- שבת ומועדים
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
כבוד התורה וחיבתה
כיצד תלמידי ר' עקיבא נכשלו בכך שלא נהגו כבוד זה בזה? על כבוד תלמידי חכמים שנגזר מן הכבוד לסברות התורה ועל ימי הספירה כהכנה לקבלת תורה.
בימי ספירת העומר נוהגים אבילות על תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת, ובגמרא (מסכת יבמות דף ס"ב) אמרו שמתו משום ש"לא נהגו כבוד זה בזה". והנה ר' עקיבא הוא שלימדנו: "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה". ור' עקיבא הוא שדרש: "את ה' אלוהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים", כבוד האדם וכבוד התורה ולומדיה.
על ר' עקיבא נאמר: "הרואה ר' עקיבא בחלום - יצפה לחסידות", מלבד גודלו בתורה, היה גדול במידת החסידות. ובגמרא (מסכת תענית דף כ"ה), "מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבא ונענה, יצאה בת קול ואמרה: 'לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מידותיו'". ומבארים המפרשים, שהיות ור' עקיבא היה בן גרים (כמבואר בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה) ולא עברו לו מידותיו בירושה, אלא היה עמל ויגע עליהם לקנותם, ועל כן נענה בתפילתו.
ובחז"ל אמרו: "שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, וכשהגיע ל'את ה' אלוהיך תירא' פירש, עד שבא ר' עקיבא ולימד: 'לרבות תלמידי חכמים'". המתבונן בגמרא רואה כי הדגש על ר' עקיבא, שדבריו לא היו רק בבחינת דרשה ולימוד, אלא הוא עצמו כל מהותו לימדה אותנו שיש לרבות תלמידי חכמים, שגם הם בבחינת 'את ה' אלוהיך תירא', ואם כך גדולה תמיהה היאך תלמידיו נכשלו באי נהיגת כבוד זה בזה.
ואולי ניתן לפרש על פי הגמרא במסכת סוטה (דף מ"ט): "משמת ר' עקיבא בטל כבוד התורה", ופירש רש"י: "שר' עקיבא דרש על כל קוץ וקוץ של כל אות, וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה". ויסוד דבריו על פי הגמרא במסכת מנחות (דף כ"ט), שר' עקיבא עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. דהיינו, כבודה של תורה הוא גם בדאגה להבנת תורה בעומקה, וסגולה זו הייתה בו בר' עקיבא - כבוד לתורה באופן נוסף. ותלמידיו - לא היה להם את היחס הנכון לכבוד התורה הזה לסברותיו וחידושיו של החבר, והרי כבר אמרו במסכת מגילה (דף ג) שכבוד התורה חמור יותר.
ימי הספירה שהם הכנה ותשוקה לקבלת התורה, כדברי ספר החינוך (ש"ו), ההכנה היא על ידי רכישת חיבה לתורה וכבוד אמיתי לתורה ונושאי דגלה. ויהיו לנו ימים אלו להדבק במידותיו של ר' עקיבא שעמל ויגע עליהם עד שהפכו לו לקניין.
על ר' עקיבא נאמר: "הרואה ר' עקיבא בחלום - יצפה לחסידות", מלבד גודלו בתורה, היה גדול במידת החסידות. ובגמרא (מסכת תענית דף כ"ה), "מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבא ונענה, יצאה בת קול ואמרה: 'לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מידותיו'". ומבארים המפרשים, שהיות ור' עקיבא היה בן גרים (כמבואר בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה) ולא עברו לו מידותיו בירושה, אלא היה עמל ויגע עליהם לקנותם, ועל כן נענה בתפילתו.
ובחז"ל אמרו: "שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, וכשהגיע ל'את ה' אלוהיך תירא' פירש, עד שבא ר' עקיבא ולימד: 'לרבות תלמידי חכמים'". המתבונן בגמרא רואה כי הדגש על ר' עקיבא, שדבריו לא היו רק בבחינת דרשה ולימוד, אלא הוא עצמו כל מהותו לימדה אותנו שיש לרבות תלמידי חכמים, שגם הם בבחינת 'את ה' אלוהיך תירא', ואם כך גדולה תמיהה היאך תלמידיו נכשלו באי נהיגת כבוד זה בזה.
ואולי ניתן לפרש על פי הגמרא במסכת סוטה (דף מ"ט): "משמת ר' עקיבא בטל כבוד התורה", ופירש רש"י: "שר' עקיבא דרש על כל קוץ וקוץ של כל אות, וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה". ויסוד דבריו על פי הגמרא במסכת מנחות (דף כ"ט), שר' עקיבא עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. דהיינו, כבודה של תורה הוא גם בדאגה להבנת תורה בעומקה, וסגולה זו הייתה בו בר' עקיבא - כבוד לתורה באופן נוסף. ותלמידיו - לא היה להם את היחס הנכון לכבוד התורה הזה לסברותיו וחידושיו של החבר, והרי כבר אמרו במסכת מגילה (דף ג) שכבוד התורה חמור יותר.
ימי הספירה שהם הכנה ותשוקה לקבלת התורה, כדברי ספר החינוך (ש"ו), ההכנה היא על ידי רכישת חיבה לתורה וכבוד אמיתי לתורה ונושאי דגלה. ויהיו לנו ימים אלו להדבק במידותיו של ר' עקיבא שעמל ויגע עליהם עד שהפכו לו לקניין.
התעוררות לספירת העומר ולתיקון המידות
שיחת חיזוק
הרב אורן נזרית | ז' אייר תשפ"א
ספירת העומר- לטהרנו מטומאותינו
מהות ספירת העומר בימינו
הרב מרדכי גרינברג | י"ד אייר תשפ"א

יום העצמאות, יום ירושלים וספירת העומר
הרב שבתי סבתו | התש"ס

מצות ספירת העומר והגדרתה
הרב יהודה יונגסטר | ניסן תשס"ו

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית.

קידוש השם במסירות נפש
תש"ע

בסוגיית מיטב שדהו
תש"ע

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

תורה ומידות
אייר תשס"ז
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד אמונה?
קילוף פירות וירקות בשבת
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
איך ללמוד גמרא?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
האם מותר לפנות למקובלים?
נוסח סדר טו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | ב בשבט תשס"ח

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

הלכות ברכות ומנהגי ט"ו בשבט
מתוך "קול צופייך" גיליון 391
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם"
הרב אביחי קצין | ז שבט תשס"ח

מסכת ערובין פרק ג משנה ג-ד
רבנים שונים | יג שבט תשפ"ג
שירת הים וט"ו בשבט
הרב אליעזר מלמד | יד שבט תשפ"ג

רק יצאנו לחירות! כבר חוק ומשפט?
הרב יוסף כרמל | יג שבט תשפ"ג
