ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
תשובה: שביתה זו כבר עברה מזמן את גבולות הסבירות. צריך אמת מידה: על חשש להעלאת שכר הלימוד בכמה אלפי שקלים לשנה מתאים להשבית לימודים לכל היותר ליום או יומיים. אפשר גם לקיים הפגנה. אבל להשבית למשך זמן ארוך כל כך, ולהפגין באלימות ולחסום כבישים - זה מעבר לכל פרופורציה. לא מוצאת חן בעיניהם עמדת הממשלה? שבבחירות הבאות יצביעו למפלגות אחרות.
לא יתכן להרעיש עולמות על בעיה קטנה אך לשתוק על עוולות חמורות. זהו שיבוש מוסרי. משל למה הדבר דומה, למי ששותק כאשר עושקים עניים, אבל יוצא בחריפות כנגד אלה שמדברים בחוסר נימוס. בכך שהוא מציג את עצמו כמוסרי הוא פוגע פגיעה אנושה במוסר, שהרי כיצד יתכן שאדם מוסרי אשר זועק כנגד עוולות שותק כאשר עושקים עניים? וזהו שאמרו חכמים (שבת קי"ט, ב'): "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול".
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
173 - חינוך ביחד ולחוד
174 - שביתה ללא פרופורציות
175 - האיסור לדון בפני בתי משפט חילוניים
טען עוד
מהפקולטות למדעי הרוח והחברה יוצאים כיום הקולות העוינים ביותר את מורשת ישראל, האנטי ציוניים ביותר, אלה שמאשימים את מדינת ישראל בכל הרעות האפשריות כמעט. מאשימים את חיילי צה"ל ברצח, כופרים בתנ"ך, מזלזלים בתלמוד ומנאצים את מורשת ישראל. כל האנטישמים בעולם מצטטים אותם. יש מהם שקוראים בגלוי להחרמת ישראל. הממסד האקדמי אינו מתאמץ לבלום את הרוחות הרעות הללו. להיפך, הם זוכים להגנה בתואנה של חופש אקדמי.
על גירוש יהודים, הפקרת הביטחון, הפקרת המילואימניקים במחסומים לרדיפות השמאל - על אלה ראוי לעשות הפגנות משמעותיות ואף לחסום כבישים, ולא על כמה אלפי שקלים לשנה.
מותר ורצוי להפר את השביתה
שאלה: האם מבחינה מוסרית מותר לסטודנט לפרוש מהכלל?
תשובה: מנהיגי הסטודנטים הללו לא נבחרו כדי להחליט על השבתת לימודים ממושכת. הם נבחרו לארגן את הקפיטריה ואת מחירי הצילומים ולכל היותר גם לתאם את מועדי המבחנים. בשום פנים לא נבחרו על מנת להשבית לימודים למשך חודש ימים ולסכן את הסמסטר. ולכן הם אינם מייצגים את הכלל בתחום זה.
יתכן מאוד שמניעיהם של חלק מהאישים שמובילים את השביתה הם אישיים לחלוטין, כגון להתפרסם ציבורית או לקדם עמדות של שמאל קיצוני. כיוון שלא נעשה שום דיון רציני בנושא, ולא שמענו אישים בעלי אחריות מוסרית לאומית שיאמרו כי אכן טענותיהם מוצדקות עד כדי שביתה קיצונית כל כך, אין להשתתף בשביתה הזו ויש לעשות הכול כדי לבטלה. אין ראוי לאדם סביר ללכת כסומא אחרי אנשים שאינו יודע את טיבם ואת מידת אחריותם. קל וחומר בדבר שעלול לגרום פגיעה בחלק מהסטודנטים, שלא יצליחו להשלים את מה שהחסירו במשך השביתה.
מנהיגי השביתה אינם אמינים
מנהיגי הסטודנטים משתמשים בטיעונים דמגוגיים, כאילו מדובר בשביתה למען סגירת הפערים בין עשירים לעניים. אם כן, שיבקשו הנחות בשכר הלימוד למשפחות עניות או ברוכות ילדים. אבל הם מבקשים שכר מופחת לכולם, גם לאלה שמחזיקים בריכת שחייה פרטית. דווקא ועדת שוחט מצהירה שבכוונתה לדאוג למעוטי היכולת.
