ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
רבים מדברים על חובת הזהירות בדרכים, אבל לצערנו הדברים אינם נשמעים כפי הצורך. בכל יום מתרחשות תאונות דרכים שנגרמות כתוצאה מחוסר זהירות, ואני חושב בלבי, אלו דברים אפשר לומר שיכנסו ללב ויגרמו שהנהגים הבלתי זהירים ייסעו בזהירות. הידיעות על הרוגים בתאונות שנגרמו בשל נסיעה במהירות מופרזת, אינן פועלות למיתון המהירות. הידיעות על תאונות בשל עקיפה במקום אסור אינן מונעות את העקיפות המסוכנות. אם כן, מה אפשר לומר שאכן ישפיע על הלבבות? על הנהגים לדעת שנסיעה בלתי זהירה איננה רק עבירת תנועה בעלמא, אלא זהו איסור תורה חמור. עצם הנסיעה שאיננה זהירה אסורה, גם אם לא קרה כלום. על נסיעה כזו ישנו קנס בידי שמים, וקנסות שבידי שמים חמורים הרבה לאין ערוך מקנסות של המשטרה. שם בשמים נרשמת כל נסיעה שאיננה זהירה, שבה אדם עובר על "ונשמרתם לנפשותיכם". "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים".
אני מוכרח לסייג את דברי הנאמרים בהכללה, כי אין ספק שישנם נהגים רבים שנוסעים בזהירות. יש להניח כי רוב האוחזים בהגה נוהגים כחוק, וכי רק אחוז קטן מהנהגים איננו שומר חוק. אליהם אני מדבר, בניסיון לחשוב עימם כיצד להשפיע על הבלתי זהירים - להיזהר. אדם הנכנס לרכבו ומתיישב ליד ההגה, צריך לחשוב על כך כי מעתה הוא מקיים מצוה דאורייתא, מצות "ונשמרתם", ובמידה וחלילה אינו נזהר בנהיגתו אזי עובר על מצוה זו גם אם לא אירע שום נזק מחוסר זהירותו. נהג שעוצר באור צהוב למרות הפיתוי להספיק לנסוע לפני ההחלפה לאור אדום, מקיים בזה מצוה דאורייתא, וכן נהג הנמנע מלעקוף במקום בו ישנה סכנה כל שהיא ואפילו מועטת, ממילא יוצא שהנהיגה הופכת לכלי לצבירת מצוות. ציבור נאמני ארץ-ישראל, השואפים לשלמות הארץ, התורה והעם, המתנחלים ביש"ע, בגולן, ואוהדיהם, צריכים להיות הראשונים לשמש דוגמא ומופת במצוה מרכזית זו של שמירת הנפש.
הנהיגה ברכב משקפת את ההתנהגות הכללית. נהיגה נכונה במתינות, ביישוב הדעת, בנינוחות, מתוך מגמה לקיים מצות "ונשמרתם" בכל ההידור, יכולה להשפיע על כל ההתנהגות שתהיה מיושבת ושקולה, בשמחה ובטוב לבב. רק בכוחות בריאים אפשר לנצח את כל העיכובים בדרכינו אל שלמות הארץ, שלמות התורה ושלמות העם.
נביט על הנהיגה הנכונה והזהירה כחלק מעבודת הקודש כולה. נפעל בכל סביבתנו לתקן ולשפר את הנהיגה.
המורים ידברו עם תלמידיהם, ההורים ידברו עם בניהם, ועל כל מעשינו תשרה סייעתא דשמיא, וד' יצליח את דרכינו וישמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם.
הרב שמואל יניב - תיקון הנפש ותיקון הנהיגה
בכל דור מתחדשים הניסיונות של שלושת העבירות החמורות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, באופן ייחודי המתאים לאותו דור. בימים הקדמונים הניסיונות של שפיכות דמים ושמירה על הנפש היו בהליכה במדבר, הפלגה בים וזהירות ממגפות. בדורנו ניסיון שפיכות הדמים מתבטא בתאונות הדרכים. תאונות הדרכים נגרמות מפגמים עמוקים בנפש האדם שלא תוקנו - כעסים, תסכולים, ייאוש, חוסר נדיבות, חוסר אצילות וסובלנות. הוכח, שבני אדם הנמצאים במצב של ייאוש או כעס נוהגים ברישול, ופוגעים בחייהם או בחיי זולתם.
