זקן - בשנים הקשות שבסיביר; ובזכות סבתי מורתי מרת מלכה ב"ר שמואל ליב, אשר טרחה רבות עבורנו; זכרונם לברכה.
ומצאנו בעירובין דף מ' ע"ב ש"זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן". ולפיכך, חידושי התורה שבספר שיוצא לזכרון אמי מורתי מרת רחל ז"ל, יעלו לזכרון עולם בהיכל ה' גם למשפחת סבי מורי משפחת יוסף ולמשפחת סבי מורי משפחת בנימין. ויש פסוק בתורה שניתן לתלות בו, שחדושי התורה שבספר עולים לזכרונם ונחשבים כתולדותיהם; והוא הפסוק - "בני רחל יוסף ובנימן " (בראשית ל"ה, כ"ד); והפסוק מתחיל ומסיים באותיות ב"ן, והגמטריא שלו עולה תרי"ד כמנין " שֵם מרדכי ".
ואם אזכה, וימצאו חדושי התורה שבספר חן וחסד בעיני המלכים - רבנן; וישמיעו אותם למלכים אחרים, ויאמרו שראו אותם בספר " שֵם מרדכי "; הרי שיביאו גאולה לעולם. שכן מצאנו בפרק קנין תורה (אבות ו' ו') - "שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר (אסתר ב', כ"ב): וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי ".
ואשא כפי בתפילתו של רבי יהודה בן תימא - יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.
בעת הכנת הספר לדפוס נודע על עלייתו למרומים של הצדיק הרב אשר פרוינד זצוק"ל שזכיתי לקבל מעצותיו וברכותיו בתחומים רבים הרב עודדני וברכני בהוצאת ספרי לאור תגן עלינו זכותו וימליץ טוב בעדינו.
מרדכי שמואל ב"ר שלום הוכמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