כזכור, בהפגנת הסטודנטים לפני כמה שנים הוכרז מעל כל במה שהם נאבקים למען החיילים הקרביים, שנתנו שלוש שנים מחייהם למען בטחון המדינה. לבסוף כשנחתמו הסכמים התברר שפעלו למען כל הסטודנטים, קרביים וג'ובניקים, יהודים וערבים. אז מדוע הזכירו את החיילים הקרביים, שאינם יותר מעשרים אחוז מכלל הסטודנטים? כדי לגרור אנשים כמונו, שרוצים בטובת החיילים הקרביים, לתמוך בעמדתם.
אחד ממנהיגי הסטודנטים בעבר, שארגן שביתה ממושכת, סיפר שכבר כשהיה נער חלם שכשיהיה גדול יארגן שביתה ענקית, שכולם ישמעו עליו. יתכן מאוד שזה אחד מהמניעים של "מנהיגי" הסטודנטים.
הסגנון הכוחני
ובכלל, הסגנון הכוחני של שביתה, הפרעה לשיעורים וחסימת כבישים, נועד למצבים חמורים של פיקוח נפש בלבד. מדוע שהסטודנטים לא יעלו את עניינם לדיון תרבותי? ישכנעו בחשיבות הפחתת שכר הלימוד, ישמעו מנגד את הטענות בעד העלאת שכר הלימוד, וינסו להגיע לעמק השווה. אולי ימצאו פתרון קודם כל לעניים, ואח"כ ינסו לדבר על כל השאר.
כאשר משתתפים במאבק כוחני על דבר קטן יחסית לעומת שאר בעיותינו, נעשים שותפים להרעלת השיח הציבורי.
עתידה של ההשכלה הגבוהה
עתידה של ההשכלה הגבוהה חשוב לנו, אבל כלל לא בטוח שעמדת מנהיגי הסטודנטים תורמת לכך. מניין לנו שוועדת שוחט לא תועיל לקידומה של ההשכלה הגבוהה? הרי ההשכלה אינה תלויה רק במחיר הלימודים, היא תלויה גם במספר החוקרים האיכותיים וההשקעה במעבדות. אולי המשימה הראשונה במעלה כעת היא למנוע את בריחת המוחות המבריקים לחו"ל? האם זה יהיה חכם להפנות את המשאבים להפחתת שכר הלימוד ולהפסיד את המרצים והחוקרים הטובים ביותר?
קלקולים בפקולטות למדעי הרוח והחברה
בנוסף לכך, איננו יכולים לתמוך באקדמיה על קירבה ועל פירשה. דברים רבים שקורים שם אינם לרוחנו. מהפקולטות למדעי הרוח והחברה יוצאים כיום הקולות העוינים ביותר את מורשת ישראל, האנטי ציוניים ביותר, אלה שמאשימים את מדינת ישראל בכל הרעות האפשריות כמעט. מאשימים את חיילי צה"ל ברצח, כופרים בתנ"ך, מזלזלים בתלמוד ומנאצים את מורשת ישראל. כל האנטישמים בעולם מצטטים אותם. יש מהם שקוראים בגלוי להחרמת ישראל.
הממסד האקדמי אינו מתאמץ לבלום את הרוחות הרעות הללו. להיפך, הם זוכים להגנה בתואנה של חופש אקדמי. דווקא מפקולטות אלה היינו מצפים לחזק את הרוח הישראלית ולא לפגוע בה. האם אזרחי ישראל צריכים לממן את משכורותיהם?! אדרבה, תהיה בחירה חופשית, מי שירצה ללמוד בפקולטות אלה ישלם, ומי שלא ירצה - לא ישלם. האם נכון להשוות את תנאיהם לתנאי החוקרים והמרצים במדעים המדויקים, שתועלתם למדינת ישראל לא תסולא בפז?!
לא אתפלא לשמוע שהגופים שעומדים ומתמרצים את הפגנות הסטודנטים הם מן השמאל הקיצוני, שמקור כוחו בפקולטות של מדעי החברה והרוח. האם הסטודנטים בדקו למען מי הם פועלים? איזה אינטרסים זרים הם משרתים? אולי נושא שכר הלימוד הוא רק הדגל שעלו ידו רוצים לרתום את ההמונים למאבק אחר.
