ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איך מפסידים חס ושלום את הארץ? ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר שלח לך Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיוון תשס"ז

איך מפסידים חס ושלום את הארץ?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה

מסלולם של המרגלים מתואר בקצרה בפרשתנו:
"וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת " (במדבר י"ג כא).


הביטוי " לְבֹא חֲמָת " מופיע בתנ"ך כמה וכמה פעמים כולם במשמעות של "כל הארץ" או במשמעות של "כל יושבי הארץ" או בלשון אחרת "כל הקהל". להגדרה זו גם משמעויות הלכתיות חשובות. " לְבֹא חֲמָת " היא הגבול הצפוני של הארץ (במדבר ל"ד ח, יחזקאל מ"ז כ). גם כאשר הכתוב מתאר את הארץ הנשארת שיהושע בן נון לא כבש הוא מזכיר:
"וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת" (יהושע י"ג ה עיינו גם שופטים ג' ג).


בהקשר של "כל הקהל" נזכר הביטוי אצל דוד המעלה את הארון לירושלים שם נאמר:
"וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים" (דברי הימים א י"ג ה).


כך גם בימי שלמה:
"וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם" (מלכים א ח' סה)

חוגגים את חנוכת המקדש בירושלים.

השבוע נשתדל לבאר שתי נבואות נוספות שביטוי זה מופיע בהן ואת הקשר ביניהן.

הד לנבואתו הראשונה של יונה הנביא נמצא בתיאור הצלחותיו של ירבעם בן יואש שמלך בישראל בזמן נבואתו של עמוס. וז"ל הכתוב:
"הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר" (מלכים ב י"ד כה, עיינו גם יבמות צח ע"א).


נצחונות יואש בעקבות נבואות אלישע, כפרס על פעילותו החיובית של יהוא, בהשמדת עבודת הבעל ונצחונות בנו ירבעם שהיה מכבד את הנביאים, העניקו לעם ישראל את ארץ ישראל השלמה. וז"ל המדרש:
"אמרו עליו על ירבעם בן יואש, אדם נוהג כבוד בנביאים היה, מה שלא מסר הקב"ה ביד יהושע בן נון וביד דוד מלך ישראל מסרו בידו, שנאמר הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת..." (אליהו זוטא פרשה ז ד"ה אמרו עליו על).


הצלחות אלה הביאו גם לשגשוג כלכלי ועושר אדיר לממלכת ישראל ולבירתה שומרון. כאשר הנביא רוצה לומר על פלוני שהוא עשיר מופלג הוא מציין כי הוא משתמש ברהיטים מצופים בשנהב. כך מופיע אצל שלמה המלך "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז" (מלכים א י' כא). כך גם אצל אחאב "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה" (מלכים א כ"ב לט). גם בימי ירבעם השני (בן יואש) היו עשירים רבים שהיו להם ארמונות קיץ וארמונות חורף (השוו למנהגי מלכי אירופה כגון הצאר בסנט פטרבורג) ובהם רהיטי שן מפוארים כמפורש בנבואות הפורענות והתוכחה של הנביא עמוס. וז"ל:
"וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן" (ג' טו), "הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן" (ו' ד).


עושר זה גרם לשחיתות נוראה בעיקר מבחינה חברתית. למאבק בה, מקדיש הנביא עמוס את רוב נבואותיו. ההשחתה במידות (תרתי משמע) היא שחרצה את גורלה של ממלכת ישראל לשבט ולא לחסד ר"ל. על כן עמוס מודיע לכל מי שסמך על נבואתו של יונה הנביא:
"הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה: הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר הָאֹמְרִים הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם: כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה" (ו' יב-יד)


בנבואה זו שלשה חלקים:
א. עמוס מסביר להם כי מי שמעוות משפט ופוגע בחלשים כך שאין צדק, דומה למי שמריץ את סוסו בסלעים וחורש בשדה לפני סיקולה. הוא יאבד את רכושו (סוסו היקר) ואת מקור פרנסתו (מחרשתו).
ב. כיבושיו וניצחונותיו הצבאיים של בית יהוא בגלעד (עשתרות קרנים ולו דבר) יהיו כלא היו (לא דבר).
ג. האשורים יבואו וילחצו אותם צבאית כך שנבואת יונה תתהפך לרעה והם יאבדו את שלטונם על ארץ ישראל השלמה.

יש כנראה שתי דרכים לאבד את הזכות על ארץ ישראל, האחת מצויה בפרשתנו והיא בחטא המרגלים והמאיסה ב"ארץ חמדה" והשניה כתוצאה משחיתות שלטונית וחברתית המשמיטה את הבסיס המוסרי של קיומנו.

השבוע אנו מציינים את יום פטירתו השניים עשר של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, מהלוחמים הגדולים למען העם כולו ולמען ארצנו -"ארץ חמדה" למרחביה. ביום העיון השנה יידונו נושאי צדק חברתי ואיכות הסביבה. הבה נתפלל כי נזכה ללכת בדרכיו לתקן גם בשני תחומים חשובים אלה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il