עשרים וארבע מתנות כהונה הן... ואלו הן עשר במקדש וכו' ארבע בירושלים וכו' ועשר בגבולין תרומה, ותרומת מעשר וחלה וראשית הגז ומתנות ופדיון הבן ופטר חמור וכו'.

וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם זובחי הזבח אם שור אם שה, ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה. ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו. כי בו בחר ד' אלוקיך מכל שבטיך לעמוד לשרת בשם ד' הוא ובניו כל הימים.

" כיון שזוכה לו הקב"ה בתרומות שהן לחמו ויינו וזוכה לו, במתנות בהמה וקדשי מקדש שהן הבשר שלו, זיכה לו בראשית הגז ללבושו ובגזל הגר וחרמים ושדה אחוזה ופדיון בכורות להוצאותיו ושאר צרכיו שהרי אין לו חלק בנחלה ובבזה. "

ר' יונתן אייבשיץ בספרו הכרתי והפלתי על שו"ע יו"ד בסי' ס"א סק"ו אומר, על דברי השו"ע שם מתנות כהונה נוהגות בכל מקום וכו' ויש מי שאומר שאינן נוהגות בחו"ל וכן נהגו. ועל זה אומר הפלתי הנה כתבו הרוצה להחמיר אין בזה יוהרא ולא ידעתי אנשי מעשה המחמירין בכמה דקדוקי מצות וחומרות למה אינם מהדרין לקיים מצות עשה דאורייתא אשר לדעת רוב המחברים נוהגת בחו"ל, ורוב חז"ל נהגו בו. ואולי מפני שאין כהן מיוחס, ובאמת חתני הרב כשעשה פדיון לבנו לקח בהמה לסעודה ורצה לתת מתנות ואמר הואיל ופודה אני אתן גם מתנות... אח"כ נתן מתנות לחמי שאכל בשביל אשתו.
וכמה אנשי מעשה נתנו לחכמים שעלו לארץ ישראל מעות ומינו שליחים להפריש מתנות וראשית הגז, ואני מסופק כיון דאיהו לא מצי עבוד איך מצי משוי שליח כי הדרך רחוקה ומסיים וכל לבבות דורש ד'.
ובברכי יוסף יו"'ד של"ג ב' כתב הרב בית הלל דאף בא"י האידנא אינם נוהגים בראשית הגז ומעשרות ומתנות כהונה ויחס למוהר"מ בהגה כאן ועמו הסליחה דעתה נוהג בארץ ישראל ראשית הגז ומתנות כהונה ומעשרות ואין כן כוונת מוהר"מ וכבר השיג עליו הרב פרי חדש בקונטרס אחרון יו"'ד ס"א וזה מפורסם בא"י.
ובחת"ס יו"ד תשו' ש"א כתב ... וכן דרכי ממש בכל יו"ט לשחוט בהמה ולהפריש ממנה מתנות וכן ראשית הגז וכך עבד עובדה בפלתי.