ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שביתה ללא פרופורציות ;">

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אייר תשס"ז

שביתה ללא פרופורציות

מתוך המדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה

מספר סטודנטים, בוגרי ישיבות, פנו בשאלה האם ראוי להשתתף בשביתת הסטודנטים שכבר נמשכת כחודש ימים?

תשובה: שביתה זו כבר עברה מזמן את גבולות הסבירות. צריך אמת מידה: על חשש להעלאת שכר הלימוד בכמה אלפי שקלים לשנה מתאים להשבית לימודים לכל היותר ליום או יומיים. אפשר גם לקיים הפגנה. אבל להשבית למשך זמן ארוך כל כך, ולהפגין באלימות ולחסום כבישים - זה מעבר לכל פרופורציה. לא מוצאת חן בעיניהם עמדת הממשלה? שבבחירות הבאות יצביעו למפלגות אחרות.

לא יתכן להרעיש עולמות על בעיה קטנה אך לשתוק על עוולות חמורות. זהו שיבוש מוסרי. משל למה הדבר דומה, למי ששותק כאשר עושקים עניים, אבל יוצא בחריפות כנגד אלה שמדברים בחוסר נימוס. בכך שהוא מציג את עצמו כמוסרי הוא פוגע פגיעה אנושה במוסר, שהרי כיצד יתכן שאדם מוסרי אשר זועק כנגד עוולות שותק כאשר עושקים עניים? וזהו שאמרו חכמים (שבת קי"ט, ב'): "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול".

יש במדינה בעיות גדולות לאין ערוך מזו. לדוגמה, הפחיתו את קצבאות הילדים כך שמשפחה בת עשרה ילדים, שקיבלה לפני כשלוש שנים 6,600 ש"ח לחודש, מקבלת עתה רק 2,600 ש"ח לחודש. בחשבון שנתי מדובר בקיצוץ של 48 אלף ש"ח. אמנם לגבי חלק מהמשפחות יש צדק בקיצוץ, אבל יש משפחות שנפגעו מכך מאוד. על זה סטודנטים לא יצאו להפגנות. ובכלל, רוב המשפחות הדתיות משלמות יותר עבור לימודים בישיבה תיכונית ואולפנה, אז מה המקום לקיים פתאום שביתה חריפה כל כך על חשש תוספת של כמה אלפי שקלים לשנה לסטודנט? היכן הפרופורציות?

מהפקולטות למדעי הרוח והחברה יוצאים כיום הקולות העוינים ביותר את מורשת ישראל, האנטי ציוניים ביותר, אלה שמאשימים את מדינת ישראל בכל הרעות האפשריות כמעט. מאשימים את חיילי צה"ל ברצח, כופרים בתנ"ך, מזלזלים בתלמוד ומנאצים את מורשת ישראל. כל האנטישמים בעולם מצטטים אותם. יש מהם שקוראים בגלוי להחרמת ישראל. הממסד האקדמי אינו מתאמץ לבלום את הרוחות הרעות הללו. להיפך, הם זוכים להגנה בתואנה של חופש אקדמי.

על גירוש יהודים, הפקרת הביטחון, הפקרת המילואימניקים במחסומים לרדיפות השמאל - על אלה ראוי לעשות הפגנות משמעותיות ואף לחסום כבישים, ולא על כמה אלפי שקלים לשנה.

מותר ורצוי להפר את השביתה

שאלה: האם מבחינה מוסרית מותר לסטודנט לפרוש מהכלל?
תשובה: מנהיגי הסטודנטים הללו לא נבחרו כדי להחליט על השבתת לימודים ממושכת. הם נבחרו לארגן את הקפיטריה ואת מחירי הצילומים ולכל היותר גם לתאם את מועדי המבחנים. בשום פנים לא נבחרו על מנת להשבית לימודים למשך חודש ימים ולסכן את הסמסטר. ולכן הם אינם מייצגים את הכלל בתחום זה.

יתכן מאוד שמניעיהם של חלק מהאישים שמובילים את השביתה הם אישיים לחלוטין, כגון להתפרסם ציבורית או לקדם עמדות של שמאל קיצוני. כיוון שלא נעשה שום דיון רציני בנושא, ולא שמענו אישים בעלי אחריות מוסרית לאומית שיאמרו כי אכן טענותיהם מוצדקות עד כדי שביתה קיצונית כל כך, אין להשתתף בשביתה הזו ויש לעשות הכול כדי לבטלה. אין ראוי לאדם סביר ללכת כסומא אחרי אנשים שאינו יודע את טיבם ואת מידת אחריותם. קל וחומר בדבר שעלול לגרום פגיעה בחלק מהסטודנטים, שלא יצליחו להשלים את מה שהחסירו במשך השביתה.

