ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה" (ויקרא כג, טו)
שאלה
בפרשת אמור מובאים הציוויים הקשורים לימי העומר (מטז' בניסן עד ו' בסיון). בגמרא מובא (יבמות סב:) כי עשרים וארבעה אלף תלמידים היו לרבי עקיבא וכולם מתו בימי ספירת העומר מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
א. מדוע מתו תלמידי רבי עקיבא דווקא בימים אלו ולא בזמן אחר?
ב. האם יש קשר בין מצוות התורה בימי העומר למיתתם בזמן זה?
שלוש מצוות
בפרשתנו מובאות שלוש מצוות הקשורות לימי העומר: א. מצוות קצירת העומר. ב. מצוות הבאת שתי הלחם. ג. מצוות ספירת העומר.
קצירת העומר
המצווה הראשונה היא מצוות קצירת העומר. בתורה נאמר:
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא כג, י).
את העומר היו קוצרים בטז' בניסן (ממחרת הפסח) ומניפים אותו בבית המקדש. וכל עוד לא הניפו עומר זה, היה אסור לאכול לחם או תבואה כל שהיא מהתבואה החדשה.
הבאת שתי הלחם
המצווה השנייה היא הבאת שתי לחמים (העשויים מחיטה) בחג השבועות לבית המקדש והנפתם שם. "וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיְהֹוָה מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם" (שם, יז) וכתב ספר החינוך בביאור מצווה זו: "מצות קרבן מנחה חדשה מן החטים ביום עצרת (שבועות), להקריב ביום חג השבועות לחם חמץ מן חטה חדשה, וזה נקרא בכתוב מנחה חדשה, והם שתי ככרות, כמו שכתוב, "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים" (ספר החינוך, מצווה שז).
ספירת העומר
המצווה השלישית היא לספור את הימים בין שתי המצוות אלו (דהיינו בין מצוות קצירת העומר הנעשית בטז' בניסן, למצוות הבאת שתי הלחם בשבועות). כפי שמובא בתורה:
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם (מצוות ספירת העומר)...מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה (מצוות קצירת העומר). שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת...וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה. מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם (מצוות הבאת שתי הלחם)" (שם, טו - יז).
ימי ספירת העומר לשיטת הזוהר
הזוהר הקדוש (ח"ג צז.) מבאר כי כאשר יצאו בני ישראל ממצרים הם היו משוקעים בטומאה גדולה, ובימי ספירת העומר הם העלו את עצמם בכל יום בדרגה אחת עד שהם הגיעו לקדושה גדולה, שבזכותה היו ראויים לקבל את התורה בחג השבועות. וכן כתב הציץ אליעזר בשם האריז"ל :
"מצינו שהיה עם ישראל בצאתם ממצרים, משוקעים במ"ט שערי טומאה והקב"ה הגביהם למעלה למעלה עד לשרש הקדושה שגם הטמא הוא טהור. והביאם אליו עד מ"ט שערי קדושה" (צי"א ח"יז, סי"עה).
דרך ארץ קדמה לתורה
נשאלת השאלה כיצד יכלו בני ישראל להעלות את עצמם ממצב של טומאה למצב של קדושה, הרי עדיין לא ניתנה תורה, והם עדיין לא צוו על קיום תרי"ג המצוות, דרך מה העלו בני ישראל את עצמם במדרגות הקדושה?
חייבים אנו לומר, כי בזמן זה תיקנו ישראל את מידותיהם, דהיינו את הדרך - ארץ שלהם, כך שלמתן תורה הגיעו בני ישראל מתוקנים במידות.
הדבר מבואר ברש"י (על שמות יט, ב) ששואל על הפסוק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שם), מדוע נאמר "ויחן" בלשון יחיד ולא בלשון רבים "ויחנו"? ומיישב בשם המכילתא כי הפסוק בא ללמדנו, שכולם היו כאיש אחד בלב אחד - הם היו מאוחדים. אחדות משיגים על ידי עבודת המידות. ולכן משמע כי בני ישראל עבדו על המידות שלהם בזמן זה.
ממאכל שעורים למאכל חיטים
השפת אמת (על שבועות שנת תרל"ז) שואל מדוע במצווה הראשונה שביארנו, קצירת העומר והנפתו בבית המקדש, היו קוצרים שעורים , ובמצווה השלישית שהיא הבאת שתי הלחם, הביאו מלחם חיטים? והוא מבאר שדבר זה בא לרמוז על התהליך הרוחני שעברו בני ישראל. שעורים הם מאכל בהמה וחיטים הם מאכל אדם. מיציאת מצרים עד מתן תורה התעלו בני ישראל ממדרגת בהמה למדרגת אדם. ולכן במצוות קצירת העומר (שהייתה בט"ז בניסן, יום אחרי יציאת מצרים) קוצרים שעורים שכן אז הם היו במדרגת בהמיות, ואחרי חמישים יום של עבודה על מידותיהם הם הגיעו למדרגת אדם והקריבו חיטים שהם מאכל אדם.
זמן לעבוד על המידות
נמצינו למדים כי עיקר מטרת ימי ספירת העומר אז והיום היא לעבוד על המידות. שכן כמו שאז תיקנו אבותינו את מידותיהם, כך אנו בכל שנה ושנה צריכים לעסוק בימים אלו בעלייה ממדרגת הבהמיות למדרגת אדם, וזה על ידי תיקון המידות. ולכן נהגו כל ישראל ללמוד פרקי אבות בזמן זה על מנת להתרכז בעבודת תיקון המידות הנ"ל.
תלמידי רבי עקיבא
על פי הקדמות אלו מובן מדוע מתו תלמידי רבי עקיבא דווקא בזמן זה. מכיוון שימים אלו עיקר עניינם הוא תיקון המידות, ולפי חז"ל הם מתו על שלא נהגו כבוד זה בזה, שזהו פגם במידות. לכן דווקא בימים אלה שעניינם תיקון המידות, פגעה בהם מידת הדין על שלא נהגו כבוד זה בזה.
לסיכום
בימי ספירת העומר התעלו בני ישראל ממדרגת בהמה למדרגת אדם על ידי שעבדו על מידותיהם, והגיעו למצב שחנו סביב הר סיני כאיש אחד בלב אחד. ההתעלות במדרגתם רמוזה בקורבנות השונים שצוותה התורה להקריב. קורבן שעורים שהם מאכל בהמה בטז' בניסן וקורבן חיטים בשבועות שהם מאכל אדם. נראה שבגלל שימים אלו הם ימים שעניינם הוא תיקון המידות, לכן נענשו תלמידי רבי עקיבא שפגמו במידותיהם ולא נהגו כבוד זה בזה דווקא בימים אלו.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
סודו החינוכי של חודש שבט
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
