ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
ההבנה של חז"ל בפסוקים אלו הינה הדרכה כללית בעבודת ד', שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים. זאת אומרת, אמנם התורה מדריכה שכל אחד יכול להדר כפי יכולתו ולא יותר מכפי יכולתו ואם עשה כפי יכולתו מה שהקב"ה ציוה, ודאי שכרו מרובה. אלא שהתורה לא עשתה מכנה-משותף-נמוך לפיו יביאו כולם מנחות ולא קרבן בהמה דקה או יביאו בהמה דקה ולא יביאו בהמה גסה, אלא יש קרבנות גדולים של בהמה ויש של מנחה שהינו מצומצם מאד. מי שיש לו היכולת להביא קרבן גדול מחויב להביא קרבן גדול ומי שאין ביכולתו אינו מחויב אלא כפי יכולתו.
ועוד לימדונו חז"ל שלא רק המעשה עצמו הוא החשוב אלא הכוונה. אין להסתפק במעשים עצמם, אלא יש להתכוון בעשייתם לשם שמים, וזה חיוב גדול לכשעצמו. יש אנשים שאין להם זמן להקדיש לילדיהם, לתת להם תשומת-לב, לשבת ולשוחח עמם, וחושבים שיוצאים ידי חובת גידולם ע"י הושבתם מול מכשיר הווידיאו. אבל אין הדבר כן. צריך קשר פנימי וחום. כך כל עבודת ד'. לא מספיק להביא קרבן גדול אלא צריך לכוון בהבאתו לשם שמים, ומי שיכול להביא קרבן גדול לא יוכל להביא קטן ולומר העיקר הכוונה. אין זה רצון הקב"ה ממנו. מי שבידו להביא קרבן גדול יביא גדול ומי שאין בידו יביא קטן וכוונתו רצויה.
כן אמורים הדברים כלפי ההכנות לפסח. יש אנשים שההכנות קשות עליהם ולהם צריך לומר שלא צריכים לעשות למעלה מיכולתם ובלבד שיעשו את מה שהתורה חייבה אותם כמינימום וכמובן יתכוונו במעשיהם לשם שמים. את החיובים יעשו ובהידורים ימעטו.
אבל מי שיכול לעשות יותר, מחויב לעשות יותר! מצופה ממנו להדר בהידורי המצוות ואינו יוצא ידי חובה בעשיית המינימום. אין להסתכל על הזולת ולעשות כמותו. כל איש צריך לעשות כפי יכולתו. אם מעט ואם הרבה. לא נקבע בתורה מכנה-משותף-נמוך לפיו יעשו כולם. מי שיש בידו יותר להדר חייב בזה, ומי שאין בכוחו יעשה מה שיכול ובלבד שיכוון לבו לשמים. אחד המרבה והממעיט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
