ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
רבים מדברים על חובת הזהירות בדרכים, אבל לצערנו הדברים אינם נשמעים כפי הצורך. בכל יום מתרחשות תאונות דרכים שנגרמות כתוצאה מחוסר זהירות, ואני חושב בלבי, אלו דברים אפשר לומר שיכנסו ללב ויגרמו שהנהגים הבלתי זהירים ייסעו בזהירות. הידיעות על הרוגים בתאונות שנגרמו בשל נסיעה במהירות מופרזת, אינן פועלות למיתון המהירות. הידיעות על תאונות בשל עקיפה במקום אסור אינן מונעות את העקיפות המסוכנות. אם כן, מה אפשר לומר שאכן ישפיע על הלבבות? על הנהגים לדעת שנסיעה בלתי זהירה איננה רק עבירת תנועה בעלמא, אלא זהו איסור תורה חמור. עצם הנסיעה שאיננה זהירה אסורה, גם אם לא קרה כלום. על נסיעה כזו ישנו קנס בידי שמים, וקנסות שבידי שמים חמורים הרבה לאין ערוך מקנסות של המשטרה. שם בשמים נרשמת כל נסיעה שאיננה זהירה, שבה אדם עובר על "ונשמרתם לנפשותיכם". "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים".
אני מוכרח לסייג את דברי הנאמרים בהכללה, כי אין ספק שישנם נהגים רבים שנוסעים בזהירות. יש להניח כי רוב האוחזים בהגה נוהגים כחוק, וכי רק אחוז קטן מהנהגים איננו שומר חוק. אליהם אני מדבר, בניסיון לחשוב עימם כיצד להשפיע על הבלתי זהירים - להיזהר. אדם הנכנס לרכבו ומתיישב ליד ההגה, צריך לחשוב על כך כי מעתה הוא מקיים מצוה דאורייתא, מצות "ונשמרתם", ובמידה וחלילה אינו נזהר בנהיגתו אזי עובר על מצוה זו גם אם לא אירע שום נזק מחוסר זהירותו. נהג שעוצר באור צהוב למרות הפיתוי להספיק לנסוע לפני ההחלפה לאור אדום, מקיים בזה מצוה דאורייתא, וכן נהג הנמנע מלעקוף במקום בו ישנה סכנה כל שהיא ואפילו מועטת, ממילא יוצא שהנהיגה הופכת לכלי לצבירת מצוות. ציבור נאמני ארץ-ישראל, השואפים לשלמות הארץ, התורה והעם, המתנחלים ביש"ע, בגולן, ואוהדיהם, צריכים להיות הראשונים לשמש דוגמא ומופת במצוה מרכזית זו של שמירת הנפש.
הנהיגה ברכב משקפת את ההתנהגות הכללית. נהיגה נכונה במתינות, ביישוב הדעת, בנינוחות, מתוך מגמה לקיים מצות "ונשמרתם" בכל ההידור, יכולה להשפיע על כל ההתנהגות שתהיה מיושבת ושקולה, בשמחה ובטוב לבב. רק בכוחות בריאים אפשר לנצח את כל העיכובים בדרכינו אל שלמות הארץ, שלמות התורה ושלמות העם.
נביט על הנהיגה הנכונה והזהירה כחלק מעבודת הקודש כולה. נפעל בכל סביבתנו לתקן ולשפר את הנהיגה.
המורים ידברו עם תלמידיהם, ההורים ידברו עם בניהם, ועל כל מעשינו תשרה סייעתא דשמיא, וד' יצליח את דרכינו וישמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם.
הרב שמואל יניב - תיקון הנפש ותיקון הנהיגה
בכל דור מתחדשים הניסיונות של שלושת העבירות החמורות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, באופן ייחודי המתאים לאותו דור. בימים הקדמונים הניסיונות של שפיכות דמים ושמירה על הנפש היו בהליכה במדבר, הפלגה בים וזהירות ממגפות. בדורנו ניסיון שפיכות הדמים מתבטא בתאונות הדרכים. תאונות הדרכים נגרמות מפגמים עמוקים בנפש האדם שלא תוקנו - כעסים, תסכולים, ייאוש, חוסר נדיבות, חוסר אצילות וסובלנות. הוכח, שבני אדם הנמצאים במצב של ייאוש או כעס נוהגים ברישול, ופוגעים בחייהם או בחיי זולתם.
