ישיבה
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

לרפוא×Ē הרב חזקיהו דב בן שושנה

הקדש

ישיבה
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • פר׊×Ē שבו×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש במדבר
  • חק×Ē
קטגוריה משני×Ē
undefined
4530
11 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē שי×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

ר' אברהם בן דוד

שי×ĸור לדרךאזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
מי י×Ēן טהור מטמא
במדרש לפרשה, מובא:
"'זא×Ē חק×Ē'. זה ׊אמר הכ×Ēוב: 'מי י×Ēן טהור מטמא, לא אחד?' כגון אברהם מ×Ēרח, חזקיה מאחז, יאשיהו מאמון, מרדכי מ׊מ×ĸי, ישראל מ×ĸובדי כוכבים, ה×ĸולם הבא מ×ĸולם הזה. מי ×ĸשה כן, מי ×Ļיוה כן, מי גזר כן, לא יחידו של ×ĸולם? ×Ēמן ×Ēנינן בהר×Ē כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור. מי ×ĸשה כן, מי ×Ļיוה כן, מי גזר כן, לא יחידו של ×ĸולם? ×Ēמן ×Ēנינן האשה ׊מ×Ē ולדה במ×ĸיה, והושיטה החיה א×Ē ידה ונג×ĸה בו. החיה טמאה טומא×Ē שב×ĸה, והאשה טהורה ×ĸד שי×Ļא הולד. המ×Ē בבי×Ē, הבי×Ē טהור י×Ļא מ×Ēוכו, הרי הוא טמא. מי ×ĸשה כן, מי ×Ļיוה כן, מי גזר כן, לא יחידו של ×ĸולם? ×Ēמן ×Ēנינן: ה×ĸוסקין בפרה מ×Ēחילה ו×ĸד סו×Ŗ מטמאין בגדים, היא גופה מטהר×Ē בגדים אמר הקדוש ברוך הוא: חוקה חקק×Ēי, גזירה גזר×Ēי, אי א×Ēה רשאי ל×ĸבור ×ĸל גזיר×Ēי" 1 .

המדרש מ×Ļיג בפנינו מ×Ļב שלכאורה, סו×Ēר א×Ē ההגיון. השכל הישר מחייב שמטהור יי×Ļא טהור, ומטמא - טמא. אך חכמינו מ×ĸירים, של×ĸי×Ēים, יו×Ļא טהור מטמא. השכל הישר יחייב שאדם שפרחה הבהר×Ē בכולו, יהיה יו×Ēר טמא ממי שלא פרחה בכולו הבהר×Ē. א×Ŗ ×ĸל פי כן, קוב×ĸ×Ē ה×Ēורה שמי שפרחה הבהר×Ē בכולו טהור, ומי שאין בו אלא בהר×Ē כגריס, טמא.

ההסבר ה×ĸמוק לכל ה×Ēופ×ĸו×Ē ה×Ēמוהו×Ē האלו × ×ĸו×Ĩ בהכרה שה×ĸולם כולו אחד הוא. כיון שהכל נוב×ĸ מן המקור האלוקי, מחויבים אנו להגי×ĸ למסקנה שגם הר×ĸ שייך למגמה האלוקי×Ē, וגם בו ישנה איזו נקוד×Ē אור שבזכו×Ēה הוא קיים. י×Ēירה מכך, במ×Ļבים מיוחדים, יכולה או×Ēה נקוד×Ē אור שבר×ĸ להביא לכך שהר×ĸ יו×Ļיא מ×Ēוכו טוב, וטהור יי×Ļא מטמא. לכן, לא ייפלא ׊"כולו הפך לבן טהור הוא" 2 , ושבן דוד בא דווקא בדור שכולו חייב 3 . וכן מו×Ļאים אנו בפרש×Ēנו שדווקא הנחש, שבו מכה הקדוש ברוך הוא א×Ē ישראל, הוא זה שבסופו של דבר גם מרפא, נחש ממי×Ē ונחש מחיה.
אמנם, יש להיזהר מטשטוש המדרגו×Ē. ברור שיש קודש ויש חול, יש טהור ויש טמא, וחייבים אנו להבדיל בין הטמא לטהור ובין הקודש לחול. אך יחד ×ĸם זא×Ē, חובה ×ĸלינו להכיר בכך שכל אלו הן מדרגו×Ē ב×Ēוך ×ĸולם אחד, מאוחד, השייך כולו למגמה האלוקי×Ē.

אמרו×Ē טהורו×Ē
בהמשך המדרש, ×ĸוסקים חז"ל ב×Ļורך לטהר ולקדש א×Ē הדיבור:
"'זא×Ē חק×Ē ה×Ēורה'. אמרו×Ē ה' אמרו×Ē טהורו×Ē. אמר ר' יהוש×ĸ בן לוי מ×Ļינו ׊×ĸיקם הקדוש ברוך הוא שנים וג' ×Ēיבו×Ē ב×Ēורהשלא להו×Ļאי דבר טומאה מפיו. 'מן הבהמה הטהורה, ומן הבהמה א׊ר לא טהורה היא'. אמר ר' יודן א×Ŗ כשבא ליפ×Ēח בסימני בהמה טמאה, לא פ×Ēח אלא בסימני בהמה טהורה. 'א×Ē הגמל כי לא מפריס' אין כ×Ēיב כאן, אלא 'כי מ×ĸלה גרה הוא'. א×Ē הארנב×Ē כי לא מפרס×Ē פרסה אין כ×Ēיב כאן, אלא כי מ×ĸלה גרה היא'. 'וא×Ē החזיר כי לא מ×ĸלה גרה הוא' אין כ×Ēיב כאן, אלא 'כי מפריס פרסה הוא'. ר' יהוש×ĸ דסכני בשם ר' לוי אמר: ×Ēינוקו×Ē שהיו בימי דוד, ×ĸד שלא ט×ĸמו ט×ĸם חטא היו יוד×ĸים לדרוש א×Ē ה×Ēורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, והיה דוד מ×Ēפלל ×ĸליהם ואומר: 'א×Ē ה' ×Ē׊מרם', נטר אוריי×Ēהון בלבהון, '×Ē× ×Ļרם מן הדור זו ל×ĸולם', ואחר כל השבח הזה היו יו×Ļאין למלחמה ונופלין, ×ĸל ידי שהיה בהן דילטורין (מספרי לשון הר×ĸ)...אבל דורו של אחאב, כולו ×ĸובדי ×ĸבוד×Ē כוכים היו, ו×ĸל ידי שלא היו בהם דילטורין, יו×Ļאין למלחמה ונו×Ļחין. הוא ׊אמר ×ĸובדיה לאליהו 'הלא הוגד לאדוני א×Ē א׊ר ×ĸשי×Ēי בהרוג איזבל א×Ē נביאי ה', ואחביאם ואכלכלם...וכל ×ĸמא יד×ĸי, ולא מפרסמי למלכא [=וכל ה×ĸם יד×ĸו, ולא פרסמו למלך]" 4 .

