ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
הרב אורי כהן -מודה לשעבר, וחותר לשלב הבא
מצליל השאלה ניכר זלזול מסוים בערכה של המדינה, מצד אחד, ומאידך - הרגשה כאילו הקמת המדינה נחשבת כבר ל"בית השלישי", סוף הגאולה, וממילא עולה השאלה - אם כך נראית הגאולה, בשביל מה סבלנו את הגלות הארוכה? שני צדדים לשאלה, ולפיכך גם שני צדדים לתשובה, ונענה על ראשון ראשון:
א. אין לזלזל במדינה, כי למדינה יש ערך עצמי כבר במצבה הנוכחי. אצל אומות העולם, העם הוא אוסף יחידים למען עניינים משותפים, שהיחיד מתקשה להשיגם לבדו, והמדינה היא רק כלי למימוש צרכים שונים. אולם עם ישראל שונה בתכלית, באשר הוא "נשמה אחת בגופים מחולקים" (כוזרי), לפיכך, יסודו בציבוריותו המתפרטת ליחידים, ורק כשהוא 'ציבור' - הוא במתכונתו הבסיסית, המקורית. ממילא, המדינה שלנו, שהיא הביטוי להיותנו 'ציבור', אינה "כלי" כלל וכלל, מדינת ישראל היא "יסוד כסא ה' בעולם" (אורות ישראל ו'). המדינה היא קידוש ה' שכמותו לא היה מיום שגלינו מארצנו (יחזקאל ל"ו כ"ב). וכבר פסק הרמב"ם בהלכות חנוכה, שאחד הטעמים לקביעת ימי החנוכה, הוא מפני חזרת השלטון לידנו למשך מאתים שנה.
אמנם, כיוון שאנו בעלי בחירה, הרי כמו שהאדם יכול לקיים את המצוות הפרטיות או חלילה לבטלן, כך במצוות הציבוריות (כגון: כבוש והתנחלות, בנין המקדש ועוד) בכוחה של המדינה לקיימן או חלילה לבטלן, אולם אין הדבר משנה כלל לגבי ערך עצם המדינה או המצוות.
ב. אל לנו להקשות - וכי למען מדינה כזו סבלנו בכל הגלות הארוכה, שהרי עלינו לדעת שהגאולה באה בשלבים. גם כשיצאנו ממצרים, יצאנו מעבדות לחירותנו השלימה, בכמה שלבים: הראשונה - הפסקת השעבוד, השנייה - היציאה ממצרים ועוד. לשלמות גאולתנו - מלכות בית דוד ובנין בית המקדש - הגענו רק לאחר כארבע מאות שנה! גם בתפילת העמידה, שנתקנה על פי סדר ומהלך הגאולה (מגילה י"ז), אנו מבקשים את חירותנו, ואחר כך את קבוץ הגלויות וכו', ורק בסוף התהליך מתגלה השכינה החוזרת לציון וחוזרת העבודה למקומה. (דברים יסודיים אלה, קבלנו מרבותינו הגדולים - מרן הרב זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זצ"ל, וראוי להגות בספריהם בכל עת שעולה שאלה כזו על הפרק).
מעתה אין מקום לשאלה כלל וכלל - עניינה הנפלא של המדינה, שזכינו בחסדי ה' לראות בתקומתה, חייב להפעים אותנו מחדש בכל עת, ויחד עם זאת עלינו להמשיך ולצפות בלבנו ובמעשינו להמשכה ושכלולה עד להשלמתה. ידועים דברי הגר"א, שיש "אחישנה" גם כשהתחילה גאולת "בעיתה". אם לא זכינו עד עתה, בעוונותינו, ל'אחישנה' - בידינו הדבר לעשות יותר ויותר בכל ענייני המצוות - ולהחיש את שלבי הגאולה העתידיים, עד להשלמתם המלאה, בבניין בית מקדשינו במהרה בימינו.
הרב דניאל שילה - להבין מה אנו מחפשים כאן
בראשונה יש להבין את מעלתה של המדינה, ולאור זאת נוכל לענות על השאלה - מה הלאה. המדינה היא הכלי היעיל ביותר למצוות ישוב ארץ ישראל, השקולה כנגד כל המצוות שבתורה (תוספתא ע"ז ד' ג'), שהרי קודם הקמת המדינה לא ניתן היה להעלות עולים לארץ אלא במשׂורה, ולא ניתן היה ליישבה כי אם בקושי רב.
אולם אמירתנו זו היא רק מקצת מטיבה של המדינה, מפני שבראיה כזו, חשובה ככל שתהיה, אין המדינה אלא כפטיש הבונה את הסוכה וכתנור האופה מצות. אין בהם קדושה כלל, ואין מברכים עליהם, אלא פעם אחת בקנייתם. על כן חשוב שנדע את דברי אחד מגדולי המשיבים באירופה, רבי יהושע מקוטנא (ישועות מלכו יו"ד ס"ו): "עיקר המצווה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש א"י שתהיה תחת ירושתינו". וכן כתב הרב סולובייצ'יק זצ"ל (חמש דרשות עמ' 88) על דברי הרמב"ן בעניין מצוות ישוב ארץ ישראל: "הרמב"ן כבר ניסח את האמת, שריבונות מדינית בארץ ישראל היא מיסודות של ירושה וישיבה - שנצטווינו לרשת את הארץ ... ואל נעזבנה ביד זולתנו מן האומות, או לשממה. אי אפשר לפרש אחרת את דברי הרמב"ן". אין המדינה איפה רק כלי ומכשיר, כי אם דבר מהותי במצוות ישוב ארץ ישראל. זה איננו רק ה"פטיש", כי אם ה"סוכה" עצמה.
