- פרשת שבוע ותנ"ך
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"מי יאכילנו בשר?"
הטענה על חוסר גשמיות, נובעת ביסודה מריקנות רוחנית, וע"כ בשעה שיתמנו הסנהדרין, כאלו שיזכו שתנוח עליהם הרוח אשר עליך, הם הם יהיו התשובה ומרפא היסודי והשורשי. אולם כרגע שהעם מרגיש שחסר לו הבשר, ינתן להם גם מחסורם זה, אולם בנתינת הבשר אין מזור אמיתי לחסרונו.
בפרשתנו מובאת טענתם של האספסוף "מי יאכילנו בשר", ומשה טוען כלפי שמיא "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה". ובהמשך: "ויאמר ה' אל משה - אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו... ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם, ונשאו אתך במשא העם". ולאחר מכן "ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר... עד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם וגו'".
וצריך ביאור הרי בני ישראל מתלוננים על הבשר שחסר להם, וא"כ הרי צריך להקדים את המענה אליהם, ולהבטיחם כי יאכלו בשר, ורק לאחר מכן לומר למשה רבינו שיתווספו אליו שבעים זקנים לשאת במשא העם, ומשמע כאן, כי גם פרשת שבעים הזקנים הנוספים למשה, הם היוו תשובה ומענה גם אל העם, כי האמת היא, שחסרה להם לבני ישראל מעלות רוחניות, ואלמלי כן לא הייתה תופעה כזו של "אספסוף".
הטענה על חוסר גשמיות, נובעת ביסודה מריקנות רוחנית, וע"כ בשעה שיתמנו הסנהדרין, כאלו שיזכו שתנוח עליהם הרוח אשר עליך, הם הם יהיו התשובה ומרפא היסודי והשורשי. אולם כרגע שהעם מרגיש שחסר לו הבשר, ינתן להם גם מחסורם זה, אולם בנתינת הבשר אין מזור אמיתי לחסרונו, התשובה האמיתית היא, אספה לי שבעים איש, תוספת ברוחניות, תוספת במרביצי תורה ורבנים בעלי רוח.
וזה לשונו של הרמב"ם (בהל' סנהדרין פ"ד ה"א): "אחד ביה"ד הגדול או סנהדרין קטנה צריך שיהיה סמוך מפי סמוך... וכן השבעים זקנים משה רבינו סמכם ושרת עליהם שכינה ואותן זקנים סמכו לאחרים, ואחרים לאחרים". וצריך ביאור למה הדגיש הרמב"ם 'ששרת עליהם שכינה', ומדוע הביא כי תחילת הסמיכה היתה בסמיכת שבעים זקנים בפרשתנו. והרי גם בפרשת יתרו נתמנו שופטים, שרי אלפים ושרי עשרות. אלא שכוונת הרמב"ם שתחילת הסמיכה הוא רק באלו ששרתה רוח הקודש על הסמוכים, כאמור בפרשתנו "ואצלתי מן הרוח אשר עליך", מה שאין כן בשרי האלפים והמאות, לא הוזכר פרט זה. (ובספר תורת חיים למס' סנהדרין דף י"ד כותב, כי ההלכה שאין סמיכה בחו"ל, היא מפני שאין שכינה שרויה על האדם בחו"ל, ע"ש).
וכבר ביארנו בעבר כי גם ההלכה שמשה רבינו שקול כשבעים איש, הוא עד לזמן מינויים של השבעים זקנים, וכן מפורש הדבר בתוספות חכמי אנגליה (סנהדרין דף ט"ז). והוא מהטעם הנזכר, שתחילת הסמיכה היא בפרשתנו, ולא קודם לכן, שהנסמכים זכו להשראת השכינה מכוחו של משה רבינו.
ומפרשה זו למדנו, כי הרפואה הנכונה והאמיתי לכל מדוי ישראל, היא התועלת הרוחנית, האדרת והגברת צדדיה הרוחניים של האומה, ע"י מרביצי תורה, אשר שכינה עימהם, ומכוחם יקבל כל אחד את כוחו בעבודת ד' אל מול כל הניסיונות המתקרבים ע"י האספסוף. וה' יזכנו להיות ממזכי הרבים ומפיצי תורתנו הקדושה.
