ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
במעבר מהיום הראשון של חג הפסח ליום השני, עברנו מהימים בהם עסקנו בקרבן הפסח לימים בהם אנו סופרים מהקרבת קרבן העומר. תקופה שבה אנו נמצאים גם השבוע. קרבן הפסח קשור מאוד מבחינות רבות למצוות ה"מילה" כפי שרומז הנביא יחזקאל ואימצו דבריו בעלי ההגדה:
"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי:" (יחזקאל ט"ז ו).
מצוות המילה נעשית בגופנו בגיל שאין לנו בחירה חופשית. מצווה זו קשורה למושג תמימות לא רק במשמעות של שלמות אלא גם במשמעות של נאיביות וקבלת עול מלכות שמים לא מתוך בחינה שכלית אלא מתוך ביטול ה"אני";שבא לידי ביטוי בעיקר ביכולת האינטלקטואלית שלנו.
קרבן העומר הוא הקרבן הכמעט יחיד שבא מן השעורים- מאכל בהמה, ולא מן החיטים. על כגון זה נדרש "אדם ובהמה תושיע ד' " "אלו בני אדם שערומין בדעת ומשימים עצמם כבהמה".
מו"ר הרב שלמה פישר גילה שיש קשר הדוק בין מצוות המילה למצוות העומר. הגמרא במסכת שבת לומדת שמילה בזמנה דוחה שבת ותוך כדי הדיון מובא:
"מה למילה שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות".(דף קלב עמוד א )
ובמקביל מובא גם במשנה:
"מתני'. העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה" (מנחות דף עו עמוד ב)
עם הכניסה לארץ, מזכיר הכתוב בספר יהושע את קיום שלשת המצוות הנ"ל:
"בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְקֹוָק אֶל יְהוֹשֻׁעַ עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית: וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת: ... וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ: וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" (ה' ב-ג י-יא).
המדרש מלמדנו כי בזכות מצות העומר ומצות המילה זכה עם ישראל לארץ ישראל עוד הרבה שנים קודם לכן וז"ל:
"לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען כמו שכתוב "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם" (בראשית י"ז ח-ט) - ואתה את בריתי תשמור, ואיזה -זה מצות העומר",( ויקרא רבה [וילנא] פרשה כח ד"ה ו א"ר אבון)
בפשט הכתובים מדובר על ברית המילה ואף על פי כן המדרש קושר זאת למצוות העומר וצריך להבין איזו ברית נכרתה על העומר?
חז"ל מגלים לנו על ברית מיוחדת שלא נזכרת במפורש ורק נרמזה בפסוקים. על הפסוק: "ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק" מובא במדרש, א"ר הונא כד אתא (כשהגיע) רבי יהושע בן לוי לטבריה שאל לרבי יוחנן ולריש לקיש (מה פשר פסוק זה ומה בא ללמדנו), רבי יוחנן אמר שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקינו, וריש לקיש אמר על ברית השבטים הקריב, (בראשית רבה פרשה צד ד"ה ה ויזבח זבחים)
זו כנראה הברית שנזכרת בסוגיית נחלות "אמר אביי: גמירי, דלא כלה שבטא" = כך מקובלנו מרבותינו לא יהיה כליון של שבט (בבא בתרא דף קטו עמוד ב).
ברית שבטים זו נרמזת גם בפסוקים אחרים כגון: "וזכרתי להם ברית ראשונים" או בתפילתו של משה "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך"- "עבדיך" אלו השבטים.
ברית זו באה מ"כבשי דרחמנא" = ממקור עלום של חסדי ד', בחסד ולא בזכות, כמו ששלוש עשרה מידות של רחמים "אינן חוזרות ריקם" בחסד ולא בזכות. ברית זו היא התוצאה של "אף על פי שערומים בדעת משימים עצמם כבהמה". ברית זו היא הברית שנכרתה על העומר ועל המילה.
כנראה שברית זו היא המקור גם למה שמקובלנו מבית מדרשו של הגאון מוילנא, בשם הגרי"א הלוי הרצוג, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל - חורבן שלישי לא יהיה.
בימים אלה שבין פסח לעצרת, בימים אלה שמלכי פרס ומדי שוכחים שגם כורש היה עבד ד' והם קמים על עם ד', נזכור את הברית שמבוססת על אותו ביטול גמור לרצון ד' "אף על פי שערומים בדעת משימים עצמם כבהמה".
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מכינים תה בשבת?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
אנחנו בצד של החזקים!
עבודת ה' לחופש
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
