ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
התשובה לכך היא: חילול השם יש רק כאשר אדם עושה מעשה עבירה! מעשה עבירה הוא חילול השם, אבל כאשר אדם עושה דבר נכון ע"פ התורה, אין בזה חילול השם גם אם אחרים לא מבינים את צדקת מעשיו, במעשה נכון וכל שכן במעשה מצוה לא יכול להיות חילול השם.
וכך אומר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ה': "כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, בשאט נפש, להכעיס - הרי זה מחלל את השם. ואם עבר בעשרה, הרי זה מחלל את השם ברבים". והרמב"ם מוסיף ואומר: שאם אדם חשוב עשה דבר שאינו הגון לפי דרגתו, גם בזה יש חילול השם. כגון שלקח מקח ואינו נותן דמי המקח מיד.
הווי אומר: רק במעשה עבירה או מעשה שאינו הגון לפי גדלותו של האדם, יש בזה חלול השם, אבל אם אדם עשה מעשה כשר שאין בידו צד עבירה כלל, אין במעשה כזה חילול השם.
לפעמים מעשה שנראה בעיני הבריות כחלול השם הוא בעצם קידוש השם, כגון תלמיד-חכם שהולך ברחוב ולפתע מתברר שיש בבגדיו כלאיים. עליו לפשוט את הבגדים מיד, אפילו באמצע הרחוב. ומה יאמר הרואה: "איזה בזיון, איך תלמיד חכם, רב, פושט את בגדיו ברחוב, זה חילול השם". אבל התורה אומרת להפך, שאם הוא לא יפשוט את בגדיו שיש בהם כלאיים אז זה חלול-השם, שהרי הוא עובר עבירה. ובמקום שיש חלול-השם, אין חולקים כבוד לרב, ואם הוא יפשוט את הבגדים לא יהיה חילול השם ואדרבא - יש בזה קידוש השם שעושה רצון ה' למרות הבזיון שבדבר.
ולכן, אם ע"פ התורה נכון שבני ישיבות ידחו את גיוסם וילמדו תורה בשקידה, אין בזה חלול השם, אלא אדרבא, ככל שירבו ללמוד בשקידה ובמסירות, וככל שהדבר יותר קשה כך מתרבה קידוש-השם.
אכן, במה דברים אמורים? באותם בני תורה שמוסרים את נפשם על התורה, שעוסקים בתורה למרות שהם יודעים את המצוה שיש בצבא והם מוקירים ומכבדים את חיילי-ישראל. הם אינם יושבים בישיבה כדי להשתמט מהצבא. הם אינם מזלזלים במדינה ובצבא, ומנוכרים אלא אדרבא: מתוך אהבתם את ישראל ואת ארץ ישראל הם מתמסרים לתורה. הם עושים זאת מתוך הכרה של שליחות ציבורית ולצורך הציבור. אלה מקדשים שם שמים בלימודם.
אבל אם חס ושלום, ישב אדם בישיבה על מנת להשתמט מהצבא, לתורה אינו מתמסר ולצבא אינו הולך, הרי זו עבירה חמורה. את מצות ההליכה לצבא אינו מקיים, הוא משתמט ומנצל את האחרים, ועבירה זו יש בה חלול-השם גדול ונורא. מעשה כזה יכול לגרום שנאה לתורה ולאנשי תורה, ואוי לו למי שנכשל באיסור חלול השם שכזה.
אבל אלו היושבים בישיבה ומוסרים את נפשם על התורה והם עושים זאת מתוך אהבת עמם וארצם, מתוך הערכה וכבוד לצבא, מתוך תחושה של שליחות ציבורית ולצורך הציבור, אלה מרבים קידוש-השם בעולם וירבו כמותם בישראל.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה אכפת לך?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
מה כבד לך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