מכאן לשאלה - מה הלאה? כיום בעיני רבים, הצידוק לקיום המדינה, הוא אך בהיותה מקלט ומפלט ל"עם שרידי חרב". על פי תפיסה זו, מדינת ישראל אינה אלא מחנה הפליטים המשוכלל ביותר בעולם. וכל עוד זה כל יעודה, גם זה לא יתקיים בידה. קצין בכיר אמר לפני זמן מה, כי ערפאת שחיק טמיא ביקש במתקפותיו הרצחניות, לערער על הנחת היסוד האומרת כי מדינת ישראל באה לשמש "מקלט בטוח" לעם היהודי. "לעולם לא תהיו בטוחים פה ובשום תנאי", הוא בקש לומר. אך יודעים אנו, שהקדוש ברוך הוא אמר בפי נביאו על שיבת ארץ ישראל: "והביאותים אל הר קודשי", לא אל המקלט שבמעבה האדמה. בפרקים האחרונים של הלכות תשובה מלמדנו הרמב"ם, כי לא רק ממעשים רעים וממידות רעות יש לשוב בתשובה, כי אם גם מתפיסות נמוכות אל תפיסות עליונות מהן.
ואולי על כך אמרו חכמים: "הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב" - לתפיסה הנכונה אודות מקומנו בארץ. אמר יחזקאל הנביא: "כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ה'". קודם "צאן אדם" ורק אחר כך - "וידעו כי אני השם". דברי נביאים הם לא רק בשׂוֹרה, אלא גם תביעה לעשות למימושם. אשרי מי שפועל עם א-ל גם בזאת.
הרב יהודה קרויזר - להציב יעדים ברורים
משחר לידתו של עם ישראל, נוצר הקשר המחייב בין העם, תורתו וארצו. כבר אברהם אבי האומה הצטווה: "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך", ללמדך שאין עם בלי ארץ. אך גם כל מהותה של הארץ כרוכה בקיום התורה, שהרי דרשו חז"ל - שכל קיום התורה והמצוות הוא רק בארץ ישראל, ועלינו לקיים את התורה בחוץ לארץ רק כדי שלא תישַכח מפינו בזמן שהותנו בגלות (סִפרי, עקב מ"ב).
התנועה הציונית החילונית חיזקה את הקשר בין העם לארצו, אך פגעה בקשר בין העם וארצו לתורתו - בהציבה לה למטרה להקים מדינה ללא זיקה לשמירת התורה והמצוות. במשך שנות קיומה של המדינה, אנו - הציבור הדתי, הצנענו את דרישתנו לחיבור המדינה וההלכה, ו"על כן באה אלינו הצרה הזאת". לכן, הגיע העת לדרוש ולפעול לכינונה של מדינה יהודית תורנית בארץ ישראל, שבבסיסה עומדים העקרונות התורניים הבאים:
גבולות המדינה הם הגבולות, שהובטחו לאברהם בברית בין הבתרים: "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", וכפי שכתב הרמב"ן (דברים י"א כ"ד): "שאתם חייבים לכובשו ולאבד משם העמים". על התושבים הלא יהודים שגרים בארץ, יוטל לבחור באחת משתי האפשרויות: א. לעזוב את הארץ, ולשם כך יוקם משרד הגירה שיסייע בידם לבצע זאת. ב. לקבל על עצמם שבע מצוות בני נח בפני בית דין, להפוך לגרי תושב ולהישאר בארץ. מעמד גר תושב יקנה זכויות מגורים ועבודה, אך לא זכויות פוליטיות ושלטוניות.
בראש המדינה יעמוד מלך ובראש המערכת המשפטית - סנהדרין. חוקי המדינה יהיו חוקי התורה, ותפקיד המשטרה יהיה לאוכפם. על המדינה לבנות את בית המקדש, ובכך להחיות מחדש את עבודת ה' המלאה, ולהשיב את ישראל למקומם הראוי להם כאור לגויים, ככתוב: "והלכו עמים רבים ואמרו - לכו ונעלה אל הר ה'... כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב' ג').
גאולת ישראל לא תרד משמיים, ואין הדבר תלוי אלא בנו. חובתנו להאמין, שבכוחנו להביא את המהפך ולממשו. כמובן, שחשוב לזכור, שיתכן והדרך תהיה ארוכה וקשה, אך לא עלינו המלאכה לגמור ואסור לנו להתבטל רגע מעשייתה. גם בנושאים שאינם ברי ביצוע כרגע, חשוב שהיעדים יהיו ברורים. ויהי רצון שתשרה הברכה במעשי ידינו, ונזכה לראות במהרה בגאולת ישראל השלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