וצריך ביאור הרי בני ישראל מתלוננים על הבשר שחסר להם, וא"כ הרי צריך להקדים את המענה אליהם, ולהבטיחם כי יאכלו בשר, ורק לאחר מכן לומר למשה רבינו שיתווספו אליו שבעים זקנים לשאת במשא העם, ומשמע כאן, כי גם פרשת שבעים הזקנים הנוספים למשה, הם היוו תשובה ומענה גם אל העם, כי האמת היא, שחסרה להם לבני ישראל מעלות רוחניות, ואלמלי כן לא הייתה תופעה כזו של "אספסוף".
הטענה על חוסר גשמיות, נובעת ביסודה מריקנות רוחנית, וע"כ בשעה שיתמנו הסנהדרין, כאלו שיזכו שתנוח עליהם הרוח אשר עליך, הם הם יהיו התשובה ומרפא היסודי והשורשי. אולם כרגע שהעם מרגיש שחסר לו הבשר, ינתן להם גם מחסורם זה, אולם בנתינת הבשר אין מזור אמיתי לחסרונו, התשובה האמיתית היא, אספה לי שבעים איש, תוספת ברוחניות, תוספת במרביצי תורה ורבנים בעלי רוח.
וזה לשונו של הרמב"ם (בהל' סנהדרין פ"ד ה"א): "אחד ביה"ד הגדול או סנהדרין קטנה צריך שיהיה סמוך מפי סמוך... וכן השבעים זקנים משה רבינו סמכם ושרת עליהם שכינה ואותן זקנים סמכו לאחרים, ואחרים לאחרים". וצריך ביאור למה הדגיש הרמב"ם 'ששרת עליהם שכינה', ומדוע הביא כי תחילת הסמיכה היתה בסמיכת שבעים זקנים בפרשתנו. והרי גם בפרשת יתרו נתמנו שופטים, שרי אלפים ושרי עשרות. אלא שכוונת הרמב"ם שתחילת הסמיכה הוא רק באלו ששרתה רוח הקודש על הסמוכים, כאמור בפרשתנו "ואצלתי מן הרוח אשר עליך", מה שאין כן בשרי האלפים והמאות, לא הוזכר פרט זה. (ובספר תורת חיים למס' סנהדרין דף י"ד כותב, כי ההלכה שאין סמיכה בחו"ל, היא מפני שאין שכינה שרויה על האדם בחו"ל, ע"ש).
וכבר ביארנו בעבר כי גם ההלכה שמשה רבינו שקול כשבעים איש, הוא עד לזמן מינויים של השבעים זקנים, וכן מפורש הדבר בתוספות חכמי אנגליה (סנהדרין דף ט"ז). והוא מהטעם הנזכר, שתחילת הסמיכה היא בפרשתנו, ולא קודם לכן, שהנסמכים זכו להשראת השכינה מכוחו של משה רבינו.
ומפרשה זו למדנו, כי הרפואה הנכונה והאמיתי לכל מדוי ישראל, היא התועלת הרוחנית, האדרת והגברת צדדיה הרוחניים של האומה, ע"י מרביצי תורה, אשר שכינה עימהם, ומכוחם יקבל כל אחד את כוחו בעבודת ד' אל מול כל הניסיונות המתקרבים ע"י האספסוף. וה' יזכנו להיות ממזכי הרבים ומפיצי תורתנו הקדושה.
הכרת תודה וקבלת אחריות
הרב יצחק בן יוסף | י"ז סיוון תשפ"א

בהעלותך את הנרות
מתוך 'קול צופייך' גיליון 403
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז

להעלות ולהניף, מה זה אומר?
עובדי החינוך זקוקים להנפה!
הרב יוסף כרמל | סיון תשפ"ב

גינוני (וניגוני) שלטון ראויים
הרב יוסף כרמל | סיוון תשע"ט

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית.

ההודיה לה' על מדינת ישראל
אייר תשס"ז

חלוקת ארץ ישראל לעתיד לבוא
בבא בתרא קכא ע"ב
תשנ"ו

גדלות משה רבנו ומסירותו למען ישראל
תורה ומלכות
מתוך כנס יום ירושלים התשס"ה - בישיבת מרכז הרב
ערב יום ירושלים התשס"ה
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
איך מכינים תה בשבת?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
דיני קדימה בברכות
איך ללמוד אמונה?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
רמב"ם וכוזרי
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מהדורה שלישית ומעודכנת
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"א

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו
