ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען... כל נשיא בהם... והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ". וכתב במדרש הגדול כי הציווי 'והתחזקתם' הכוונה שיכנסו וילכו בארץ ישראל, שלא כגנבים (וכוונתו לדברי הגמרא שגנב פועל בסתר ובלילה), הביטוי "לתור" את הארץ, החוזר לאורך כל הפרשה, מעיד כביכול על חולשה בהסתכלות על ארץ ישראל, ועל כן הוצרכו ל"והתחזקתם" להיכנס בתוכה כבעלים.
גם סמיכות פרשת נסכים, באה מיד לאחר המרגלים, וכפי שכתב הספורנו: "כי לאחר חטא העגל הצריך מנחה ונסכים לעולת התמיד שהוא קורבן ציבור, ואחר חטא המרגלים הוצרך מנחה ונסכים להכשיר גם קורבן יחיד". החולשה שבמעשי המרגלים הצריכה חיזוק וקירבה נוספת, ועל כן הודגש בפרשת נסכים "ככה תעשה לאחד", "כאשר תעשו כן יעשה לכם", לשונות של מוחלטות וציווי קבועים, לעומת אוירת הספקנות של המרגלים.
לאחר מכן, באה פרשת "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות..." חטא של שגגה בעבודה זרה. "אם מעיני העדה נעשתה לשגגה", דגש על הצורך בכפרה, גם כשגורמי החטא הם הסנהדרין וראשי הקהל, ומשום כך הודגש בכפרה זו קורבן העולה קודם לקורבן החטאת, מה שאין כן בשאר הקורבנות שחטאת קודמת. וביאר המהר"ל מפראג, שכיון שקורבן עולה באה לכפר על המחשבה, ובחטא עבודה זרה מחשבה נחשבת למעשה ונידונים עליה, שלא כשאר העברות שמחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה, ועל כן בפרשתנו הוקדמה העולה לפני החטאת. והנקודה הנלמדת מכאן היא על חיזוק המחשבה, חיזוק הלב "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו", לאחר כל רפיון יש לרומם את הרוח.
ומשום כך מסיימת הפרשה בפרשת ציצית "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ופירש רש"י "כמו 'מתור הארץ'" המובא בתחילת הפרשה. רש"י לא מציין רק תיאום לשונות אלא מהות אחת שעליה נצטוינו שלא להיות כמרגלים "ולא תתורו" אלא להתחזק, כדברי המדרש הגדול שהובא לעיל. ומוסיף רש"י: "העין רואה והלב חומד", וצריך ביאור למה הפסוק הקדים את "אחרי לבבכם" ל"אחרי עיניכם", והרי לפי פירושו של רש"י העין קודמת ללב? אלא כפי שאמרנו שהכוונה בחולשות, אזי העין רואה מה שהלב חומד ומטעה אותו לראות מציאות מעוותת, ועל כך נצטוינו "ולא תתורו" כמו "מתור הארץ", שלא כמרגלים.
הרחמן יזכנו להידבק בחכמים אשר זוכים למה שכתב בעל חובת הלבבות: "לבות החכמים יש להם עיניים לראות מה שאינם רואים הפתאים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