מנהיגי השביתה אינם אמינים
מנהיגי הסטודנטים משתמשים בטיעונים דמגוגיים, כאילו מדובר בשביתה למען סגירת הפערים בין עשירים לעניים. אם כן, שיבקשו הנחות בשכר הלימוד למשפחות עניות או ברוכות ילדים. אבל הם מבקשים שכר מופחת לכולם, גם לאלה שמחזיקים בריכת שחייה פרטית. דווקא ועדת שוחט מצהירה שבכוונתה לדאוג למעוטי היכולת.

כזכור, בהפגנת הסטודנטים לפני כמה שנים הוכרז מעל כל במה שהם נאבקים למען החיילים הקרביים, שנתנו שלוש שנים מחייהם למען בטחון המדינה. לבסוף כשנחתמו הסכמים התברר שפעלו למען כל הסטודנטים, קרביים וג'ובניקים, יהודים וערבים. אז מדוע הזכירו את החיילים הקרביים, שאינם יותר מעשרים אחוז מכלל הסטודנטים? כדי לגרור אנשים כמונו, שרוצים בטובת החיילים הקרביים, לתמוך בעמדתם.

אחד ממנהיגי הסטודנטים בעבר, שארגן שביתה ממושכת, סיפר שכבר כשהיה נער חלם שכשיהיה גדול יארגן שביתה ענקית, שכולם ישמעו עליו. יתכן מאוד שזה אחד מהמניעים של "מנהיגי" הסטודנטים.

הסגנון הכוחני
ובכלל, הסגנון הכוחני של שביתה, הפרעה לשיעורים וחסימת כבישים, נועד למצבים חמורים של פיקוח נפש בלבד. מדוע שהסטודנטים לא יעלו את עניינם לדיון תרבותי? ישכנעו בחשיבות הפחתת שכר הלימוד, ישמעו מנגד את הטענות בעד העלאת שכר הלימוד, וינסו להגיע לעמק השווה. אולי ימצאו פתרון קודם כל לעניים, ואח"כ ינסו לדבר על כל השאר.

כאשר משתתפים במאבק כוחני על דבר קטן יחסית לעומת שאר בעיותינו, נעשים שותפים להרעלת השיח הציבורי.

עתידה של ההשכלה הגבוהה
עתידה של ההשכלה הגבוהה חשוב לנו, אבל כלל לא בטוח שעמדת מנהיגי הסטודנטים תורמת לכך. מניין לנו שוועדת שוחט לא תועיל לקידומה של ההשכלה הגבוהה? הרי ההשכלה אינה תלויה רק במחיר הלימודים, היא תלויה גם במספר החוקרים האיכותיים וההשקעה במעבדות. אולי המשימה הראשונה במעלה כעת היא למנוע את בריחת המוחות המבריקים לחו"ל? האם זה יהיה חכם להפנות את המשאבים להפחתת שכר הלימוד ולהפסיד את המרצים והחוקרים הטובים ביותר?

קלקולים בפקולטות למדעי הרוח והחברה
בנוסף לכך, איננו יכולים לתמוך באקדמיה על קירבה ועל פירשה. דברים רבים שקורים שם אינם לרוחנו. מהפקולטות למדעי הרוח והחברה יוצאים כיום הקולות העוינים ביותר את מורשת ישראל, האנטי ציוניים ביותר, אלה שמאשימים את מדינת ישראל בכל הרעות האפשריות כמעט. מאשימים את חיילי צה"ל ברצח, כופרים בתנ"ך, מזלזלים בתלמוד ומנאצים את מורשת ישראל. כל האנטישמים בעולם מצטטים אותם. יש מהם שקוראים בגלוי להחרמת ישראל.

הממסד האקדמי אינו מתאמץ לבלום את הרוחות הרעות הללו. להיפך, הם זוכים להגנה בתואנה של חופש אקדמי. דווקא מפקולטות אלה היינו מצפים לחזק את הרוח הישראלית ולא לפגוע בה. האם אזרחי ישראל צריכים לממן את משכורותיהם?! אדרבה, תהיה בחירה חופשית, מי שירצה ללמוד בפקולטות אלה ישלם, ומי שלא ירצה - לא ישלם. האם נכון להשוות את תנאיהם לתנאי החוקרים והמרצים במדעים המדויקים, שתועלתם למדינת ישראל לא תסולא בפז?!

