ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מבחינה אישית - האם העוסק בתורה פטור לפי ההלכה מחובת הצבא מפני שתלמידי חכמים אינם צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. וזאת ע"פ הגמרא במסכת בבא-בתרא, האומרת: חכמים לא צריכים שמירה, ולכן הם פטורים מכל תשלום הקשור בשמירה. הם פטורים מלהשתתף בבניין חומת העיר, הם פטורים מלהשתתף בתשלום להחזקת שומרי העיר. אם משום הלכה זו, נראה שאין לפטור בני תורה מחובת הצבא, כי היום תפקיד הצבא ללחום מלחמות מצוה. מלחמת הגנת ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה, ומלחמת כיבוש א"י והשליטה עליה זו מלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה על פי ההלכה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וק"ו תלמידי חכמים כפי שכתב "הערוך" מובא בגמרא סוטה י'.
אגב, הרדב"ז - רבי דוד בן זמרא, חי לפני כארבע מאות שנה פסק בתשובותיו חלק ב' תשובה תשנ"ב שתלמידי חכמים פטורים מלהשתתף בתשלום לשומרים רק כאשר הם טוענים שמבחינתם אין צורך בשמירה, כיוון שהם תלמידי חכמים - הם שמורים, אם-כן, אי אפשר לחייב אותם להשתתף בשמירה. אבל אם הם חוששים וסבורים שצריך לשמור, אלא שהם דורשים שיעשו זאת אחרים ולא הם, אומר הרדב"ז: אין להם זכות לדרוש מאחרים שישמרו עליהם, וגם הם תלמידי החכמים חייבים להשתתף בשמירה ככל האחרים.
ומוסיף עוד הרדב"ז באותה תשובה, שהוא מסופק מי הוא זה שנכלל בהגדרה של ת"ח לעניין זה, כי יכול להיות שרק על ת"ח מיוחדים נאמר שהם לא צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. ולפי דעתו של הרדב"ז, כל מי שסבור שצריך שמירה והוא דורש זאת, גם הוא חייב להשתתף בשמירה.
אך כאמור הדיון שלנו הוא במלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה יוצאים הכל, גם ת"ח. כל זה אילו באנו לדון מהבחינה האישית, האם העוסק בתורה פטור מהצבא.
אכן, יש לדון בסוגיה זו גם מהבחינה הציבורית. שכן, גם במלחמת מצוה, כשאין צורך שהכל יצאו, לא יוצאים למלחמה אלא כפי הצורך. ומי קובע מי יצא ומי ישאר? זה קובע המלך או המלכות, הם עושים את השיקול הציבורי וקובעים מי יצא למלחמה ומי נחוץ בתפקידים אחרים הדרושים לעם.
מלכות בישראל הנוהגת ע"פ התורה, כשתעמוד לפניה השאלה של תלמוד תורה וגיוס לצבא, היא חייבת לתת את הדעת כיצד לחלק את המשימות כך שתלמוד-תורה בישראל ימשך בכל תוקף, בכל גודל, וגם שהצבא יהיה איתן וגדול ויוכל למלא את תפקידו כפי הצורך.
המבט הציבורי קובע שהאומה צריכה תלמידי חכמים גדולים השוקדים בתורה יומם ולילה ומתעלים לדרגות הגבוהות ביותר, והאומה גם צריכה אנשי צבא מעולים. לשם השגת המטרות הרוחניות של האומה, הכרחי לאפשר לאנשים הראויים לכך להיות שוקדים על התורה משחר נעוריהם, שנים רבות ללא הפסקה, על מנת שיתעלו להיות מנהיגים רוחניים המרוממים את כל העם כולו.
הווי אומר: מהבחינה הפרטית אין ליחיד הזכות לטעון: "אני בן תורה ולכן אני פטור מהצבא". אך השיקול הציבורי, הצרכים הרוחניים של האומה, מחייבים לגדל תלמידי חכמים גדולים שיהיו משוחררים מכל עול ופנויים להתמסרות מלאה לתורה.
מדוע דרושה התמסרות מלאה לתורה, ובלעדי זה אי-אפשר להגיע למבוקש? זאת ננסה להסביר בפעם הבאה.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














