ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
התשובה לכך היא: חילול השם יש רק כאשר אדם עושה מעשה עבירה! מעשה עבירה הוא חילול השם, אבל כאשר אדם עושה דבר נכון ע"פ התורה, אין בזה חילול השם גם אם אחרים לא מבינים את צדקת מעשיו, במעשה נכון וכל שכן במעשה מצוה לא יכול להיות חילול השם.
וכך אומר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ה': "כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, בשאט נפש, להכעיס - הרי זה מחלל את השם. ואם עבר בעשרה, הרי זה מחלל את השם ברבים". והרמב"ם מוסיף ואומר: שאם אדם חשוב עשה דבר שאינו הגון לפי דרגתו, גם בזה יש חילול השם. כגון שלקח מקח ואינו נותן דמי המקח מיד.
הווי אומר: רק במעשה עבירה או מעשה שאינו הגון לפי גדלותו של האדם, יש בזה חלול השם, אבל אם אדם עשה מעשה כשר שאין בידו צד עבירה כלל, אין במעשה כזה חילול השם.
לפעמים מעשה שנראה בעיני הבריות כחלול השם הוא בעצם קידוש השם, כגון תלמיד-חכם שהולך ברחוב ולפתע מתברר שיש בבגדיו כלאיים. עליו לפשוט את הבגדים מיד, אפילו באמצע הרחוב. ומה יאמר הרואה: "איזה בזיון, איך תלמיד חכם, רב, פושט את בגדיו ברחוב, זה חילול השם". אבל התורה אומרת להפך, שאם הוא לא יפשוט את בגדיו שיש בהם כלאיים אז זה חלול-השם, שהרי הוא עובר עבירה. ובמקום שיש חלול-השם, אין חולקים כבוד לרב, ואם הוא יפשוט את הבגדים לא יהיה חילול השם ואדרבא - יש בזה קידוש השם שעושה רצון ה' למרות הבזיון שבדבר.
ולכן, אם ע"פ התורה נכון שבני ישיבות ידחו את גיוסם וילמדו תורה בשקידה, אין בזה חלול השם, אלא אדרבא, ככל שירבו ללמוד בשקידה ובמסירות, וככל שהדבר יותר קשה כך מתרבה קידוש-השם.
אכן, במה דברים אמורים? באותם בני תורה שמוסרים את נפשם על התורה, שעוסקים בתורה למרות שהם יודעים את המצוה שיש בצבא והם מוקירים ומכבדים את חיילי-ישראל. הם אינם יושבים בישיבה כדי להשתמט מהצבא. הם אינם מזלזלים במדינה ובצבא, ומנוכרים אלא אדרבא: מתוך אהבתם את ישראל ואת ארץ ישראל הם מתמסרים לתורה. הם עושים זאת מתוך הכרה של שליחות ציבורית ולצורך הציבור. אלה מקדשים שם שמים בלימודם.
אבל אם חס ושלום, ישב אדם בישיבה על מנת להשתמט מהצבא, לתורה אינו מתמסר ולצבא אינו הולך, הרי זו עבירה חמורה. את מצות ההליכה לצבא אינו מקיים, הוא משתמט ומנצל את האחרים, ועבירה זו יש בה חלול-השם גדול ונורא. מעשה כזה יכול לגרום שנאה לתורה ולאנשי תורה, ואוי לו למי שנכשל באיסור חלול השם שכזה.
אבל אלו היושבים בישיבה ומוסרים את נפשם על התורה והם עושים זאת מתוך אהבת עמם וארצם, מתוך הערכה וכבוד לצבא, מתוך תחושה של שליחות ציבורית ולצורך הציבור, אלה מרבים קידוש-השם בעולם וירבו כמותם בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
