ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לימוד תורה - מה, למה וכיצד? ;">

בית מדרש תורה ולימודה דרכי לימוד הדרכות כלליות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיוון תשס"ז

לימוד תורה - מה, למה וכיצד?


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה

הרב חיים שטיינר - מהו תכלית לימוד התורה?
מעשה בקהילה אחת, שבראשה עמד רב תלמיד חכם, אשר נהג ללמד בה שיעורי תורה. לימים הגיע לקהילה אדם מבחוץ, שהתחיל לארגן שיעורים במקום מבלי להתייעץ עם המרא דאתרא. אנשי הקהילה נחלקו ביניהם כיצד להתייחס לדבר. היו שאמרו: אדרבה טוב שיהיו שיעורים נוספים - "יגדיל תורה ויאדיר", לעומתם אמרו אחרים: במקום שיש מרא דאתרא - הכל צריך להיעשות בהסכמתו. שלחו בני הקהילה את השאלה לרמב"ם. בתשובתו ענה הרמב"ם, שחז"ל הם שהורו לנו כיצד מלמדים תורה, ומטרת הלימוד היא להרבות יראת ה' ויראת תלמידי חכמים. כאשר על ידי הלימוד פוגעים חס וחלילה בכבודו של תלמיד חכם - זו איננה פגיעה אישית בלבד, אלא זה היפוך התכלית של הלימוד - יראת שמים, ומסירת התורה דרך תלמידי החכמים שבכל הדורות. וכך מגדיר הרמב"ם את תכלית לימוד התורה, בשני משפטים: " התכלית המגיע מתלמוד תורה הוא יראת שמים, כמו שנאמר 'ליראה את ה' הנכבד'. ואמרו חז"ל: 'את ה' אלוקיך תירא' - לרבות תלמידי חכמים. ואמרו: לא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים " (שו"ת הרמב"ם סימן שכ"ג).

כיוצא בזה מסביר הגר"א את הפסוק (משלי ט' י'): "תחילת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה" - כל מטרת חכמת התורה היא להגיע ליראת ה', לפיכך לפני שאדם לומד תורה, עליו להעלות במחשבתו את התכלית שהיא יראת ה', אליה יגיע באמצעות הלימוד. (הגר"א מסביר על פי עיקרון זה - שהמחשבה הראשונית עוסקת בתכלית הדבר - גם את דברי חז"ל, שאמרו בכמה מקומות "בתחילה עלה במחשבה", ואחר-כך נראה לנו שכביכול חזר בו חס וחלילה ועשה אחרת. למשל: בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין ובפועל שיתף מידת הרחמים. וכי ח"ו הקב"ה חזר בו? אלא, התכלית היא שהעולם יהיה בדרגה של מידת הדין, שזוהי האמת המוחלטת. אבל אפשר להגיע לדרגה זו רק אחרי אלפי שנים של הנהגת העולם במידת הדין יחד עם מידת הרחמים. הביטוי "עלה במחשבה" מתייחס לתכלית והדרך להגיע אליה נעשית בשלבים).

כמדומני, שבדרך זו נוכל להבין יפה את הפסוקים בישעיהו (כ"ט, י"ג-י"ד): "ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה... בפיו ובשפתיו כבדוני... ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה... ואבדה חכמת חכמיו..." - כלומר כיוון שלא שמו אל לבם את מטרת החכמה - שהיא להגיע ליראת ה' - לכן עונשם הוא שהקב"ה נוטל מהם את החכמה, כי בפועל הם אינם משתמשים בחכמה לתכלית שלשמה ניתנה - יראת שמים!
יהי-רצון, שייתן ה' בלבנו חכמה, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו באהבה, מתוך כבוד תלמידי חכמים.

הרב מרדכי גרינברג - הלימוד הרוחני והלימוד המעשי

חשוב ללמוד את כל חלקי התורה כולל לימודי האמונה. גישה מוטעית היא ההשקפה המחלקת את תורתנו הקדושה לשניים - הלימוד המעשי והלימוד הרוחני. הלימוד המעשי, היינו לימוד ש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים בעיון ובסברה, והלימוד הרוחני הוא לימוד מוסר, אמונה, אגדה ומדרש.

לכאורה שני חלקי תורה אלו עוסקים בשני תחומים שונים, אולם לא היא - "תורת ה' תמימה משיבת נפש". ארון הספרים של היהדות איננו מורכב ממדפים שונים, מדף אחד לחלק המעשי, והמדף השני לחלק הנסתר והרוחני. באמת הלימוד הרוחני הוא הפנימי הנשמתי, והמעשי משמש לו מלבוש וגוף.

ואלו דברי המהר"ל (תפארת ישראל פי"ג): "כי התורה, עם שנראים דבריה בדברים שפלים (גשמיים), הרי התורה הזאת מתקשרת עם פנימיות התורה... ואף אם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג, מכל מקום המלבוש קרוב אל הגוף, והגוף קרוב אל הנשמה, עד שהכל מתחבר ומתדבק בהשגה עליונה, ובזה יש דבקות לאדם במדרגה היותר עליונה, היא מדרגת העולם הבא".