כי×Ļד יי×Ēכן להבין א×Ē ה×ĸובדה שדורו של דוד, ׊×Ēינוקו×Ē שבו היו גדולים ב×Ēורה, בקיאים בהלכו×Ē קשו×Ē, ובכל זא×Ē נפלו במלחמה, ול×ĸומ×Ēם, דורו של אחאב, שהיה כולו דור של ×ĸובדי ×ĸבודה זרה, זכה, וני×Ļח במלחמה? ידו×ĸ, ׊×ĸבודה זרה היא משלוש×Ē ה×ĸברו×Ē החמורו×Ē ביו×Ēר, אמנם, חז"ל לימדו שהמספר לשון הר×ĸ הרי הוא כ×ĸובד ×ĸבודה זרה 5 , אך ברור שהוא רק כ×ĸובד ×ĸבודה זרה, ב"כ×Ŗ" הדמיון, אך ודאי אינו ×ĸובד ×ĸבודה זרה ממ׊! ובכל זא×Ē, רואים אנו שחטא לשון הר×ĸ הביא להכר×ĸה במלחמה.

יש להבין שהמידו×Ē הישרו×Ē של האדם הן שרשי המ×Ļוו×Ē, הן ה×ĸומדו×Ē בבסיס קיום המ×Ļוו×Ē, וקודמו×Ē להן. לא קיימ×Ē מ×Ļוו×Ē ×ĸשה המחייב×Ē אדם להיו×Ē ×ĸניו, לא קיים ב×Ēורה איסור לא ×Ē×ĸשה, המחייב אדם שלא לכ×ĸוס, ואין ב×Ēורה איסור לה×Ēגאו×Ē. מידו×Ē אלה, הן הבסיס לקיום המ×Ļוו×Ē.
מובא בספרים, שמי שכו×ĸץ ×Ļריך ל×Ēקן מידה זו באמ×Ļ×ĸו×Ē מאה וחמישים ×Ē×ĸניו×Ē 6 . נראה שכאשר מידו×Ēיו של אדם מקולקלו×Ē, ה×ĸונש הבא ×ĸליו אינו בא מחמ×Ē מ×ĸשה ×ĸברה מסוים כשל×ĸ×Ļמו. ה×ĸונש הבא ×ĸל מי שמקולקל במידו×Ē הוא ×ĸונש ×ĸל המ×Ļיאו×Ē הקיימ×Ē באדם, ×ĸל ×Ēכונ×Ē נפשו ה×Ēמידי×Ē, ׊מ×Ļאה לה ביטוי בהזדמנו×Ē זו.

כאשר אדם מספר לשון הר×ĸ ×ĸל חברו, הרי הוא מנ×Ēק ומפריד בין בני אדם, ובכך גורם לכך ׊×Ēח×Ē שיהיו הבריו×Ē מאוחדים ביניהם, אחדו×Ē ׊×Ē×ĸיד ×ĸל האחדו×Ē הכללי×Ē שב×ĸולם ו×Ē×ĸיד ×ĸל האמונה באחדו×Ē ה' ב×ĸולם, הרי הוא מפריד בין הבריו×Ē והורס א×Ē האחדו×Ē שב×ĸולם. מ×ĸשיו של אדם זה מ×ĸידים ×ĸל כך שאין הוא רו×Ļה בקיומו וה×Ēפ×Ēחו×Ēו של זול×Ēו, וממילא באה ה×Ēו×Ļאה ההכרחי×Ē של "יו×Ļאין למלחמה ונופלין".

ל×ĸומ×Ē זא×Ē, דורו של אחאב הגם שהיו ×ĸובדי ×ĸבודה זרה, נראה שחטאם נב×ĸ מן ה×Ļורך ל×Ēלו×Ē א×Ē ×ĸבוד×Ē ה' בדבר מוחשי הנ×Ēפץ בחושי האדם, אך יחד ×ĸם זא×Ē, הם היו גם ×ĸובדי ה', ולא ה×Ē× ×Ēקו לגמרי מן האמונה בה'. ×ĸל כך י×ĸידו מ×ĸשיהם, שכיבדו א×Ē אנשי ה×Ēורה, ונמנ×ĸו מלהסגיר א×Ē נביאי ה' לידיו של אחאב. נמ×Ļא, שגם אם היה קלקול בדורו של אחאב, לא היה זה קלקול מוחלט, ולכן, "היו יו×Ļאים למלחמה ונו×Ļחים".