מכל מקום, על פי מכלול הטיעונים הללו, ראוי לסטודנטים שלא להשתתף בשביתה הזו.
תגובת התרסה
אחר שדבריי אלה נתפרסמו באתר ערוץ שבע, הגיעה אלי תגובה מתריסה: "מה לך כבוד הרב לעסוק בענייני הסטודנטים והאקדמיה? כלך לך לענייניך, והשאר את בעיות הסטודנטים למי שעניינם קרוב לליבו וצריך לשלם את שכר הלימוד הגבוה".
תשובה: בנוסף לכך שרבים מתלמידיי לומדים באקדמיה, גם שלושה מילדיי הינם כיום סטודנטים. ולא עשו זאת בניגוד לעמדתי אלא להיפך, וכפי שאמרו חז"ל (אבות ב', ב') "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", וכמבואר במסכת שבת (ע"ה, א') על ערכן של החכמות החיצוניות.
איזה בדיקות כדאי לבצע בהריון
נשים רבות שואלות איזה בדיקות כדאי לבצע בהריון. בדרך כלל בבואן אל רופאי הנשים, מציעים ואף ממליצים להן לבצע בדיקות רבות, חלקן עולות הרבה כסף. ונשאלת השאלה האם ראוי לבצע בדיקות אלה או לא?
על פי השיקולים ההלכתיים ולאחר התייעצות עם רופאים יראי שמים, כמדומה שההדרכה הראויה היא לבצע את כל אותן הבדיקות שמשרד הבריאות מממן (ללא הביטוח המשלים). למשל, בדיקת מי שפיר לבנות גיל 35 ומעלה, או אף בגיל נמוך יותר כאשר יש סימנים לסיכון גבוה יותר לתסמונת דאון. המדיניות הציבורית הכללית מבטאת איזון בין החרדה המופרזת לבצע בדיקות רבות לבין התעלמות מסכנות שכיחות. כאשר אחוזי הסיכון גוברים, ראשי המערכת מבינים שעדיף לממן לכל האוכלוסייה בדיקה, וכאשר הסיכון נמוך, אינם רוצים להכביד על המערכת בתוספת עלויות.
ואכן עדיף להימנע מבדיקות מיותרות, מפני שיש בדיקות שעלולות לגלות חשש פגם בעובר, אבל מדובר בחשש כזה שגם לפי דעות המקלים אסור יהיה לבצע הפלה, ואם כן מה טעם לעורר חרדות בחינם? חלק מהבדיקות שאינן ממומנות על ידי מערכת הבריאות נועדו לבדוק מקרים נדירים כל כך, שאם נהיה עקביים ונחשוש לרמת סיכון כזו נצטרך לשנות לחלוטין את אורח חיינו - למעט בנסיעות ברכב פרטי, לא לשלוח ילדים לטיולים, לאסור עליהם רחצה בים ולהימנע מעבודה במקצועות שונים. ואם בשאר תחומי החיים איננו חוששים לסיכונים נמוכים שכאלה, קל וחומר שאישה בהריון אינה צריכה להכניס עצמה לחרדות מיותרות.
תשאלו אם כן, מה טעם הרופאים שממליצים לנשים על בדיקות רבות שאינן נצרכות כל כך? כמה תשובות לכך. חלקם חוששים שאם אחר הלידה יתברר שיש לתינוק בעיה, יאשימו את הרופא ואף יתבעוהו למשפט. כדי להגן על עצמם הם מציעים מלכתחילה את כל הבדיקות האפשריות. סיבה נוספת, לעיתים קופת החולים והרופאים מרוויחים מביצוע אותן הבדיקות שאינן כלולות בסל התרופות. סיבה נוספת, חלק מהרופאים החילונים, למרבה הצער, מזלזלים בחיי העובר ובאיסור הפלה, ובכל מקרה של חשש בעיה, ואפילו קטנה, ממליצים להפיל. לכן הם ממליצים לבצע את כל הבדיקות האפשריות. לרופאים אלו עדיף שלא ללכת.
_____________________________
הופיע גם במדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