יתר על כן - במכתב שכתב הרב קוק זצ"ל למחנך, שיבח אותו על שמקדיש מזמנו ומלמד את תלמידיו גם ספרי אמונה ומחשבה, וכתב לו שלימוד זה יגרום להצלחתם לא רק בתחום האמוני-מחשבתי, אלא אף בעניינים המעשיים, נמצא שעיסוק בחלק הרוחני מגביר את הלימוד בחלק המעשי. ואלו עיקרי דבריו:
יסוד גדול הוא, שכוחות הנפש שבאדם רבים ומגוונים הם, ומכל מקום קשורים הם כולם יחד בקשר אורגני, ומשפיעים ומושפעים, זה על זה וזה מזה. לפיכך, כאשר קיים רצון נפשי עז ללימוד תורה, הרי רצון זה מעורר את כוחות הנפש האחרים, ואז מתאמץ כוח הזיכרון, והחריפות השכלית מתגדלת, וההגיון הולך ומתיישר.

החשק הנפשי ללימוד תורה קשור במידת יראת שמים, עומק קדושת האמונה המושרשת בנפש והמידות הטובות שקנה לו האדם. כדי להגביר שני יסודות אלו - הרצון ללימוד תורה, וחיזוק יראת שמים והמידות הטובות - חובה לעסוק בצד הפנימי יותר, הנשמתי, הרזי של התורה. ועל כן יש להרבות בלימוד ענייני אמונה, מוסר ומחשבה. ואז יעשו דברי תורה יקרים בעיניו, וידע את ערכם החשוב והחיוני, ויתקשר אליהם בחשק פנימי עז, וזה יגרום להתעוררות הכוחות השכליים.

"נמצא, שהעצה היותר טובה להצלחת התלמידים בלימודם... היא להרחיב מידי יום ביומו את לבבם בתלמודי היראה הטהורה וכל מקצועותיה... מיד יזדרזו לאחוז במידות טובות וישרות" (דעת כהן עמוד קל"ג).

לסיכום: לימוד קבוע בענייני אמונה, מחשבה, מוסר ומידות, הוא הוא הבסיס גם ללימוד המעשי ההלכתי ולהצלחתו.

הרב יעקב אידלס - כיצד ללמוד (בליל שבועות)?
הדברים הבאים עוסקים בעיקר בלימוד ליל שבועות, אולם דומני שהם חשובים גם לסגנון הלימוד בכל ימות השנה.

מנהג ישראל קדוש וטהור לעסוק בתורה בליל שבועות. ישנם הנוהגים ללמוד את ה"תיקון", שסודר בידי גדולי ישראל. תיקון זה הוא "תקציר" של כל התורה, ואף על פי שהעוסקים בו לא לומדים דברים חדשים, וודאי יש בהקפת תמצית התורה ערך סגולי גדול מאוד. אולם, רבים עוסקים בלימוד חלקים חדשים בתורה, ואליהם מכוונים דברי.

לפני שניגשים ללימוד ליל שבועות, אם ברצוננו להפיק מלימוד זה גם ריווח לימודי, בנוסף לערך הסגולי, חשוב שנתכנן היטב את לימודינו, נציב מטרות ויעדים, ולא "נזרום" סתם, ונבאר: ישנם שני סוגי אנשים - אלו שעסוקים תדיר בלימוד תורה כגון בחורי ישיבות, ואלו שאינם נמנים על הלומדים הקבועים.

הלומדים הקבועים עלולים ליפול בשתי מלכודות. הראשונה: האדם מתלהב מעצמו - למדתי כל הלילה, הוספתי רבות בלימוד תורה. אבל אם האדם יבחן את עצמו בכנות, הוא יגלה שבסך הכל הוא הפחית מלימודו, מפני שתכל'ס מתחילים ללמוד רק ב-10:30 אחרי סעודת חג דשנה, בשלב מסוים מתחילים 'לנקר', ואז יוצאים לפטפט ולטעום משהו, ואחר כך ישנים ביום ומפסידים את הלימוד הטוב, האיכותי והמרוכז של יום לימוד תורה. המלכודת השניה: אדם מתפתה לסגור את הלילה בסדרת שיעורים, כדי שיוכל לומר לעצמו שלמד היטב. למעשה, בדרך כלל משיעורים אלו האדם כמעט לא הפיק כלום, מפני שקל יותר להירדם בהם, ובדרך כלל השיעורים עוסקים במגוון נושאים ולא ממצים נושא מסוים טוב. לפיכך, כדאי למי שרוצה ללמוד טוב בלילה זה, לקחת מראש יעד סביר - נניח פרק שרוצה לסיים או מסכת שהוא מעוניין לחזור עליה, וללמוד אותו ברציפות. לבני נוער מומלץ להציב יעד שמתאים להם, לדוגמא - ספר תנ"ך, ורצוי ללמוד ביחד בחבורה קטנה.

הסוג השני - מי שלא רגיל ללמוד. בראש ובראשונה - חשוב שהוא יצא מהלילה בתחושה, שהוא הרוויח משהו. אם אין באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, טוב שילך לשיעורים. אולם, חשוב שליל השיעורים יקיף נושא מסויים, וכך הוא יצא עם ריווח לימודי אמיתי. אך אם יש באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, או למצוא חברותא שתסייע לו בלמוד, הרי זו הזדמנות פז להתחבר לעולם התורה הרגיל, בדרך של בית המדרש החי והתוסס שזו ההתהוות של התורה. אם אפשר, רצוי מאוד ללכת עם החברותא לבית מדרש המלא בלהט של לומדי תורה, וכך לקבל את התחושה המשמעותית ביותר של התחברות לתורה. דרך אגב - ליל שבועות הוא הזדמנות של פעם בשנה ללימוד פורה בחברותא, אך כדאי לקחת עצה זו לכל השנה.
____________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il