פרה אדומה
חז"ל מלמדים שבמ×Ļוו×Ē פרה אדומה יש ×Ēיקון לחטא ה×ĸגל:
"משל לבן שפחה שטינ×Ŗ פלטין של מלך. אמרו, ×Ēבוא אימו ו×Ēקנח ה×Ļואה. כך, ×Ēבוא פרה ו×Ēכפר ×ĸל ה×ĸגל" 7 .

א×Ē הר×ĸיון ה×ĸמוק שבדברי חז"ל, ני×Ēן להסביר בדרכים אחדו×Ē:
ר' יהודה הלוי 8 , באר שחטא ה×ĸגל לא היה חטא של ×ĸבודה זרה ממ׊, אלא חטא הקשור להבנה לא נכונה של הדרך הראויה ל×ĸבוד א×Ē ה'. ישראל לא ×ĸבדו א×Ē ה' כפי ההדרכה האלוקי×Ē, אלא ברג×ĸ שמשה רבנו לא היה ×ĸמם,
"הרגישו אחדים מהם ×Ļורך לבקש להם × ×ĸבד אליו יוכלו לפנו×Ē ככל האומו×Ē, אך גם הם לא כיחשו באלהו×Ēו של מו×Ļיאם מאר×Ĩ מ×Ļרים. הם ביקשו רק שיהיה א×Ēם × ×ĸבד מוחש... ו×ĸם כל זה, בא ה×ĸונש ×ĸל האנשים א׊ר ×ĸבדו א×Ē ה×ĸגל" 9 .
לפיכך, ×Ēיקונו של חטא זה, חטא ששורשו בניסיון ל×ĸבוד א×Ē ה' לפי הגיון אנושי ולא לפי הדרכה אלוקי×Ē, בקיום מ×Ļווה שאין לה כל ×Ēפיסה והבנה בהגיון אנושי - "ויקחו אליך פרה אדומה ×Ēמימה" 10 , חוקה היא! "גזירה היא מלפני ואין לך רשו×Ē להרהר אחריה" 11 . ו×ĸליה אמר שלמה המלך: "אמר×Ēי אחכמה, והיא רחוקה ממני" 12 .

המהר"ל 13 , מ×ĸמיק יו×Ēר בהבנ×Ē ×ĸנינה של פרה אדומה, ובקשר שבינה לחטא ה×ĸגל. בחטא ה×ĸגל, × ×Ēנו ישראל אמ×Ļ×ĸי, × ×ĸבד, בינם לבין ה', ואליו כיוונו א×Ē ×ĸבוד×Ēם. למ×ĸשה, חטא ×ĸבודה זרה החל בכך שאנשים ראו א×Ē הכוכבים וא×Ē כל ×Ļבא השמים, ואמרו ל×ĸ×Ļמם: 'הואיל והקדוש ברוך הוא בראם, ונ×Ēן להם כוחו×Ē, מן הס×Ēם חפ×Ĩ הוא שנכבדם' ומ×Ēוך כך, נמשכו בסופו של דבר ל×ĸבוד א×Ē הכוכבים וא×Ē ×Ļבא השמים, ושכחו א×Ē ה'.
בחטא ה×ĸגל, חטאו ישראל בכך שני×Ēקו א×Ē הקשר בינם למקור האלוקי, והחשיבו א×Ē ה×ĸגל כסיבה וה×Ēחלה אל הכל, ואליו הודו ואמרו "אלה אלהיך ישראל" 14 . לכן, ה×Ēיקון לחטא ה×ĸגל היה בביטול מקור מדומה זה, ×ĸל ידי כך שלוקחים א×Ē הפרה, אמו של ה×ĸגל, שהיא המקור לקיומו, ואו×Ēה שורפים.

באפר הבא מ׊רפ×Ē הפרה, בשלמו×Ēו, מ׊×Ēמשים כדי לטהר אנשים מטומא×Ē מ×Ē. גם ×ĸניין טומא×Ē מ×Ē וההיטהרו×Ē ממנה קשור ל×ĸניין החזר×Ē הדבר למקורו וחיבורו לשורשו. המוו×Ē הוא למ×ĸשה, ני×Ēוק בין האדם, למקור החיים. ההבדל היחיד שבין האדם החי לאדם המ×Ē הוא חסרון הנשמה שבאדם המ×Ē, חסרון הקשר בינו לקדוש ברוך הוא. נמ×Ļא, שההיטהרו×Ē מטומא×Ē המ×Ē ×ĸנינה ל×Ēקן א×Ē הני×Ēוק שנו×Ļר בין האדם לבוראו, למקור החיים - הקדוש ברוך הוא.

ה×Ļורך להבדיל בין האמ×Ļ×ĸי ל×Ēכלי×Ē, הוא סוגיה מרכזי×Ē ב×ĸבוד×Ē ה', הדורש×Ē ×Ēשומ×Ē לב מיוחד×Ē. ×Ēמיד ×Ļריך האדם לזכור אלו פ×ĸולו×Ē בחייו הן פ×ĸולו×Ē שהן אמ×Ļ×ĸים ל×Ēכלי×Ē, ואלו פ×ĸולו×Ē שייכו×Ē ל×Ēכלי×Ē החיים. זא×Ē, בכדי שלא יבוא להשקי×ĸ מאמ×Ĩ רב מדי באמ×Ļ×ĸים, מאמ×Ĩ שיבוא בהכרח ×ĸל חשבון ה×ĸיסוק ב×Ēכלי×Ē. אדם ה×ĸוסק באמ×Ļ×ĸי במקום שי×ĸסוק ב×Ēכלי×Ē הרי הוא משקי×ĸ א×Ē חייו ב×ĸיסוק בדבר זר, שאינו קשור ל×Ēכלי×Ē החיים, ומבחינה מסוימ×Ē, זהו חטא של ×ĸבודה זרה. אין ץפק בכך ׊×Ļריך האדם לרכוש מק×Ļו×ĸ, בכדי שיוכל לה×Ēפרנץ בכבוד, אך ×Ļריך האדם לזכור שה×ĸיסוק בפרנסה אינו אלא אמ×Ļ×ĸי לקיום החיים, כדי לאפשר א×Ē ×ĸבוד×Ē ה'.

