^ 1 ויקרא כג, ד.
^ 2 ראש השנה ל"ב ע"א, רמב"ם בספר המצוות מצוה קנט והלאה.
^ 3 גם השבת נקראת בפרשת המועדות 'מקרא קודש', אך היא לא שייכת למעגל השנה אלא למעגל השבוע. ביחס לימי חול המועד, בפשטות מפורש בפסוקים שאינם מקרא קודש: "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קדֶשׁ... וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קדֶשׁ". ועיין בנספח 1 לפרק זה.
^ 4 נראה לי ששתי סיבות מקשות להבחין במבנה בולט זה של הפרשה: א. לימות השבוע מוקדש פסוק אחד, ואילו למועדים מוקדשים כ40 פסוקים, מלבד פסוק הפתיחה. ב. התורה לא מנתה את מספרם של מקראי הקודש, ומסתבר כי רובינו כלל לא נתנו את הדעת על כך שמספרם הוא שבעה. אילו היתה התורה מציינת בפירוש שמספרם מקראי הקודש הם ששה ונוסף אליהם היום השביעי שקרוי עצרת, היה הדמיון בין שני החלקים בולט לעין באופן שלא ניתן היה לפספס אותו.
^ 5 שמות כ, ח-י, וכן בפרק ל"א טו-יז.
^ 6 כוונתינו להבדלה בין האור והחושך שמוזכרת בימים הראשון והרביעי, ולעולם הצומח שמוזכר בימים השלישי והשישי.
^ 7 ספר ויקרא, פרק יג, פסוק ל: "והנה האדון ברוך הוא בחכמתו יתברך רשם בתורה שבכתב כל תורה שבעל פה שאמר למשה, אבל לא הודיע למשה כל מה שנתן לו בעל פה היכן רמוז בתורה שבכתב. וזו היא עבודת בני ישראל עמלי תורה שיישבו ההלכות שנאמרו למשה בסיני והסודות והדרשות כולן יתנו להם מקום בתורה שבכתב, ולזה תמצא באו התנאים וחיברו תורת כהנים וספרי וכו', וכל דרישתם בכתובים אינם אלא על פי ההלכות והלבישום בתורת ה' תמימה שבכתב, ואחריהם ועד היום הזה היא עבודת הקודש של בני תורה לדייק המקראות וליישבם על פי המאמרים שהם תורה שבעל פה, וזו היא עבודת התורה הנקראת ארץ החיים... ודברים אלו נכונים הם". ראה גם בדברי הרב קוק ב'אורות התחיה' אות נ, והדברים מובאים גם ב'אורות התורה' פרק א, סעיף ג.
^ 8 ראה על כך בחלק השני של הפרק 'מבט כללי על ההקבלות ומשמעותן'.
^ 9 יש לציין שכמה וכמה רעיונות הכתובים בחוברת נתגלו דרך עריכת ההשוואה בין ימי הבריאה למקראי קודש, עוד לפני שהם נמצאו בדברי חכמים.
^ 10 חגיגה ג ע"א.