עבודת האלוקים, שאנו מצווים בה כוללת את החובה להיות אנשים השולטים בעצמם, ולא להיגרר לתוקפנות או לניסיונות להשיג דברים בכוח. לפיכך, באופן שורשי - עלינו לעבוד ולתקן את הפגמים הנפשיים, שהזכרנו כגורמים לתאונות, בבית המדרש - בהיכל ה' ובתפילות. עבודה זו נחוצה מאוד, שכן שפיכות דמים היא משלוש העבירות החמורות ביותר. לכן, בנוסף לתפילה המיוחדת שאנו מתפללים על הדרך - תפילת הדרך, היינו צריכים אולי לתקן תפילה מיוחדת על מידות הסובלנות והנדיבות.
בנוסף, באופן מעשי - בכדי לחזק את תחושת היראה והאחריות של הנהג, ראוי שכל ילד שעומד לקבל רשיון נהיגה, יעבור חוויה מכוננת בבית לווינשטיין או במחלקה לשיקום בתל השומר. במקומות אלו יפגוש הנהג המתחיל אנשים נכים וקטועי איברים, יראה צללים של בני אדם שלעולם לא ידברו, לא יאכלו ויישארו מוגבלים, ויבין את המשמעות הנוראה בהשארת משפחה של יתומים, חס וחלילה.
מי שמתיישב ליד הגה המכונית, חייב לשנן לעצמו השכם והערב - שבאמת לא משנה אם יגיע למחוז חפצו בתוך שעה או שעתיים, אלא העיקר שלא יגרום לכך שמישהו יפגע מנהיגתו חס וחלילה, ואז לא יוכל כבר לישון לעולם מרוב צער על העוון והאסון הנורא שהאלוקים אינה לידו. אם כולנו נחנך עצמנו למידות אלו, יימנעו בעזרת ה' תאונות דרכים רבות, ועוד רבים רבים יזכו לחיים טובים ומאושרים.
הרב גדעון פרל - נהיגה בהתאם להלכות זהירות בדרכים
חוקרי הגורמים של תאונות הדרכים קובעים, שהגורם האנושי קרי התנהגות הנהגים, הוא הגורם העיקרי לאסונות אלו. התנהגות שלילית זו מורכבת ממספר רב של תחומים: ביטחון עצמי מופרז, מהירות מופרזת שגורמת לחוסר יציבות של הרכב על הכביש ולחוסר שליטה ברכב, זלזול בחוקי התנועה, חוסר מיומנות בנהיגה ובהכרת הרכב, קלות דעת המובילה ללקיחת סיכונים מיותרים, יצר הרפתקנות, אי ראיית "הנולד" ואת הצפוי בעוד מועד, חוסר ריכוז בנהיגה ובמצב הדרך, עייפות רבה, כושר גופני לקוי עקב שתייה אסורה, חוסר שיפוט נכון, נהיגה פראית המושפעת ממשחקי האינטרנט והסרטים המלבים את יצר התחרות והסיכון בכבישים ועוד. כמובן, קיימים גם גורמים נוספים כגון - תקינות הרכב וכביש גרוע, אולם אלו אינם הגורמים העיקריים.
את התאונות הנובעות מהגורם האנושי - ההתנהגות השלילית - ניתן למנוע על ידי חינוך מגיל צעיר למידות טובות, ובמיוחד חינוך למצוות "ואהבת לרעך כמוך" - "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". אדם ירא שמים המקיים מצוות הבורא, ומאמץ את המידות הטובות שבתורה ושבחז"ל, חייב להישמר מדרך ההתנהגות שהזכרנו לעיל.
יתר על כן, חשוב להדגיש שמי שנוהג בצורה לא זהירה מעבר להתנהגות השלילית שבדבר, הרי הוא עובר גם על כמה איסורי תורה (הלכתיים) חס וחלילה, ונפרטם: "אדם מועד לעולם" - האדם נדרש להיות אחראי על מעשיו, בכל רגע ובכל שעה. מי שמתנהג במידות הרעות הללו הרי הוא מועד להרוג, או להזיק ולחבול - לא רק בעצמו אלא גם באחרים, וממילא הרי הוא עובר על האיסור "לא תעמוד על דם רעך" וכן על "לא תשים דמים בביתך". לפיכך, המשנה בנהיגתו הרי הוא פושע ולא אנוס! (שבט הלוי ח"ח ש"א), וכן כהן שהרג את הנפש, אף בשוגג, לא ישא את כפיו! (יחווה דעת ח"ה ט"ז). בנוסף - הביטחון העצמי המופרז נובע ממידת הגאווה האסורה עלינו, כך "שאין אני והוא יכולים לשכון יחדיו", ובכך הוא דוחק את רגלי השכינה!
כמו כן יש חיוב על כל אחד מאתנו הרואה נהג המסכן את הציבור, להודיע לגורמים המוסמכים על מנת למנוע את הסיכון (עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו ס' י"ג המחייב רופא עיניים להודיע על נהג הלקוי בראייתו, מצד "לא תעמוד על דם רעך").
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