זא×Ē ו×ĸוד, כל אדם, מ×Ēמודד כל יום מבחינה מסוימ×Ē ×ĸם חטא ×ĸבודה זרה. כל חטא וכל קלקול רוחני גורם לני×Ēוק מן הדבקו×Ē בה'. הימשכו×Ēו של אדם אחר י×Ļרו הר×ĸ היא זרה לאדם, אינה שייכ×Ē למהו×Ēו, בבחינ×Ē "לא יהיה בך אל זר, ולא ×Ē׊×Ēחוה לאל נכר" 15 , וכפי שדרשו חז"ל: "איזהו אל זר שבגופו של אדם? הוי אומר - זה י×Ļר הר×ĸ" 16 .
מרן הרב ז×Ļ"ל לימד ׊×ĸניינם של ישראל אינו רק לטהר א×Ē הנטמא בטומא×Ē מ×Ē, אלא ל×Ēקן א×Ē השורש והסיבה לטומא×Ē מ×Ē, ל×Ēקן א×Ē הסיבה למ×Ļיאו×Ē המוו×Ē ב×ĸולם, ל×Ēקן א×Ē חטאו של אדם הראשון.

מורנו ורבנו הרב ×Ļבי יהודה הכהן קוק ז×Ļ"ל נהג לבאר ׊×ĸניינה של פרה אדומה הוא ×Ēיקונו של הפרט, מ×Ēוך קישורו אל הכלל. הזא×Ē מי החטא×Ē באה כדי לטהר א×Ē היחיד, וא×Ŗ ×ĸל פי כן, שחיט×Ē הפרה והזא×Ē דמה היו "נוכח פני אהל מו×ĸד", במזרחה של ירושלים. הכהן היה מכוון א×Ē הזא×Ē הדם כנגד פ×Ēחו של היכל, מקום הקודש, המקום המרכזי ל×ĸבוד×Ē ה' של כלל האומה. ×Ēיקונו של היחיד חייב לבוא מ×Ēוך קישורו אל הכלל 17 .
לטומאה יש ×Ēחום ׊×ĸליו היא יכולה להשפי×ĸ ויש ×Ēחום ׊×ĸליו אין בכוחה להשפי×ĸ. במדרגו×Ē חיים שבהן לא קיימ×Ē קדושה, לא קיימ×Ē גם טומאה. לכן, דיני טומאה וטהרה לא קיימים א×Ļל ב×ĸלי חיים או גויים.
מאידך, ישנן מדרגו×Ē חיים שבהן לא שייכ×Ē טומאה משום שהן למ×ĸלה מן ה×Ēחום שאליו שייכים דיני טומאה וטהרה. זו היא מדרג×Ē כלל ישראל, שבה לא שייכ×Ē הטומאה. היחיד, סופו למו×Ē, לפיכך, המוו×Ē משפי×ĸ ×ĸליו, וממילא שייכים בו דיני טומאה וטהרה. אולם כלל האומה חי ל×ĸולם, מי×Ēה לא שייכ×Ē בו 18 . ממילא מי ׊מק׊ר ×ĸ×Ļמו ×ĸם כלל האומה, הרי הוא מ×Ēחבר למדרג×Ē הטהרה, וממילא נטהר.

×ĸניין הה×Ēחברו×Ē לכלל האומה קשור בהכרח באהב×Ē ישראל, ׊×ĸניינה: הקישור האישי לכל יחיד מישראל, מ×Ēוך מגמה כנה להביאו לשלמו×Ēו. כאשר אוהבים א×Ē הזול×Ē, ורו×Ļים בשלמו×Ēו באמ×Ē, ממילא מ×ĸונינים גם להשלימו מחסרונו×Ēיו, כי א×Ē א׊ר יאהב יוכיח. הוכחה כזו, אינה הוכח×Ē הזול×Ē ×ĸל מנ×Ē לקנטרו, אלא ×ĸל מנ×Ē ל×ĸזור לבניינו האישי, שהוא חלק חיוני מן הבניין הכללי של האומה. ואם יאמר האומר: 'מה כוחי, כוח מ×ĸטים, נגד רובו המוחלט של ×ĸם ישראל, שאינו חושב כך, ולא זו היא מגמ×Ēו?', × ×ĸנה ׊ט×ĸו×Ē היא בידו. ×ĸ×Ļם ההכרה בכך ששלמו×Ē האומה ×Ēלויה בשלמו×Ēו של כל אחד מישראל, היא פו×ĸל×Ē, גם אם לא הכל חושבים כך. ×ĸ×Ļם ההכרה הזו יו×Ļר×Ē אחדו×Ē באומה.

מי מריבה
בהמשך הפרשה, פוגשים אנו בפרש×Ē מי מריבה. ה×ĸם ×Ļמא למים, והקדוש ברוך הוא מ×Ļווה א×Ē משה לקח×Ē א×Ē המטה, ולהו×Ļיא מים מן הסל×ĸ. משה רבנו פונה אל ה×ĸם - "׊מ×ĸו נא המורים, המן הסל×ĸ הזה נו×Ļיא לכם מים" 19 , מכה בסל×ĸ פ×ĸמיים, ומן הסל×ĸ יו×Ļאים מים. א×Ŗ ×ĸל פי כן, הקדוש ברוך הוא מקפיד ×ĸל משה: "י×ĸן לא האמנ×Ēם בי להקדישני ל×ĸיני בני ישראל" 20 , והקדוש ברוך הוא מ×ĸניש א×Ē משה בכך שלא יזכה להיכנס לאר×Ĩ ישראל. יש להבין אם כן, מה היה החטא, ומדו×ĸ ×Ēו×Ļאו×Ēיו היו חמורו×Ē כל כך ×ĸבור משה.
המהר"ל 21 מבאר ׊×ĸיקר החטא של משה קשור לדבריו אל ה×ĸם: "׊מ×ĸו נא המורים...". למילה "המורים" נאמרו כמה פירושים. יש שפירשוה מלשון ממרים, סרבנים 22 . יש שפירשוה מלשון הוראה, מורים למוריהם מה ל×ĸשו×Ē.

