ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
הפטרתנו עוסקת בנבואה אודות אמו העקרה של שמשון, שבאופן פלאי תלד את בנה, אשר יפליא להכות בפלשתים, מכח נזירותו-הפלאתו. על כן, הנביא משתמש בלשון התורה "כִּי יַפְלִא " (במדבר ו' ב) פעמיים בהפטרה:
"וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ יְהֹוָה לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי : וַיִּקַּח מָנוֹחַ ... וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַיקֹוָק וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת" (שופטים י"ג יח-יט).
חז"ל דורשים סמוכים בין פרשת נזיר לפרשת סוטה הקודמת לה. וז"ל:
"ולמה סמך פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יפריש עצמו מן היין, לפי שעל ידי היין זינתה" (מדרש אגדה במדבר פרק ו ד"ה [ב] איש).
מדרש זה אומר דרשני, שהרי קשה כיצד ראה האיש, שהתורה ממליצה לו להזיר עצמו מן היין, את הסוטה בקלקולה והרי כל מעשיה של הסוטה בסתר נעשו. הגדרתה של התורה את הסוטה היא כמי שלא ניתן לראות את מעשיה:
"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה" (שם ה' יג).
ארבע פעמים התורה חוזרת על כך. אם כן, מסקנתנו היא, כי הרואה את הסוטה בקלקולה הוא מי שנסתר עמה ועדיין לא חטא ממש. לכן התורה ממליצה לו להזיר עצמו מן היין.
אצל שמשון המצב שונה. ההחלטה כי יהיה נזיר איננה שלו. "אִישׁ הָאֱלֹקים" - "מַלְאַךְ הָאֱלֹקים" הוא זה שמבשר לאשת מנוח על נזירות בנה אשר תלד. הזרתו מן היין היא שתאפשר לו להיות זה ש" יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שם ה).
[מעניין כי גם השורש "יָחֵל" קשור ליין. המקום הראשון בתורה בו היין הביא לכישלון בענייני עריות גם בו מופיע ביטוי זה: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" (בראשית ט' כ-כא).]
מה הקשר בין נזירותו של שמשון לבין הצלחתו להושיע את ישראל? מאמר חז"ל אודות " הרואה סוטה בקלקולה" קשור בטבורו לפעילותו של שמשון. לאורך כל פרקי שמשון הכתוב מדגיש את ראייתו של שמשון עד כדי כך שחז"ל מגדירים אותו כך:
"שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו" (משנה סוטה פ"א מ"ח).
על פי הקדמות אלה נבין את פעילותו של שמשון.
בפרק הבא של ספר שופטים מתאר הכתוב את סיפור חתונתו הראשונה של שמשון. וז"ל הכתוב:
"וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים:... וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" (שם י"ד א-ג).
שמשון יורד תמנתה כדי לראות את הסוטה בקלקולה - על מנת לשאת את הפלשתית בת הערלים, כשהוא מוגן על ידי נזירותו. זה גם מסביר מדוע שמשון ירא השמים (שאפילו לכרם איננו מתקרב) בוחר להושיע את ישראל דווקא בדרך קשה זו. כך הוא מבין (ומבין נכון) את הציווי האלקי על נזירותו.
לאורך כל התנ"ך בפרט ובהיסטוריה של האנושות בכלל תמיד לקח הצד החזק את בנותיו של הצד החלש. לכן הכריזו המצרים כי "מעולם לא ניתנה בתו של פרעה למלך זר" (אף על פי שאנו יודעים כי על פי המדרש אברהם לקח את הגר בת פרעה ועל פי הכתוב, שלמה נשא את בת פרעה). לכן מדגישים חמור ושכם בפני בני העיר כי במסגרת ההסכם עם בני יעקב הם יקחו את בנות ישראל למרות שההסכם המקורי היה הפוך (השוו את פסוק טז בבראשית ל"ד לפסוק כא). כך גם מבטא יואש מלך ישראל את טענתו כי אמציה מלך יהודה צריך להיות כפוף לו ולכן איננו יכול לקחת את בתו לאשה כשם שה"חוח" אינו יכול לקחת את בתו של ה"ארז" לאשה (דברה"י ב' כ"ה יח). [נדגיש ונאמר כי כיום בטל ועבר מן העולם המנהג של יצירת קשרים דיפלומטיים בין אומות באמצעות חתונות, אף על פי שהיה נפוץ מאוד עד העת האחרונה].
אם כך, לחתונה זו משמעות לאומית מהדרגה הראשונה. באמצעות חתונה זו עם ה"סוטה" - בת פלשתים, שמשון מכריז כלפיהם "תם זמן השעבוד" נגמרה התקופה של "וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל" (שם ד). בשבוע הבא נמשיך להוכיח כי אכן חתונתו הראשונה של שמשון הייתה בבחינת הכרזת עצמאות כנגד שלטון הפלשתים על ישראל, שנמשך, תקופה ארוכה.
בהזדמנות זו נאחל גם לנו, כי ממשלת ישראל תוכיח בקרוב מאוד, ששלטון ישראל מבטיח בטחון לתושבי מדינת ישראל כולה. נקרא לציבור כולו לא להחשות כאשר תושבי עוטף עזה ובעיקר תושבי שדרות, סובלים מחולשתם של מנהיגי המדינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