עבודת האלוקים, שאנו מצווים בה כוללת את החובה להיות אנשים השולטים בעצמם, ולא להיגרר לתוקפנות או לניסיונות להשיג דברים בכוח. לפיכך, באופן שורשי - עלינו לעבוד ולתקן את הפגמים הנפשיים, שהזכרנו כגורמים לתאונות, בבית המדרש - בהיכל ה' ובתפילות. עבודה זו נחוצה מאוד, שכן שפיכות דמים היא משלוש העבירות החמורות ביותר. לכן, בנוסף לתפילה המיוחדת שאנו מתפללים על הדרך - תפילת הדרך, היינו צריכים אולי לתקן תפילה מיוחדת על מידות הסובלנות והנדיבות.
בנוסף, באופן מעשי - בכדי לחזק את תחושת היראה והאחריות של הנהג, ראוי שכל ילד שעומד לקבל רשיון נהיגה, יעבור חוויה מכוננת בבית לווינשטיין או במחלקה לשיקום בתל השומר. במקומות אלו יפגוש הנהג המתחיל אנשים נכים וקטועי איברים, יראה צללים של בני אדם שלעולם לא ידברו, לא יאכלו ויישארו מוגבלים, ויבין את המשמעות הנוראה בהשארת משפחה של יתומים, חס וחלילה.
מי שמתיישב ליד הגה המכונית, חייב לשנן לעצמו השכם והערב - שבאמת לא משנה אם יגיע למחוז חפצו בתוך שעה או שעתיים, אלא העיקר שלא יגרום לכך שמישהו יפגע מנהיגתו חס וחלילה, ואז לא יוכל כבר לישון לעולם מרוב צער על העוון והאסון הנורא שהאלוקים אינה לידו. אם כולנו נחנך עצמנו למידות אלו, יימנעו בעזרת ה' תאונות דרכים רבות, ועוד רבים רבים יזכו לחיים טובים ומאושרים.
הרב גדעון פרל - נהיגה בהתאם להלכות זהירות בדרכים
חוקרי הגורמים של תאונות הדרכים קובעים, שהגורם האנושי קרי התנהגות הנהגים, הוא הגורם העיקרי לאסונות אלו. התנהגות שלילית זו מורכבת ממספר רב של תחומים: ביטחון עצמי מופרז, מהירות מופרזת שגורמת לחוסר יציבות של הרכב על הכביש ולחוסר שליטה ברכב, זלזול בחוקי התנועה, חוסר מיומנות בנהיגה ובהכרת הרכב, קלות דעת המובילה ללקיחת סיכונים מיותרים, יצר הרפתקנות, אי ראיית "הנולד" ואת הצפוי בעוד מועד, חוסר ריכוז בנהיגה ובמצב הדרך, עייפות רבה, כושר גופני לקוי עקב שתייה אסורה, חוסר שיפוט נכון, נהיגה פראית המושפעת ממשחקי האינטרנט והסרטים המלבים את יצר התחרות והסיכון בכבישים ועוד. כמובן, קיימים גם גורמים נוספים כגון - תקינות הרכב וכביש גרוע, אולם אלו אינם הגורמים העיקריים.
את התאונות הנובעות מהגורם האנושי - ההתנהגות השלילית - ניתן למנוע על ידי חינוך מגיל צעיר למידות טובות, ובמיוחד חינוך למצוות "ואהבת לרעך כמוך" - "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". אדם ירא שמים המקיים מצוות הבורא, ומאמץ את המידות הטובות שבתורה ושבחז"ל, חייב להישמר מדרך ההתנהגות שהזכרנו לעיל.
יתר על כן, חשוב להדגיש שמי שנוהג בצורה לא זהירה מעבר להתנהגות השלילית שבדבר, הרי הוא עובר גם על כמה איסורי תורה (הלכתיים) חס וחלילה, ונפרטם: "אדם מועד לעולם" - האדם נדרש להיות אחראי על מעשיו, בכל רגע ובכל שעה. מי שמתנהג במידות הרעות הללו הרי הוא מועד להרוג, או להזיק ולחבול - לא רק בעצמו אלא גם באחרים, וממילא הרי הוא עובר על האיסור "לא תעמוד על דם רעך" וכן על "לא תשים דמים בביתך". לפיכך, המשנה בנהיגתו הרי הוא פושע ולא אנוס! (שבט הלוי ח"ח ש"א), וכן כהן שהרג את הנפש, אף בשוגג, לא ישא את כפיו! (יחווה דעת ח"ה ט"ז). בנוסף - הביטחון העצמי המופרז נובע ממידת הגאווה האסורה עלינו, כך "שאין אני והוא יכולים לשכון יחדיו", ובכך הוא דוחק את רגלי השכינה!
כמו כן יש חיוב על כל אחד מאתנו הרואה נהג המסכן את הציבור, להודיע לגורמים המוסמכים על מנת למנוע את הסיכון (עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו ס' י"ג המחייב רופא עיניים להודיע על נהג הלקוי בראייתו, מצד "לא תעמוד על דם רעך").
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
