ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
בזמן מלאכי נסתיימה תקופת הנבואה. פרק זה במלאכי הוא האחרון בספרי הנביאים והוא מסתיים בפסוק "זכרו תורת משה עבדי". מדוע דווקא בנבואה זו של מלאכי הודגש הענין של זכרו תורת משה?!
בספר חדש שיצא לאור, פירוש תלמיד הר"ן על התורה, כתוב שבנבואות האחרונות של זכריה ומלאכי, יש נבואות שונות מנבואות שאר הנביאים. כל נביא היה רואה בבירור את נבואתו, ואילו בנבואות האחרונות מוצאים אנו כי הנביא נשאל האם הוא מבין מה שהוא רואה. הטעם לדבר נתן תלמיד הר"ן בספרו, משום שעניין הנבואה עמד להיעלם. והביאור, כי בכל דבר שבקדושה ישנה קודם לכל התנוצצות של קדושה, ובסופה יש פיחות כח הקדושה. כשהחלה הנבואה וקדושתה להיפסק היה פיחות בהשראת כח קדושת הנביאים, ומחזה הנבואה לא היה ברור לנביא. כלל ישראל נברא עם מתנות שמימיות מיוחדות. יש לו את בית המקדש, עבודת כהנים, אורים ותומים ונביאים. כיום אנו לא מרגישים בחסרון הנבואה מפני שאנו יותר מגושמים וריקים, מבחינה זו כיום אנו במצב לא נורמלי, וכמו שכתבו חז"ל בסוף מסכת סוטה - לאותו דור נודע שהנבואה מסתלקת והיה קשה להם מאד כיצד יחיו כלל ישראל בלי נבואה, על כך באה הנבואה האחרונה לחזקם: "אז נדברו" ובסוף "זכרו תורת משה עבדי", כלומר נבואה מסתלקת, אבל התורה לא מסתלקת. ישראל לא יוכלו לחיות בלי תורה, כשיהיו דבקים בתורה יוכלו להחזיק מעמד גם בלי נבואה. וכמו שאמרו חז"ל במסכת בבא בתרא (דף י"ב), שניטלה נבואה מהנביאים, אבל מן החכמים לא ניטלה, והסביר שם הרמב"ן, שהכוונה היא שיש נבואה בדרך של חכמה (עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' ר"ח ד"ה מ"ש).
בתקופה ההיא החלו בהנהגה של "נדברו יראי ד' איש אל רעהו", מה שנסתלק מנבואה, ניתן בדרך של נדברו יראי ד'. יהי רצון שנזכה בביאת אליהו הנביא להשיב לב אבות על בנים ולהקריב קורבן הפסח במועדו בבית מקדשנו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