משה רבנו כ×ĸץ ×ĸל ה×ĸם, הוא בי×Ļ×ĸ א×Ē דבר ה' מ×Ēוך כ×ĸץ 23 . מבאר המהר"ל ׊×ĸיקר החטא הוא "י×Ļיאה מן האמונה, כי ×ĸשו מ×ĸשה זה דרך כ×ĸץ, ומי ׊×ĸושה מ×Ļו×Ē ה' דרך כ×ĸץ, אין זה אמונה, כי האמונה הוא מי שבוטח בו י×Ēברך, אין לו בו רק שמחה ו×ĸם הבטחון השמחה, אבל ×ĸם הכ×ĸץ אין כאן אמונה. ואל ×Ēאמר הרי לא היה כ×ĸץ, רק ×ĸל ישראל, אין זה קשיא, כי ×ĸם האמונה × ×Ēחדש השמחה" 24 . כלומר, לפי המהר"ל, ×ĸיקר חטאו של משה הוא חטא של חוסר אמונה.
במ×Ļרים, × ×Ēבקש משה לבוא אל בני ישראל, כדי לבשרם א×Ē בשור×Ē הגאולה. משה מהסס, ומטיל ץפק בכוחו, ובכוחם של ישראל להאמין לבשורה זו: "והן לא יאמינו לי ולא ישמ×ĸו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה'" 25 . לכאורה, כוונ×Ēו של משה היא לשם שמיים, הוא מבקש שהגאולה ×Ēהיה ברורה ומוחלט×Ē, שלא יהיה ני×Ēן ל×ĸר×ĸר ×ĸליה, שלא יהיה א×Ŗ אחד שישאל: "מי א×Ēה בכלל?", "מה פ×Ēאום גאולה ×ĸכשיו?" וכדומה. א×Ŗ ×ĸל פי כן, הקדוש ברוך הוא מ×Ļווה א×Ē משה לבוא ולדבר אל בני ישראל, ולהביא אליהם א×Ē בשור×Ē הגאולה, ו×ĸל ×Ļיוויו של הקדוש ברוך הוא לא ×Ļריכו×Ē להיו×Ē שאלו×Ē.

אמנם, ב×Ēחיל×Ē שליחו×Ēו של משה אל בני ישראל, נראה היה שמשה חושש מבני ישראל, רק בהם אין הוא מאמין, אולם בפרש×Ē מי מריבה טו×ĸן המהר"ל, מ×Ēגלה פגם במשה ×ĸ×Ļמו - "לא האמנ×Ēם בי". מ×Ēגלה השורש לחששו×Ē שהיו א×Ļל משה כל הזמן.
משה רבנו, כמנהיג, כמי שאמור לחנך א×Ē ה×ĸם, ולהדריכו לאמונה בה', נדרש למדרגה גבוהה של אמונה בה', לאמונה שלמה. האדם השלם, הבטוח בדרכו, בטוח בהשקפ×Ēו, הוא משוכנ×ĸ לחלוטין שה×Ļדק ×ĸמו, ומ×Ēוך כך, אין הוא חושש מד×ĸ×Ē אחרים, הוא יוד×ĸ שדרכו ×ĸ×Ēידה לנ×Ļח, ולכן אין הוא כו×ĸץ ×ĸל הזול×Ē. שאיפ×Ē האדם ×Ļריכה לה×Ēמקד בשלמו×Ē ×ĸ×Ļמו, ומ×Ēוך שלמו×Ē זו, יהיה בכוחו להשפי×ĸ גם ×ĸל אחרים. אין להאשים אחרים, אלא קודם כל, לבדוק א×Ē ×ĸ×Ļמו, האם הוא ×ĸשה הכל בכדי שזול×Ēו יושפ×ĸ מאישיו×Ēו. כל ×Ēלמיד חכם, יש בו חלק ממשה רבנו 26 , נמ×Ļא, שהדרכה זו מדבר×Ē אל כל אחד מא×Ēנו.

יש הסבורים ׊×ĸיקר חטאו של משה קשור להכא×Ē הסל×ĸ 27 . הקדוש ברוך הוא ×Ļיוה לדבר אל הסל×ĸ, ומשה מכה א×Ē הסל×ĸ. מה ההבדל בין הכאה לדיבור? מדו×ĸ החלפ×Ē הדיבור בהכאה חמורה כל כך? נראה שישנו הבדל בין מ×ĸשה הנ×ĸשה מ×Ēוך לח×Ĩ, לבין מ×ĸשה הבא מ×Ēוך שכנו×ĸ. כאשר × ×ĸשה המ×ĸשה מ×Ēוך לח×Ĩ, המ×ĸשה אמנם × ×ĸשה בסופו של דבר, אך הוא זר ל×ĸושה או×Ēו. כאשר × ×ĸשה המ×ĸשה מ×Ēוך שכנו×ĸ, הוא × ×ĸשה מ×Ēוך ר×Ļונו של ה×ĸושה, אין הוא זר אליו, הוא חלק ממנו. אילו היה משה מדבר אל הסל×ĸ, והסל×ĸ היה נו×Ēן מימיו, היה בכך לימוד גדול לבני ישראל, שני×Ēן ל×ĸשו×Ē א×Ē ×Ļיווי ה' מ×Ēוך שכנו×ĸ ור×Ļון, ולא רק מ×Ēוך כפיה ומאימ×Ē ה×ĸונש, וכ×Ēו×Ļאה מכך, היו בני ישראל נמשכים ל×ĸבוד א×Ē ה' ברמה גבוהה יו×Ēר. זא×Ē ו×ĸוד, בני ישראל היו נושאים קל וחומר ב×ĸ×Ļמם והיו אומרים: "מה סל×ĸ זה שאינו מדבר ואינו שומ×ĸ, ואינו ×Ļריך לפרנסה, מקיים דיבורו של מקום, קל וחומר אנו".
אך משה מכה בסל×ĸ. משה סבור ׊×ĸדיין ×Ļריכה ×ĸבוד×Ē ה' של בני ישראל להיו×Ē ×ĸם מיד×Ē הדין, מ×Ēוך ירא×Ē ה×ĸונש. זו אמנם השקפה המ×Ēאימה למדבר, מ×Ēאימה לגלו×Ē, אך אין היא מ×Ēאימה ל×ĸם בריא ה×ĸומד לפני כיבוש האר×Ĩ. באר×Ĩ ישראל, ראויה ×ĸבוד×Ē ה' להיו×Ē במיד×Ē האהבה, מ×Ēוך שכנו×ĸ פנימי ×ĸמוק, ולא מ×Ēוך ירא×Ē ה×ĸונש. נמ×Ļא, שה×ĸובדה שמשה רבנו לא נכנס לאר×Ĩ אינה ×ĸונש במובן הרגיל, אלא גילוי שהנהג×Ēו היא הנהגה המ×Ēאימה לגלו×Ē, אך אינה מ×Ēאימה לאר×Ĩ ישראל.

חז"ל לימדו שאילו היה משה נכנס לאר×Ĩ, לא היה נחרב בי×Ē המקדש, ולא היה ×ĸם ישראל יו×Ļא לגלו×Ē 28 . זא×Ē משום שאילו היה זוכה משה להיכנס לאר×Ĩ, היה ×ĸם ישראל זוכה ל×ĸבוד א×Ē ה' ×ĸבוד×Ē אהבה, הבאה מ×Ēוך חפ×Ĩ נפשי פנימי, המביא לכך ׊×ĸבוד×Ē ה' ×Ēהיה "בשני י×Ļריך, בי×Ļר טוב ובי×Ļר ר×ĸ" 29 , וממילא לא היי×Ēה אפשרו×Ē לחטא לה×Ēקיים.
אמנם, הקדוש ברוך הוא ×Ļיוה א×Ē משה לא רק לדבר אל הסל×ĸ, אלא גם לקח×Ē א×Ē המטה. כביכול, יאמר משה: "נדבר אל הסל×ĸ שיו×Ļיא מימיו, ואם לא יו×Ļיא... נוכל להש×Ēמ׊ במטה" 30 . א×Ē ר×Ļון ה' הננו מוכרחים לקיים, ונקיים או×Ēו בסופו של דבר, גם אם לא נר×Ļה בכך, אך יש לשאו×Ŗ לקיים א×Ē ר×Ļון ה' מאהבה, מ×Ēוך הזדהו×Ē פנימי×Ē ושייכו×Ē ×ĸ×Ļמי×Ē לר×Ļון ה'. זהו ×ĸנינה המיוחד של אר×Ĩ ישראל; ×ĸבוד×Ē ה' הבאה מ×Ēוך ק׊ר טב×ĸי ובריא לקדוש ברוך הוא.

^ 1 במדבר רבה, י"ט, א.
^ 2 זבחים, מט ×ĸ"ב.
^ 3 סנהדרין, ×Ļח ×ĸ"א.
^ 4 במדבר רבה, שם.
^ 5 ראה: ×ĸרכין, ט"ו ×ĸ"ב.
^ 6 אולי משום שבגימטריא, כ×ĸץ= 150.
^ 7 ר׊"י לבמדבר י"ט, כ"ב, ×ĸל פי ×Ēנחומא חק×Ē, ח.
^ 8 כוזרי, מאמר ראשון, פיסקה ×Ļ"ז (אבן שמואל)
^ 9 ׊ם, ×ĸמ' ל"ד.
^ 10 במדבר י"ט, ב.
^ 11 רש"י, במדבר י"ט, א.
^ 12 ×ĸ"פ יומא, י"ד ×ĸ"א.
^ 13 גור אריה, חוק×Ē, ×ĸמ' ק"א.
^ 14 שמו×Ē ל"ב, ד.
^ 15 ×Ēהלים פ"א, י.
^ 16 שב×Ē, ק"ה ×ĸ"ב.
^ 17 ראה גם: אורו×Ē ה×Ēשובה, ד, ז.
^ 18 ראה: ×Ēמורה, ט"ז ×ĸ"א; שו"×Ē משפט כהן, סימן קכ"ד.
^ 19 במדבר כ, י.
^ 20 שם, שם, י"ב.
^ 21 גור אריה, חוק×Ē, ×ĸמ' ק"ד.
^ 22 כך מ׊מ×ĸ מ×Ēרגום אונקלוס, במדבר כ, י; ×Ēרגום יונ×Ēן ׊ם.
^ 23 ראה רש"י, במדבר ל"א, כ"א.
^ 24 מהר"ל, שם.
^ 25 שמו×Ē ד, א.
^ 26 ראה: שב×Ē, ק"א ×ĸ"ב; סוכה, ל"ט ×ĸ"א; בי×Ļה, ל"ח ×ĸ"א.
27 ראה: רש"י, במדבר כ, יא.
^ 28 ראה: במדבר רבה, י"ט, א.
^ 29 ראה: ברכו×Ē, × "ד ×ĸ"א.
^ 30 ראה רמב"ן, במדבר ׊ם, שהקשה ×ĸל פירוש ר׊"י, ׊אם אמנם × ×Ļטווה משה לדבר אל הסל×ĸ, ולא להכו×Ēו, מדו×ĸ נאמר לו לקח×Ē א×Ē המטה? לפי המוסבר כאן, מיושב×Ē קושיה זו.
undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

