ברית המילה | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
תזריע

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
ברית מילה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יהודה בן הדסה הינדה מלכה

2 דק' קריאה

ישנה מצוה אחת שהיא מוסכמת על כל ישראל, ואין עליה עוררין. מצוה זו היא מצות ברית המילה. במצוה זו נצטווה אברהם אבינו, ומאז היא מתקיימת בישראל. למרות כל המשברים שפקדו את עם ישראל, המשיך הוא לשמור ולקיים במסירות נפש את ברית המילה.

במשך הדורות, היו עמים שנלחמו בישראל, ורצו לעקור את ישראל מאמונתם. אחד מהדברים הראשונים שרצו לעקור מישראל, היה מצות ברית המילה, אבל עם ישראל מסר את נפשו על קיום מצוה זו, לא נכנע ולא וויתר.

אמרו חכמים (שבת קל.): "רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון עבודת-כוכבים ומילה, עדיין היא מוחזקת בידם".

כאשר מקיימים מצוה מתוך מסירות-נפש, המצווה נחקקת בלב האומה בעומק פנימי כזה שהיא נעשית חלק מעצמותה, ואי-אפשר לעקרה.

תפקיד כריתת ברית הוא ליצור קשר הדוק, קבוע ומוחלט בין בעלי הברית, קשר שיוכל לעמוד גם בעיתות משבר. קשר כזה שאי-אפשר לנתקו. ידידים, בזמן שאהבה שרויה ביניהם, אין להם צורך בהסכמים ובברית, כל עוד שהידידות קיימת. כריתת הברית, מטרתה להעמיק את הידידות ולחזקה, שתהיה קבועה ובלתי חולפת, שהברית תשמור על הקשר בכל עת. אם וכאשר יתגלה קושי בידידות, אם יווצר חלילה קרע, הברית תמנע את המשברים, ועל-ידה אפשר יהיה להתגבר על הקשיים ולשוב לידידות הראשונה. זהו כוחה של ברית המילה.

וכך אמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית יז, ז): "והקמֹתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדֹרֹתם לברית עולם להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך". "רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות" (נדרים לא:).

בכוחה של כריתת הברית התגברנו על הכפיה של הגויים עלינו ושמרנו על מצות ברית המילה. גם המשברים הרוחניים הפנימיים שבתוך האומה, שגרמו להתרחקות מתורה ומצוות, לא פגעו בקיום המצוה הזו. את המצוה הזו כולם שומרים, מצוה יסודית המבדילה בין ישראל לעמים, מצוה שעלי-דה, בתוספת טבילה במקווה, יכול גוי להתגייר ולהיכנס תחת כנפי השכינה ולהיות לחלק מעם ישראל.

כמה מרנין ומשמח לראות את התודעה הקיימת אצל עולי רוסיה שהורחקו מן התורה בכפייה שבעים שנה, בכל הקשור למצוה זו. בימיה הראשונים של העלייה מרוסיה, פורסם כי יהודי רוסיה ממתינים בתור להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, אחר שלא יכלו לעשות זאת ברוסיה. אין המדובר בילדים קטנים שאין שואלים את דעתם, אלא באנשים מבוגרים שמבצע שכזה איננו קל עבורם, באנשים שלא היה להם מושג ביהדות, ובכל זאת איזה מין כח פנימי דוחף אותם להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, והם עושים זאת בשמחה ובנפש חפֵצה.

אכן, הברית שכרת הקב"ה עם אברהם אבינו וכל זרעו אחריו, מתקיימת. "גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה" (נדרים לב.).

בפרשתנו שבה ומצווה התורה על מה שכבר צווה אברהם אבינו בפרשת לך לך: "וידבר ד' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר: אשה כי תזריע וילדה זכר... וביום השמיני ימול בשר ערלתו". וכך אמרו באגדה (אגדת בראשית יז, א): "אף-על-פי שאין לישראל מעשים טובים, הקב"ה גואלן בזכות המילה".

ברית מילה

תזריע