לא אתפלא לשמוע שהגופים שעומדים ומתמרצים את הפגנות הסטודנטים הם מן השמאל הקיצוני, שמקור כוחו בפקולטות של מדעי החברה והרוח. האם הסטודנטים בדקו למען מי הם פועלים? איזה אינטרסים זרים הם משרתים? אולי נושא שכר הלימוד הוא רק הדגל שעלו ידו רוצים לרתום את ההמונים למאבק אחר.

מכל מקום, על פי מכלול הטיעונים הללו, ראוי לסטודנטים שלא להשתתף בשביתה הזו.

תגובת התרסה
אחר שדבריי אלה נתפרסמו באתר ערוץ שבע, הגיעה אלי תגובה מתריסה: "מה לך כבוד הרב לעסוק בענייני הסטודנטים והאקדמיה? כלך לך לענייניך, והשאר את בעיות הסטודנטים למי שעניינם קרוב לליבו וצריך לשלם את שכר הלימוד הגבוה".

תשובה: בנוסף לכך שרבים מתלמידיי לומדים באקדמיה, גם שלושה מילדיי הינם כיום סטודנטים. ולא עשו זאת בניגוד לעמדתי אלא להיפך, וכפי שאמרו חז"ל (אבות ב', ב') "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", וכמבואר במסכת שבת (ע"ה, א') על ערכן של החכמות החיצוניות.

איזה בדיקות כדאי לבצע בהריון
נשים רבות שואלות איזה בדיקות כדאי לבצע בהריון. בדרך כלל בבואן אל רופאי הנשים, מציעים ואף ממליצים להן לבצע בדיקות רבות, חלקן עולות הרבה כסף. ונשאלת השאלה האם ראוי לבצע בדיקות אלה או לא?

על פי השיקולים ההלכתיים ולאחר התייעצות עם רופאים יראי שמים, כמדומה שההדרכה הראויה היא לבצע את כל אותן הבדיקות שמשרד הבריאות מממן (ללא הביטוח המשלים). למשל, בדיקת מי שפיר לבנות גיל 35 ומעלה, או אף בגיל נמוך יותר כאשר יש סימנים לסיכון גבוה יותר לתסמונת דאון. המדיניות הציבורית הכללית מבטאת איזון בין החרדה המופרזת לבצע בדיקות רבות לבין התעלמות מסכנות שכיחות. כאשר אחוזי הסיכון גוברים, ראשי המערכת מבינים שעדיף לממן לכל האוכלוסייה בדיקה, וכאשר הסיכון נמוך, אינם רוצים להכביד על המערכת בתוספת עלויות.

ואכן עדיף להימנע מבדיקות מיותרות, מפני שיש בדיקות שעלולות לגלות חשש פגם בעובר, אבל מדובר בחשש כזה שגם לפי דעות המקלים אסור יהיה לבצע הפלה, ואם כן מה טעם לעורר חרדות בחינם? חלק מהבדיקות שאינן ממומנות על ידי מערכת הבריאות נועדו לבדוק מקרים נדירים כל כך, שאם נהיה עקביים ונחשוש לרמת סיכון כזו נצטרך לשנות לחלוטין את אורח חיינו - למעט בנסיעות ברכב פרטי, לא לשלוח ילדים לטיולים, לאסור עליהם רחצה בים ולהימנע מעבודה במקצועות שונים. ואם בשאר תחומי החיים איננו חוששים לסיכונים נמוכים שכאלה, קל וחומר שאישה בהריון אינה צריכה להכניס עצמה לחרדות מיותרות.

תשאלו אם כן, מה טעם הרופאים שממליצים לנשים על בדיקות רבות שאינן נצרכות כל כך? כמה תשובות לכך. חלקם חוששים שאם אחר הלידה יתברר שיש לתינוק בעיה, יאשימו את הרופא ואף יתבעוהו למשפט. כדי להגן על עצמם הם מציעים מלכתחילה את כל הבדיקות האפשריות. סיבה נוספת, לעיתים קופת החולים והרופאים מרוויחים מביצוע אותן הבדיקות שאינן כלולות בסל התרופות. סיבה נוספת, חלק מהרופאים החילונים, למרבה הצער, מזלזלים בחיי העובר ובאיסור הפלה, ובכל מקרה של חשש בעיה, ואפילו קטנה, ממליצים להפיל. לכן הם ממליצים לבצע את כל הבדיקות האפשריות. לרופאים אלו עדיף שלא ללכת.
_____________________________
הופיע גם במדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il