רא׊ מוסדו×Ē ישיב×Ē בי×Ē אל, לש×ĸבר רב הישוב בי×Ē אל, מייסד ×ĸרו×Ĩ 7. מ×Ēלמידיו הקרובים של מרן הר×Ļי"ה ז×Ļ"ל לקורו×Ē חייו המלאים לח×Ĩ כאן.
חק×Ē
חק×Ē
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב אליקים לבנון
     הרב אליקים לבנון
  • הרב חיים דרוקמן
     הרב חיים דרוקמן
  • הרב אורי שרקי
     הרב אורי שרקי
  • הרב יהודה מלמד
     הרב יהודה מלמד
  • ר' י×ĸקב כ×Ĩ (כ×Ļל'ה)
     ר' י×ĸקב כ×Ĩ (כ×Ļל'ה)
  • הרב ×ĸוזי קלכהיים ז×Ļ"ל
     הרב ×ĸוזי קלכהיים ז×Ļ"ל
  • הרה"ג שמחה קוק ז×Ļ"ל
     הרה"ג שמחה קוק ז×Ļ"ל
  • הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
     הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
  • הרב יהודה לייב גרונר
     הרב יהודה לייב גרונר
  • מנגנוני כוח, כפייה וחירו×Ē הנפש
    46 דק'
    ×Ēורה ומד×ĸ

    מנגנוני כוח, כפייה וחירו×Ē הנפש

    השי×ĸור בוחן א×Ē מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה ה×Ē×Ē-מוד×ĸ×Ē בחברה מול ×Ēפיסו×Ē פילוסופיו×Ē כמו זו של פוקו. כנגדן מו×Ļג×Ē ה×Ēפיסה היהודי×Ē, לפיה האדם אינו יו×Ļר א×Ē ×ĸ×Ļמו מאפס אלא מגלה א×Ē נ׊מ×Ēו האלוקי×Ē הפנימי×Ē וא×Ē יי×ĸודו ב×ĸולם.

    הרב אביחי לבנוני | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פרפראו×Ē פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז
    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē פ"׊

    פרפראו×Ē פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז

    לְפִי ׊Öļׁ×ĸַל יְדÖĩי בְשׂוֹרַ×Ē הָ×ĸֲקÖĩדָה, פָÖŧרְחָה נִ׊ְׁמָ×ĒָהÖŧ מִמÖļÖŧ× Ö¸Öŧה וÖŧמÖĩ×Ēָה. הרי קי"ל שְׁלוÖŧחÖĩי מִ×Ļְוָה אÖĩינָן נִיזÖŧוֹקִין? ואיך מ×Ēה שרה ×ĸל ידי המ×Ļוה. וַיֹÖŧאמְרוÖŧ נִקְרָא לַנַÖŧ×ĸֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אÖļ×Ē פִÖŧיהָ. מה ×Ēלמוד לומר אÖļ×Ē פִÖŧיהָ, הול"ל 'ונשאל או×Ēה'. כי×Ļד נ׊א אברהם א×Ē הגר ב×Ē פר×ĸה שהיא מ×Ļרי×Ē, וישראל אסור במ×Ļרי×Ē.

    רבנים שונים | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז – האם מו×Ēר למנו×Ē ׊ר ×ĸרבי באר×Ĩ ישיראל
    1:02
    קול ×Ļופיך - הרב שמואל אליהו

    פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז – האם מו×Ēר למנו×Ē ׊ר ×ĸרבי באר×Ĩ ישיראל

    הרב שמואל אליהו | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • כי×Ļד לבקש בקשה -ארב×ĸה ביקשו שלא כהוגן ושלושה × ×ĸנו כהוגן
    9 דק'
    חיי שרה

    כי×Ļד לבקש בקשה -ארב×ĸה ביקשו שלא כהוגן ושלושה × ×ĸנו כהוגן

    המבקשים אלי×ĸזר ×ĸבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפ×Ēח הגל×ĸדי.

    הרב י×Ļחק בן יוס×Ŗ | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פר׊×Ē חיי שרה – נפיל×Ē בני ישמ×ĸאל
    49 דק'
    חיי שרה

    פר׊×Ē חיי שרה – נפיל×Ē בני ישמ×ĸאל

    כשהאויב ה×ĸרבי מרים רא׊ בה×Ēנשאו×Ē ×ĸל המדינה היהודי×Ē ו×ĸוד מבפנים זו בדיוק נקוד×Ē המפנה ׊×Ēביא ל×Ļמיחה ישראלי×Ē

    הרב י×Ļחק חי זאגא | חשון ×Ē׊פ"ז
  • הלכו×Ē הבדלה
    45 דק'
    ×Ēפילו×Ē, קידוש וס×ĸודו×Ē

    הלכו×Ē הבדלה

    השי×ĸור ×ĸוסק בשאל×Ē חיוב נשים בהבדלה ובאפשרו×Ē שלהן להבדיל ב×ĸ×Ļמן, ×Ēוך סקיר×Ē מחלוקו×Ē הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכ×Ēיים של "חמר מדינה" וה×Ēנאים שבהם ני×Ēן להש×Ēמ׊ במשקאו×Ē חלופיים ליין ×ĸבור הבדלה.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מדרג×Ē החסיד וחיבורו לאלוקו×Ē
    27 דק'
    מאמר שלישי

    מדרג×Ē החסיד וחיבורו לאלוקו×Ē

    מאמר שלישי המשך פסקה י"א

    השי×ĸור ×ĸוסק בהגדר×Ē דמו×Ē ה"חסיד" ×ĸל פי ץפר הכוזרי, כמי שחי א×Ē הנוכחו×Ē האלוקי×Ē בכל ×Ēנו×ĸה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למ×ĸשה – החל מכבוד השכינה, דרך מ×Ļוו×Ē כ×Ļי×Ļי×Ē ו×Ēפילין, ו×ĸד להרבו×Ē בברכו×Ē ובשבחים.

    הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ו
    23 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ו

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ג חשוון ×Ē׊פ"ז
  • חיי שרה: חברון- היסוד לכל החיבורים בחיינו
    5 דק'
    חיי שרה

    חיי שרה: חברון- היסוד לכל החיבורים בחיינו

    הרב מאיר גולדויכט | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • סוד ×Ēיקון המידו×Ē בנפש האדם
    43 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    סוד ×Ēיקון המידו×Ē בנפש האדם

    אל המידו×Ē א'

    ×ĸבוד×Ē המידו×Ē היא הגשר המחבר בין נ׊מ×Ē האדם הטהורה לבין חיי החומר והמ×ĸשה ב×ĸולם הזה. השינוי האמי×Ēי מ×Ēאפ׊ר כאשר מקדימים א×Ē ה×Ēבוננו×Ē השכל והד×ĸ×Ē ל×ĸבודה הרגשי×Ē, ובכך יו×Ļרים הרגלים נכונים ומרוממים.

    הרב ׊. יוס×Ŗ ויי×Ļן | כ"ג חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ה
    26 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ה

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • יסודו×Ē האמונה ואהב×Ē ישראל שלמה
    47 דק'
    לנ×Ēיבו×Ē ישראל

    יסודו×Ē האמונה ואהב×Ē ישראל שלמה

    לנ×Ēיבו×Ē ישראל א' , מאמר מ"ז (א)

    השי×ĸור ×ĸוסק בחשיבו×Ē קבל×Ē ×ĸול מלכו×Ē שמיים ולימוד ה×Ēורה כבסיס ל×Ēיקון רוחני ׊מ×Ēחיל מ×Ēוכנו. מ×Ēוך כך מודגש×Ē החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא ×Ēנאי, מ×Ēוך הכרה בנשמ×Ēו הפנימי×Ē ובאחדו×Ē האומה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מיד×Ē הברי×Ē: מוסר טב×ĸי ומושכל
    46 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    מיד×Ē הברי×Ē: מוסר טב×ĸי ומושכל

    ברי×Ē א'

    השי×ĸור ×ĸוסק במושג הברי×Ē כהטב×ĸה מוסרי×Ē פנימי×Ē ובל×Ēי ×Ēלויה, המהווה א×Ē טב×ĸו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כי×Ļד פגם הברי×Ē מ×ĸר×ĸר א×Ē הטב×ĸיו×Ē הזו, ומדו×ĸ ×Ēיקונו דורש מ×ĸבר ל×ĸבוד×Ē ה' ×Ēבוני×Ē ומאומ×Ļ×Ē הנוב×ĸ×Ē מ×Ēוך שכל ו×Ēשובה מאהבה.

    הרב משה בר ×Ļיון | י"ט חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מהכנס×Ē אורחים ו×ĸד בירור היי×ĸוד
    37 דק'
    וירא

    מהכנס×Ē אורחים ו×ĸד בירור היי×ĸוד

    שיח×Ē מו×Ļ"׊ פר׊×Ē וירא

    השי×ĸור ×ĸוסק בגדריה ומשמ×ĸו×Ēה של מ×Ļוו×Ē הכנס×Ē אורחים ככוח של קירוב וחסד, ×Ēוך השוואה בין מקורו×Ē שונים וה×ĸמקה בדמו×Ēו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונו×Ē וההיפרדויו×Ē בחיי אברהם כמס×ĸ של בירור רוחני, המחדד א×Ē ייחודו ומ×ĸל×Ēו של ×ĸם ישראל.

    הרב ×ĸידו י×ĸקובי | כ"א חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בחירו×Ē ולשון הר×ĸ
    לשון הר×ĸ

    בחירו×Ē ולשון הר×ĸ

    הרב שי טחן | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ד
    37 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ד

    הרב אלי סטפנסקי | כ"א חשוון ×Ē׊פ"ז
  • ההבדל בין י×Ļחק לאברהם
    31 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    ההבדל בין י×Ļחק לאברהם

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - וירא - חלק א'

    ×Ēפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. ליד×Ē י×Ļחק, שהוא מיד×Ē הגבורה, לאברהם, שהוא מיד×Ē החסד, בה×Ēאם ל×Ļיווי ה' לאברהם ×ĸל מ×Ļוו×Ē מילה. כש×Ļדיק נמ×Ļא ב×ĸיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה ׊פ×ĸ ודוחה א×Ē החושך.

    הרב חיים כ×Ĩ | י"ח חשוון ×Ē׊פ"ז
  • הטב×ĸ והנס באר×Ĩ ישראל
    37 דק'
    שי×ĸורים בספר יהוש×ĸ

    הטב×ĸ והנס באר×Ĩ ישראל

    יהוש×ĸ פרק ג'

    למה חשוב לומר ׊×Ēהליך מ×ĸבר הירדן מ×Ēחיל בבוקר? מהי חשיבו×Ēו של ארון הברי×Ē באירו×ĸ מ×ĸבר הירדן? כי×Ļד נכנסו כל ×ĸם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברי×Ē, ואיך זה מס×Ēדר ×ĸם דברי יהושו×ĸ ׊אמר ל×ĸם לה×Ēרחק מארון הברי×Ē?

    הרב ×ĸידו י×ĸקובי | כ"א חשוון ×Ē׊פ"ז
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il