ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת " (במדבר י"ג כא).
הביטוי " לְבֹא חֲמָת " מופיע בתנ"ך כמה וכמה פעמים כולם במשמעות של "כל הארץ" או במשמעות של "כל יושבי הארץ" או בלשון אחרת "כל הקהל". להגדרה זו גם משמעויות הלכתיות חשובות. " לְבֹא חֲמָת " היא הגבול הצפוני של הארץ (במדבר ל"ד ח, יחזקאל מ"ז כ). גם כאשר הכתוב מתאר את הארץ הנשארת שיהושע בן נון לא כבש הוא מזכיר:
"וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת" (יהושע י"ג ה עיינו גם שופטים ג' ג).
בהקשר של "כל הקהל" נזכר הביטוי אצל דוד המעלה את הארון לירושלים שם נאמר:
"וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים" (דברי הימים א י"ג ה).
כך גם בימי שלמה:
"וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם" (מלכים א ח' סה)
חוגגים את חנוכת המקדש בירושלים.
השבוע נשתדל לבאר שתי נבואות נוספות שביטוי זה מופיע בהן ואת הקשר ביניהן.
הד לנבואתו הראשונה של יונה הנביא נמצא בתיאור הצלחותיו של ירבעם בן יואש שמלך בישראל בזמן נבואתו של עמוס. וז"ל הכתוב:
"הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר" (מלכים ב י"ד כה, עיינו גם יבמות צח ע"א).
נצחונות יואש בעקבות נבואות אלישע, כפרס על פעילותו החיובית של יהוא, בהשמדת עבודת הבעל ונצחונות בנו ירבעם שהיה מכבד את הנביאים, העניקו לעם ישראל את ארץ ישראל השלמה. וז"ל המדרש:
"אמרו עליו על ירבעם בן יואש, אדם נוהג כבוד בנביאים היה, מה שלא מסר הקב"ה ביד יהושע בן נון וביד דוד מלך ישראל מסרו בידו, שנאמר הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת..." (אליהו זוטא פרשה ז ד"ה אמרו עליו על).
הצלחות אלה הביאו גם לשגשוג כלכלי ועושר אדיר לממלכת ישראל ולבירתה שומרון. כאשר הנביא רוצה לומר על פלוני שהוא עשיר מופלג הוא מציין כי הוא משתמש ברהיטים מצופים בשנהב. כך מופיע אצל שלמה המלך "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז" (מלכים א י' כא). כך גם אצל אחאב "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה" (מלכים א כ"ב לט). גם בימי ירבעם השני (בן יואש) היו עשירים רבים שהיו להם ארמונות קיץ וארמונות חורף (השוו למנהגי מלכי אירופה כגון הצאר בסנט פטרבורג) ובהם רהיטי שן מפוארים כמפורש בנבואות הפורענות והתוכחה של הנביא עמוס. וז"ל:
"וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן" (ג' טו), "הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן" (ו' ד).
עושר זה גרם לשחיתות נוראה בעיקר מבחינה חברתית. למאבק בה, מקדיש הנביא עמוס את רוב נבואותיו. ההשחתה במידות (תרתי משמע) היא שחרצה את גורלה של ממלכת ישראל לשבט ולא לחסד ר"ל. על כן עמוס מודיע לכל מי שסמך על נבואתו של יונה הנביא:
"הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה: הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר הָאֹמְרִים הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם: כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה" (ו' יב-יד)
בנבואה זו שלשה חלקים:
א. עמוס מסביר להם כי מי שמעוות משפט ופוגע בחלשים כך שאין צדק, דומה למי שמריץ את סוסו בסלעים וחורש בשדה לפני סיקולה. הוא יאבד את רכושו (סוסו היקר) ואת מקור פרנסתו (מחרשתו).
ב. כיבושיו וניצחונותיו הצבאיים של בית יהוא בגלעד (עשתרות קרנים ולו דבר) יהיו כלא היו (לא דבר).
ג. האשורים יבואו וילחצו אותם צבאית כך שנבואת יונה תתהפך לרעה והם יאבדו את שלטונם על ארץ ישראל השלמה.
יש כנראה שתי דרכים לאבד את הזכות על ארץ ישראל, האחת מצויה בפרשתנו והיא בחטא המרגלים והמאיסה ב"ארץ חמדה" והשניה כתוצאה משחיתות שלטונית וחברתית המשמיטה את הבסיס המוסרי של קיומנו.
השבוע אנו מציינים את יום פטירתו השניים עשר של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, מהלוחמים הגדולים למען העם כולו ולמען ארצנו -"ארץ חמדה" למרחביה. ביום העיון השנה יידונו נושאי צדק חברתי ואיכות הסביבה. הבה נתפלל כי נזכה ללכת בדרכיו לתקן גם בשני תחומים חשובים אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
